זר יבין זאת כך: הצפיפות בליגה הלאומית בין המקום השני ל-14 (רק 18 נקודות הפרש) ורמת התנודתיות – כפ"ס הייתה 11 מחזורים במקום השני וכעת היא בפלייאוף תחתון, בסכנת מבחני ירידה – יוצרים תחושה די מתבקשת ולפיה למעט הפועל ת"א אין קבוצה נוספת שמוכנה להיכנס למדמנה הזו שנקראת ליגת העל, או במילים אחרות: אף אחת לא מתנדבת להיות הפועל עכו בעונת 2018/19.
הסטטיסטיקה תומכת חלקית בתחושה הזו. במקום השני נמצאת הפועל חדרה, העולה החדשה מליגה א', שלא הייתה 39 שנה בליגה הבכירה. יש לה רק 53 נקודות. תכל'ס, מאז 2010, הייתה רק פעם אחת – לפני שנתיים – שלשנייה בטבלה בשלב הזה היו פחות נקודות. אז גם הפרידו רק 6 נקודות בין המקום השני לתשיעי, שזה אפילו פחות מעכשיו. יוצא שבשלוש העונות האחרונות, פעמיים הייתה לנו עונה שמעוררת ספק בעניין הנכונות של קבוצות לעלות ליגה.
"לא מאמין בקלישאה הזו", טורף לנו את הקלפים מנכ"ל הפועל קטמון, אורי שרצקי, שאורב להפועל חדרה במרחק חמש נקודות מליגת העל. המועדון אותו הקים רק ב-2007 ואשר עדיין שיחק ב-2010 בליגה ג', עומד כפסע מעלייה לליגת העל, אבל בכל פעם שקטמון מתקרבת ליעד, היא גם מתרחקת. "על המגרש כולם רוצים לנצח ולעלות", הוא מסביר. "ההיפך, הלחץ מההישג ומההצטרפות לליגת העל, הוא זה שגורם להיעלמות ולהפסדים".
כלומר, מדובר אחרי הכל במועדונים קטנים ללא הישגים שהמעמד גדול עליהם?
"בדיוק. זה לא המועדונים, כמו השחקנים. הם אלה שמשחקים ונלחצים".
"הלחץ גורם להיעלמות ולהפסדים" (אתר רשמי)
אבל זה גם המועדונים. קטמון היא כמובן השיא. מועדון שקיים 11 שנה, עלה שלוש ליגות ואפילו ירד פעם אחת, ואין לו אפילו קצף של חלב על השפתיים. בצמרת אנחנו מוצאים קבוצות שאו לא היו מעולם בליגת העל, או שהיו לפרקי זמן קצרים, או שלא היו בסביבה המון שנים ואפילו דשדשו בליגות נמוכות. יש לפחות שתי קבוצות – הפועל פ"ת ומכבי אחי נצרת – שסימנו עלייה השנה והשקיעו המון כסף במושגים של ליגה לאומית, אחת שקועה בתחתית והשנייה החזיקה מעמד בין שתי הראשונות רק חמישה מחזורים. נצרת אף שידדה מערכות, החליפה את המאמן הלא מנוסה אדהם הדייה, בשלומי דורה, והביאה בינואר את עידו אקסברד והישאם כיוואן, שחקנים מעל הליגה.
גם במנהלת הליגות המקצועניות נוחרים בבוז. שם טוענים כי לפחות שלוש קבוצות היו קופצות לעגלת ליגת העל בחדווה: חדרה, קטמון ואפילו הפועל מרמורק, שעלתה בעונה שעברה ללליגה הלאומית בזכות החיבור בין אייל גולן לספונסר שינו זוארץ, ומדורגת במקום ה-12 והיא רחוקה רק שלוש נקודות מהמקום ה-14. זוארץ, שנגע בליגה הלאומית רק לפני מספר שנים תחת כובעו במכבי פ"ת, מחווה דעה: "אם הפועל מרמורק הייתה יכולה להתמודד, היא בוודאי הייתה רוצה לעלות ליגה. כרגע, זו לא קבוצה שיכולה להתמודד בליגת העל. יש בעיית תשתיות, זו קבוצה ששנים הייתה בליגה א', והיא בלי תמיכה גדולה כלכלית. עם זאת אני אומר שאם היא הייתה רואה שמבחינת הישגיות היא יכולה, היא בוודאי הייתה רוצה. לא מאמין שיש קבוצה שבתוך תוכה לא רוצה לעלות. אחרת, למה מתחזקים בינואר? ולמה להביא זרים?"
זה בדיוק העניין. יש לא מעט שחקנים שהם ברמת ליגת לאומית שחוששים למקום עבודתם אם הקבוצה תעלה לליגת העל.
