ז'וסואה, מכבי חיפה ואלונה: אסי רחמים בראיון פרידה מהפועל ב"ש

אחרי כמעט 12 שנים בהפועל באר שבע, אסי רחמים עוזב. מי ששימש כיד ימינה של אלונה ברקת והביא את המועדון להישגים, לא עושה זאת בלב שלם. להפך, הוא מודה כי יתקשה להגיע בעונה הבאה ליציעי טרנר. התפקיד אותו מילא, משאיר חלל ריק. לא לאורך זמן, הוא מבטיח. בקרוב הוא יחזור לעבוד, בשיא המרץ. הזיכרונות עדיין מציפים אותו והוא מנסה להתרגל ליום שאחרי.

"כאילו לא חסרים לי רגעים מרגשים, אני רואה את כל הפרצופים ונזכר", הוא פנה לעיתונאים שליוו אותו שנים רבות. "זכיתי לשתף פעולה עם כולכם. תמיד בהגינות הדדית, גם אם היו מחלוקות וכעסים, שהם חלק בלתי נפרד מהעולם".

רחמים הוא אחד המנכ"לים הטובים ביותר שסיקרתי. הוא לא רק מנהל מצוין, אלא דמות יוצאת דופן בכדורגל שלנו. את הראיון הוא פותח עם הפרידה מהשחקנים ביום שישי, זאת שלא הצליח לסיים. "לא הצלחתי, כי באתי עם המון דברים בראש, מה לומר לשחקנים. יש המון מה להגיד להם, גם על העבר. חוויתי איתם רגעים קסומים. עם חלקם הייתה לי היכרות קצרה מאוד. חלקם לא היו בשיחה, ביניהם הזרים. ואז, ברגע שהתחלתי לדבר – נחנקתי. אני 30 שנה במועדון, כשחקן וכקפטן, כמאמן שוערים וכמעט 12 שנים כמנכ"ל. המילים פשוט לא יצאו. נחנקתי והדמעות הכריעו אותי. הצלחתי להוציא חצאי משפטים, זה רחוק ממה שרציתי לומר להם. בשבת נפרדתי אישית, כי ידעתי שבסמי עופר יהיה קשה ופחות אינטימי. עוד אחד מרגעים מרגשים מאוד".

למה עזבת?
"לא תמיד אני מקבל בחיים את ההחלטות הפופולריות, היה לי פה קונפליקט גדול בין הלב והראש. אני אוהב את העבודה, אני לא עייף ושבע. לא נגמר לי הרעב. הייתה לי תקופה, שבה אלונה עזרה, עם אחריות מאוד גדולה. תקופת הקורונה ומה שקרה פה בקיץ שעבר, עם עו"ד יצחק יונגר, חייבו אותי להישאר כדי להעמיד מועדון על הרגליים. דרך זכייה בגביע, העפלה לבתים בליגה האירופית ועם סיום מתוק של עונה שמינית ברציפות באירופה – זאת נקודה שבה אני אומר 'זהו, אני שלם מאוד עם מה שעשיתי'. זה רגע נכון לפנות לרעיונות חדשים, לאנשים אחרים, שימשיכו להצעיד את המועדון קדימה. אני עושה את זה בלב חצוי".

קיבלת כמה הצעות. לאן אתה אמור לעזוב?
"אני לא יודע לאן אלך. הרבה שואלים איך אתה עוזב תיק כזה נחשק. אף פעם לא הסתכלתי עליו ממקום גבוה, כמה כוח יש בו. הייתי עסוק בעשייה. רק כשהתחלתי לקבל קורות חיים הבנתי כמה אנשים באמת רוצים את התפקיד. זה תפקיד נחשב שמסמל המון מעמד וכוח. לא חוויתי את זה מהצד הזה. אנשים מברכים אותי על תפקידי החדש בהתאחדות, בעירייה ובמנהלת, אבל באמת שאין לי שום דבר חדש. אני הולך לאתגר שאני לא יודע מהו. זורמות אליי הצעות ואני בסוף אשב עם עצמי ואחליט מה הכי מאתגר אותי, בספורט או לא, בכדורגל או לא. אקח נשימה ארוכה. לנוח אני לא רוצה. לא מחפש תפקיד שבו אוכל לנוח. אני מסמן את האתגר הבא ואסתער עליו".

