"כמי שגדל בהפועל חיפה, תמיד חלמתי להיות רשום בדפי ההיסטוריה שלה"

כששחקני הפועל חיפה התעוררו אתמול בשעות הצהריים והתחילו להשיב לאין ספור הודעות הברכה שקיבלו בווטסאפ, ואחר כך גם לבקשות הראיונות מעיתונאים, היה רק שחקן אחד שגם אם קיבל הודעות והצעות כאלה, הוא כלל לא ידע על כך.

גל אראל, שחקן הפועל חיפה עם השורשים הכי עמוקים מאלה שהניפו שלשום את הגביע, חזר בשעות הבוקר לביתו שבקריית ביאליק בלי המכשיר הסלולרי שלו, שאבד במהלך החגיגות הסוערות. "בילינו את הלילה במועדון תל אביבי וכנראה השארתי אותו שם", הוא התנצל אתמול אחרי שדאג לטלפון חלופי. אולי זה האלכוהול שנשפך כמים, אולי הריקודים שהקפיצו את כולם ברחבה, ואולי כך סתם. אבל שלא תבינו לא נכון, גם בלי הסלולר היה אראל מאושר כפי שלא היה מאושר מאז התחיל לבעוט בכדור בגיל 9 במדי הפועל חיפה.

"להיות רשום בדפי ההיסטוריה של הפועל חיפה זה משהו שחלמתי עליו", אומר אראל, "בכל זאת, עשיתי דרך ארוכה מקבוצת הילדים ועד הבוגרים. זה לא יכול להיות בשבילי עוד תואר. זה משהו שונה לגמרי. אני אחד שמכיר את כל האוהדים אישית. אחד שחווה אותם ברמת היום יום. אני בעצמי הייתי אוהד, וזו הרגשה אחרת לגמרי. גדלתי והתחנכתי בהפועל חיפה, אני לא יכול להשוות את זה לשום תואר אחר בקבוצה אחרת, עם כל הכבוד לקבוצות שבהם שיחקתי".

אומרים שיואב כץ החזיר אותך להפועל חיפה.
"כץ ואני בקשר רציף כבר שלוש שנים. גם כשלא שיחקתי בהפועל חיפה היינו מדברים המון. הוא משמיע לי את הדעות שלו, אני משמיע לו את הדעות שלי, לא בהכרח בנושאי כדורגל. אני חושב שכיף שיש בעל בית כזה שאפשר לדבר איתו על הרבה דברים. ברור שדיברנו גם על החזרה שלי לקבוצה. פעמים רבות זה לא הסתדר, הפעם זה הסתדר".

אראל וכץ. "כיף שיש בעלים שאפשר לדבר איתו לא רק על כדורגל" (ערן לוף)

איפה ניר קלינגר בתמונה?
"גם עם קלינגר שמרתי על קשר. הוא אימן אותי בקדנציה הקודמת שלו כאן, וכשבאתי ידעתי שאצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להיות בהרכב. בתוך תוכי האמנתי שבעבודה קשה אגיע לאן שאני צריך להגיע, ועבודה קשה אף פעם לא הפחידה אותי. כדורגל הוא באמת מקצוע נזיל. לפני שבע שנים דיברו עליי כשחקן מוביל בנבחרת. מאז היו לי ימים לא טובים, אבל לא נשברתי. ידעתי שזה יבוא".

בוא נחזור לגביע. קח אותי לשניות הראשונות שאחרי שריקת הסיום.
"וואו. זה משהו מטורף. רצתי בשיגעון לתוך הקהל שלנו. היו המון רגשות. הדמעות התחילו לרדת לי מהעיניים מבלי שארגיש. רצתי לקהל ולא למישהו ספציפי. הייתה שם אשתי, היו שם הילדים שלי, האחים שלי, כל המשפחה, והאוהדים שהם משפחה. כולם חוו איתי את כל הדרך עד הרגע הזה. חשבתי על כל אלה שליוו אותי לאורך כל הדרך".

"אין לי חוזה לעונה הבאה, אבל זה הבית שלי"
אין עוד שחקן בהפועל חיפה כיום שלבש את המדים האדומים יותר ממנו. הוא עשה את זה 11 פעמים בעונת העלייה מהליגה הלאומית לליגת העל, ועוד 126 משחקים בליגה הבכירה. מבין כל השחקנים הפעילים בליגת העל, רק יובל אבידור מבני סכנין שיחק יותר פעמים ממנו בהפועל חיפה, כשלא סופרים כמובן את הישאם כיוואן, שירד העונה לאחי נצרת מהליגה הלאומית. "אף פעם לא עשיתי את החישובים האלה", מודה אראל, "מישהו גם אמר לי שאני יכול לשבור את שיא ההבקעות העונתי שלי אם אבקיע עוד שער. אנסה לעשות זאת כדי שהעונה הזו תהיה מושלמת".