"אתה רואה הרבה שחקנים שמוגדרים קבלני עליות וכל הזמן לוקחים אותם רק בגלל שהם מסוגלים להעלות קבוצות ליגה. אין שחקן בעולם שיהיה מסוגל לומר שהוא לא רוצה להתקדם. אני לא חושב שכפר סבא לא רוצים לעלות ליגה, היה משהו שגרם לכך שהם נעצרו. אני לא חושב שראשון לא רוצה לעלות ליגה, קטמון חד משמעית רוצה לעלות, הפועל פ"ת בנו קבוצה בשביל לעלות ליגה. ובסוף חדרה שעלתה מליגה א' נמצאת במקום השני, ואם תעלה ליגה תעשה דבר גדול וענק".
אז מה הסיפור?
"אני אגדיר את זה: הרמה שווה מדי".
"הרמה שווה מדי". אייל גולן ושינו זוארץ השקיעו, אך הם בתחתית (דני מרון)
זוארץ נוגע בחדרה, וזו כבר נמצאת בהליכי אישור של בניית אצטדיון חדש במזרח העיר, זאת לאחר שהעונה נאלצה חדרה לנדוד לעפולה, כיוון שמגרשה הישן, זה שאירח משחקים בליגה הבכירה בשנות השבעים, לא עומד בסטנדרטים מינימליים. האצטדיון צפוי להיות הראשון בארץ שייבנה על ידי חברה גרמנית שכל המומחיות שלה הוא להעמיד אצטדיון חדש לגמרי בתוך ארבעה חודשים, בזכות קונסטרוקציות מיוחדות. פגישה אחת בנוגע לאצטדיון כבר נערכה, בחודש הבא צפויה פגישה נוספת. תקציב של 35 מיליון שקלים כבר שוכב בעירייה ותקציב בסדר גודל זהה אמור להיות מוסדי. האצטדיון צפוי להכיל 5,000 מקומות ישיבה בשלב הראשון ו-8,000 בסך הכל, כולל קומת מסחר.
אז חדרה רוצה ואפילו מכוונת. דובר הקבוצה, אסי קוטין: "בחדרה רוצים לעלות, זאת עובדה. עיר שלמה מאחרי הקבוצה וכולם מחפשים לעשות היסטוריה. הלחץ שיש על השחקנים הוא לא הלחץ שהיה עליהם בתחילת השנה כשכולם חשבו שנרד ליגה או לפני חודש וחצי חודשיים כשכולם הבינו שאפשר להיכנס לפלייאוף העליון. אחרי שעמדנו בשתי המשימות, בא ראש העיר צביקה גנדלמן ואמר לשחקנים שיש להם מטרה נוספת וזה לעלות ליגה. בניגוד לקבוצות כמו קטמון, אחי נצרת או הפועל ראשון שהצהירו שרוצות לעלות ליגה. החבר'ה שלנו משחקים בכיף. הם עושים היסטוריה כל שבוע מחדש. אלה שחקנים שלא היו במעמדים האלה, צעירים ברובם, וזה משהו חלומי גם בשבילם. אפילו אוסטין אג'ידה שפקפקו לגביו, קיבל פנייה מראשי נבחרת ניגריה להכין קלטות שלו. יש מצב שיהיה בסגל השוערים למונדיאל. אפילו לו יש מה להוכיח. וזה כולל את המאמן ניסו אביטן. הוא לא יוותר על ההזדמנות הזו".
אז מה הסיפור?
"ממה שהספקתי לראות לא חושב שיש קבוצה שעולה למשחק ולא רוצה לנצח. אני כן חושב שיש משהו מנטלי שגורם באיזה שהוא שלב למעצור. לא חושב שיש קבוצה שאומרת: הגענו עד לכאן ולא רוצים לנצח יותר. מה שאנחנו משדרים לשחקנים זה שימשיכו ליהנות מהחלום הזה".
אסי גומה ושחקני הפועל חדרה חוגגים. 5 נקודות יתרון במקום השני (אתר רשמי)
הפועל ר"ג מחוץ למרוץ, היא אפילו מנסה להתחמק ממבחני הירידה מול מנצחת הפלייאוף בליגה א', וזה מאפשר ליושב הראש שלה, עינב חזנוולד, לנתח את המצב באובייקטיביות: "כל הקבוצות רוצות לעלות כי זו בעצם המהות של הספורט. הפועל ר"ג זה לא מועדון עשיר, אבל תמיד מכוון לעלות לליגת העל ובטוח שנסתדר שם. זה גם היופי שבכדורגל. לא כולם צריכים להיות מכבי ת"א או הפועל ב"ש. גם קבוצות פחות חזקות או גדולות יכולות להגיע לליגת העל ולהצליח. אולי בית"ר רמלה לא מכוונים לעלות ויש להם הסכמים מגבילים עם מכבי ת"א, אבל אני בטוח שחדרה רוצים לעלות, וראשון, וקטמון. במקרה הכי גרוע יעשו טיול ויירדו. רוב רובן של הקבוצות כן רוצות לעלות וכן רוצות להגשים את המטרה ולהצליח מקצועית".
