"אתה לא יודע מה אתה עושה", שרו אוהדי סאות'המפטון למאמן קלוד פואל, כאשר הקבוצה הפסידה בביתה במחזור האחרון של העונה שעברה, 1:0 לסטוק סיטי של מארק יוז. ההנהלה באמת לא היתה מרוצה. זמן קצר מאוחר יותר, פוטר הצרפתי כי 46 הנקודות שהשיג לא ענו על הציפיות. המקום השמיני היה נמוך מדי אחרי שרונאלד קומאן טיפס למקום השישי ב-2015/16. 12 הניצחונות נחשבו לתוצאה מעליבה. הסגנון היה הגנתי ומבוקר מדי לטעמם של מאכלסי היציעים, ואף אחד לא הזיל דמעה כאשר פואל נשלח הביתה. מי צריך איש מקצוע כה מיושן?
אלא שהחיים מאירים לעתים את המתרחש באור משעשע, עם הרבה מאוד אירוניה. פואל עובד כיום בלסטר ומדורג – איך לא? – במקום השמיני. לעומת זאת, אוהדי סאות'המפטון היו משתוקקים להיות שם יחד איתו. הם טובעים במקום ה-18, מתחת לקו האדום, עם חמישה ניצחונות בלבד ב-32 מחזורים, והזמן אוזל. ההנהלה היתה כה לחוצה שהיא פיטרה את האיש שהחליף את פואל. מאוריסיו פלגרינו הארגנטיני עזב, ובמקומו גויס יוז – זה שכיסח את פואל במשחקו האחרון על ספסל הקדושים.
עם יוז, התדרדרה העונה גם סטוק אל מתחת לקו האדום, וכעת הוא צריך להיאבק גם מול האקסית המיתולוגית כדי לשרוד, אבל הסיכויים נגדו. לוח המשחקים מאתגר במיוחד, ובשבת מארחת סאות'המפטון את צ'לסי החבולה והפצועה שנחושה להתאושש על חשבונה. במחזור שלאחר מכן, כבר ביום חמישי, תצא הקבוצה לביקור אצל לסטר של פואל, ומשחק החוץ הבא יהיה מול אברטון של סם אלרדייס. במחזור האחרון מארחים הקדושים את מנצ'סטר סיטי. בקיצור, המצב לא נראה אידאלי עבור קבוצה שניצחה פעם אחת בלבד מאז נובמבר. וצריך לחזור על המשפט הזה כדי להפנים עד הסוף – ניצחון בודד ב-19 המחזורים האחרונים, וגם הוא על נועלת הטבלה האומללה ווסט ברומיץ'. אתה זקוק להמון מזל כדי לא להתרסק לליגת המשנה עם מאזן כזה.
שחקני סאותהמפטון ברגע נדיר של חגיגות (gettyimages)
המצב כה חמור שאפילו קריסטל פאלאס נראית איתנה יותר מהקדושים. וזה אבסורד, כי את העונה החלה פאלאס עם שבעה הפסדים ללא שער זכות, ופיטרה את פרנק דה בור כבר בתום ארבעה מהם. כאשר זה קרה, לעגו כולם לנציגה הלונדונית הכושלת על חוסר היכולת ליצור אפילו מראית עין של יציבות כלשהי. "פאלאס צריכה ללמוד מסאות'המפטון", נכתב אז לא פעם. כי הקדושים נחשבו למודל האולטימטיבי למועדון בסדר גודל בינוני שמנוהל נכון. אחרי הכל, מאז טיפסה חזרה לפרמיירליג ב-2012 ביססה את עצמה הקבוצה ככוח משמעותי בזכות אקדמיה מפוארת, אסטרטגיה ארוכת טווח ופעילות יעילה ונועזת בשוק ההעברות. סאות'המפטון לא היססה למכור את כוכביה, לעתים בלית ברירה, אך מצאה להם תחליפים שהשתלבו נהדר בפאזל שהורכב.
היא הכעיסה רבים כאשר מאוריסיו פוצ'טינו החליף את נייג'ל אדקינס האנגלי במהלך עונת 2012/13, אך ההימור הזה התברר כמדויק, והארגנטיני "האלמוני וחסר הניסיון" השתדרג תוך זמן קצר לאליל טוטנהאם. מחליפו רונלד קומאן המשיך בדרך דומה, ופותה לעבור לאברטון. גם השחקנים נהרו וחיזקו קבוצות אחרות, במיוחד את ליברפול, אבל תמיד היו להם יורשים ראויים. הברקות כמו דושאן טאדיץ', ספק האסיסטים הסרבי הפנומנלי, אפיינו את סאות'המפטון יותר מכל. ולכן, אחרי הנסיקה המתמדת, התקבלה העונה של פואל כאכזבה. אפשר להבין זאת. הרבה יותר קשה להשלים עם מה שקרה לאחר מכן.
מארק יוז על הקווים. יסייע לקבוצה להישאר בליגה? (gettyimages)
כי סאות'המפטון, אם לומר זאת בעדינות, לא הבינה את מגבלות הכוח שלה. כאשר פוטר פואל, הוזכר תומאס טוכל כמועמד המוביל להחליפו, ברצינות מוחלטת. מישהו בדרום אנגליה באמת האמין שהמאמן שעזב את דורטמונד, אחד השמות המוערכים ביותר בשוק – זה שצפוי לחתום כעת בפאריס סן ז'רמן – יסכים להגיע. זה היה היעד כאשר המקום השמיני נתפס כפיאסקו, על אף שהסגל כבר לא היה חזק מספיק, והאקדמיה הפסיקה לייצר צעירים טובים מספיק בשנים האחרונות. עם ציפיות לא מציאותיות מסוג זה, לא פלא שהקבוצה איבדה מוטיבציה כאשר הדברים לא הלכו כמתוכנן עם פלגרינו. הקדושים כיוונו לצמרת, התאכזבו במרכז הטבלה, ולא שמו לב כיצד צנחו לתחתית. כאשר התעוררו, כבר היה מאוחר למדי.
פעמוני האזהרה צלצלו במשך חודשים, אבל רק עכשיו הפנימו במועדון שהם באמת נמצאים בסכנת ירידה. התסריט הזה נראה דמיוני בקיץ, ולכן המציאות לא נקלטה במהירות הראויה. לכן גם הוזעק יוז, שלא בהכרח מתאים לחומר השחקנים, אבל התנסה בקרבות תחתית עם סטוק וקווינס פארק ריינג'רס, וזה מה שמעניין כיום את ההנהלה. היא רוצה לשרוד את מה שנתפס כמשבר רגעי ולחזור לדרך המלך בעונה הבאה, אך המצוקה עלולה להיות עמוקה ומתמשכת יותר. משהו באסטרטגיה נשבר כאשר היציבות נזרקה לפח עם הפיטורים של פואל, ולא יהיה פשוט להחזיר את הגלגל לאחור.
מה דעתך על הכתבה?