שיימן עובר להפועל ב"ש, בן בסט מדבר על חזרה לאירופה, ראדו גינסארי עוד לא חתום לעונה הבאה, גם גבריאל תמאש בלי חוזה. מה איתך?
"אין לי חוזה לעונה הבאה. כץ דיבר איתי, אבל עדיין לא נסגר כלום. השארנו את זה לאחרי הגמר. הוא צריך לדבר עם אבי נמני שמייצג אותי, ואני מחכה שהם ידברו. עד עכשיו כולם היו עסוקים. לי באופן אישי יש עניין להישאר כאן. זה הבית שלי, אבל צריך להסתדר".

הוא נשוי לעדן, אב לרוי בן ה-3.5 ולעומר בת השנתיים. מלבד להתפרנס מלשחק כדורגל הוא מתפרנס גם מהשכרת מגרשי כדורגל עם דשא סינתטי וגם מאקדמיה שמונה 60 ילדים. "כיף גדול לאמן ילדים", הוא אומר ונשמע מאושר מהעיסוק שהוא בעצם תחביבו הגדול.

קראתי ברשתות החברתיות שאחרי הזכייה בגביע אישר הבעלים של הקבוצה כץ לנסוע לחיפה דרך כביש 6.
"כמה שטויות מדברים על האיש הזה. איזה סיפורים ממציאים עליו. אני אומר לך שאחרי הקבוצות הגדולות, כל שחקן היה רוצה לשחק בהפועל חיפה. קבוצה עם מוסר תשלומים גבוה, אין בעיות, יש תנאים, סתם מספרים דברים לא לעניין. הנה, אחרי הגמר חגגנו במועדון בנמל תל אביב ואף אחד לא הוציא מהכיס שקל. יואב שילם הכל. בעל בית יציב, בעל בית אמין. מגיע לו התואר הזה, אחרי כל כך הרבה שנים שבהם הקבוצה נלחמה בתחתית".

אראל. "תמיד האמנתי שעוד אחזור לבמה המרכזית" (ערן לוף)

פעם היו אומרים שאתה אח של שי אראל, המנצח מהישרדות. עכשיו ששי הוא אח של גל מהזכייה בגביע. איך הקשר ביניכם?
"כל מה ששי עשה בחיים נתן לי השראה. אין דבר שאני עושה שלא עובר דרכו. אני מדבר איתו 7-8 פעמים ביום. הוא מודל לחיקוי בשבילי, ואם תסתכל על כל הקריירה שלי תראה שחד משמעית יש קשר בינינו. היו לי ימים פחות טובים, ולא ויתרתי. אחרים כבר מזמן היו עוזבים את הכדורגל. גדלתי כשחקן שאמור להוביל את נבחרת ישראל. שיחקתי בכל הנבחרות הצעירות עם עומר דמארי, חן עזרא, בן שהר, עידן ורד, דור מלול, ניסו קפילוטו, טל בן חיים החלוץ והייתי משמעותי מאוד".

אז מה קרה?
הייתי מנודה בעכו, בקושי שיחקתי ברעננה ואף פעם לא חשבתי להרים ידיים וללכת לכוון אחר. גם העונה, כשלא שיחקתי בחלק הראשון שלה, האמנתי שזה יגיע. אני אוהב את האתגרים האלה. ועוד משהו קטן: כל הזמן מדברים על האח שלי שי. הלו, יש לי עוד שתי אחיות מקסימות ואף אחד לא מדבר איתי עליהן. הן חלק ממני, או בעצם אני חלק מהן, כי אחרי הכל אני הקטן מכולם".


איך ניפרד?
"עם תודה ענקית לכל השחקנים בקבוצה על עונה קסומה. עם המון מחמאות לקהל הנפלא שלנו שנתן תמיכה במשחק. עם תודה לקלינגר על האמון שנתן בי. ועכשיו העיניים נשואות לליגה האירופית. הייתי שם פעם אחת עם הפועל ב"ש ועפנו מהר מאוד מול ספליט. אני מקווה שהעונה האירופית שלנו לא תהיה קצרה".