חזנוולד מציין בדבריו את בית"ר ת"א/רמלה, עליה אומרים שהיא קבוצת בת של מכבי ת"א, מה שמגביל אותה בעליית ליגה. הזדמנות נהדרת לבדוק סוף סוף את העניין עם היו"ר ליאור שכטר. "מה קורה היום בבני יהודה?", הוא שואל ועונה: "יש בה היום חמישה שחקנים של מכבי, אז היא קבוצת בת של מכבי?" והוא ממשיך: "גם בית"ר ת"א רוצה לעלות. אנחנו לא קבוצת בת של מכבי ולא מתכוונים להיות קבוצת בת של מכבי".
אז מה אתם?
"האג'נדה שלנו היא חברתית, כלכלית וציבורית. ליגת העל היא ליגה שהקבוצות הבכירות בה שייכות לבעלי ממון. בעיני קבוצות ליגה לאומית צריכות להיות באיזה שהוא מקום הפלטפורמה הספורטיבית שתאפשר את קידומו של הכדורגל בכלל תוך הסתייעות בקבוצות ליגת העל. יש בסך הכל שלוש או ארבע מחלקות נוער בכירות ביותר בארץ, ואלה מספקות שחקנם לכל הקבוצות בארץ. כשראינו, יחד עם מכבי ת"א, את אותו פוטנציאל שחקנים שאין לו לאן ללכת בסוף תקופת הנוער כיוון שאינו בשל עדיין לליגת העל, נוצלה פה הזדמנות עסקית ומקצועית כדי לאפשר לאותם שחקנים פלטפורמה מקצועית טובה: שישחקו בליגה לאומית, ירכשו ניסיון וימשיכו במעלה הסולם המקצועי כדי להגיע לליגה בכירה יותר. לצד מכבי אני מקבל גם שחקנים מהפועל, ממכבי חיפה. אני שמח לקבל מכל קבוצה. אין לי את הממון להחזיק קבוצה בליגת העל למרות שאני מאוד רוצה לעלות. ואם נעלה לליגת העל, לא נשנה את האג'נדה. גם בליגת העל אפשר לחיות עם 9 מיליון שקל. אף אחד לא אומר שצריך לשלם 100 אלף שקל לשחקן".
לא קבוצת בת של מכבי תל אביב. בית"ר תל אביב/רמלה (אודי ציטיאט)
אבל תמיד יש תחושה שבכל פעם שבית"ר ת"א/רמלה, שמשחקת נהדר, מגיעה לבאר, היא מתרחקת ממנה
"אני, ואפשר לשאול את כל המאמנים שעבדו אצלי, רוצה לנצח ולעלות ליגה, אבל אני מתבסס על שחקנים צעירים. הגיל הממוצע שלי הוא 21. כשאתה מתבסס על שחקנים צעירים, המשברים המנטליים קורים מספר פעמים בעונה. בליגה הזו, חוץ מהפועל ת"א שהם ברמה מקצועית יותר גבוהה ונשר שויתרה מוקדם מדי, כל הקבוצות פחות או יותר באותה רמה. לכן אתה יכול להפסיד או לנצח כל משחק בליגה הזו".
גם ירון הוכנבוים, מאמן הפועל נצרת עלית, משוכנע שמדובר באגדה ותו לא: "שטויות במיץ עגבניות. זה דיבור של אוהדים. אתה יודע באיזה שיגעון חדרה? יש פה מקרה קלאסי שכל מיני קבוצות שהיו אמורות לעלות ליגה לצד הפועל ת"א, לא התחבר להם, כמו הפועל פ"ת או הפועל ר"ג, וגם קטמון שרק לאחרונה התחבר להם. למעשה כל קבוצה יכולה לעלות. אני בטוח שאחוזי ההצלחה כרגע הם הכי נמוכים שהיו בכל השנים בצמרת וזה מה שגרם שרף הנקודות לעליה לפלייאוף העליון יעלה השנה ויהיה 42 נקודות כשבשנה שעברה נכנס 39. להגיד שקבוצות לא רוצות? הן רוצות מאוד".
אין קבוצה שלא רוצה לעלות? הרי הביטוי "סכנת עליה" הומצא על הליגה הלאומית
"גם אם יש קבוצה כזו או אחרת עם פחות תנאים לליגת העל, הרי שגם המאמנים וגם ההנהלות אומרים: אחרינו המבול. בואו נעלה ליגה, נעשה הישג גדול ולכל אחד זה יעמוד לזכותו. אני רוצה לחשוב על זה ככה. אני אחד האנשים שמכיר את הליגה הזו טוב טוב. הליגה פשוט מאוד שוויונית".
מה דעתך על הכתבה?