מה הרגע הכי מאושר והכי קשה שלך?
"המאושר – חווינו המון אליפויות ורגעים מאושרים, אבל הרגע הגדול היה בסאות'המפטון, שהיינו צריכים להשיג במשחק חוץ בבית שלהם תיקו עם שערים. הם רצו לעלות על חשבוננו. זכייה בגביע ואליפות זה רגע מרגש, אבל לעשות את זה בבית שלהם עם ואן דייק ולהעפיל – זה היה רגע מרגש. למחרת אני מגיע להגרלה ורואה 32 חולצות על הקיר, בניהם באר שבע. אמרתי 'וואו'. הרגע הכי קשה? לא יכול לציין אחד כזה. היו מן הסתם, כי נבניתי בתפקיד הזה דרך משחקי הישרדות במחזור האחרון, מול בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה ובנתניה. ב-12 שנה יש המון אתגרים. כל אחד מהם אפשר לציין כרגע כזה. אמנם זה לא הסתיים בטרגדיה, אבל אלה היו רגעים פחות נעימים".

בבית רצו שתעזוב עוד קודם.
"לא יכולתי לבקש אישה תומכת יותר מחגית אשתי. הקרבות של לקום משולחן הקידוש ובחג ולדבר בטלפון ולחזור בלילות ולטוס לאירופה ולטוס להגרלות וכל העולם סביב זה – לא היה קל. אני טוטאלי, לטוב ולרע, בכל מה שקשור לעבודה שלי. אני לא משאיר דבר פתוח. בהתחלה היו לא מעט כאלה. היא תמיד הכילה והבינה, אבל היה קשה לי להצדיק את זה. המשפחה הקריבה המון. זכיתי בילדים תומכים מאוד. הם עזרו לי לעבור את זה. לא יכולתי להיות כל כך מוערך אם לא התמיכה והשקט מהבית".

שוקל לעזוב לקבוצה אחרת?
"אני לא אציין את השם, אבל הייתה לי פנייה. אבל ללכת? לא בשלב הזה, אולי בשלב מאוחר יותר. לעזוב את באר שבע היום וללכת לקבוצה אחרת, זה לא משהו שאני יכול לעשות כי אחרת הייתי נשאר. אני רוצה אתנחתא. תפקיד אחר שבו אדע שיש לי את הכלים שקיבלתי כאן, את התמיכה מאלונה ואחרים".

מה אתה חושב על סיפור ז'וסואה?
"לגבי הכישרון, כולכם תסכימו שהוא אחד הטובים שנחתו כאן בישראל. יש לו יכולות אדירות, גם באירופה. בגלל זה המועדון, בין כל השיקולים, להתמודד או לא, בחר לנסות ולהתמודד. מקצועית כולנו מסכימים שמדובר בשחקן טוב. בסופו של דבר, ז'וס והמערכת צריכים להחליט אם מוכנים להתמודד עם אתגר כזה, לשלל מרכיביו. זה לא פשוט כי במועדון כדורגל יש חדר הלבשה, יש הנהלה ושחקן ואוהדים. ברגע שהגבולות נחצים, והיו לי לא מעט שיחות איתו על זה, צריך לבחון עד כמה אפשר לשלם מחירים כאלה. הוא כבר הגיע לנקודה וגם היא ששני הצדדים צריכים רגע לשבת ולהחליט. החלטה לא פשוטה".

מה אמרת למחליף שלך, עו"ד גיא פרימור?
"קל לא יהיה לאף אחד. התפקיד הוא כזה שמאוד דורש ממך להיות כל הזמן. אחד הטיפים שנתתי לגיא הוא לדעת לשלוט בהכל. בפעם היחידה לאורך כל הקריירה שלא שלטתי בחומר זה נגמר בסיפור האירוח של מכבי והכרטיסים בווסרמיל. לא שלטתי ואז הבנתי שאם לא אשלוט בהכל, ולא במובן הכוחני, אלא לדעת לנהל סיטואציה – דברים ייצאו מכלל שליטה. יש מוכשרים וטובים ממני. הכל עניין של יכולת ההשתלבות במערכת. זה הטיפ הכי חשוב, הכלה והשתלבות. המקום מאוד מחבק, אבל גם מאוד לחוץ. מבחינת ניהול והבנת עולם הכדורגל, גיא לא פחות טוב ומוכשר ממני. אני בטוח שיעשה עבודה מצוינת".

מה אתה חושב על האליפות של מכבי חיפה?
"התהליך שהם עברו די מזכיר את שלנו. הם נגעו והיו שם, למעלה, אחרי שנים פחות טובות. אחת המעלות של ברק בכר היא היא להשתמש בצוות שלו, להביא את האנשים הנכונים, במקרה הזה אנשים שעבדו איתו, להאציל סמכויות ולהפיק מהם את המקסימום. הצוות משפיע על כל מהלך. את זה הוא יודע הכי טוב. הוא עבר ימים יפים מאוד. מגיע שאפו גדול לכולם, האליפות מרשימה מאוד".

למה תתגעגע?
"כל מי שעוסק בענף הזה יודע שאין תחליף לאדרנלין. לא אצליח להירדם, אחפש את האתגר והניצחון הבא. בבאר שבע שאפנו לעוד הישג ועוד ניצחון, לעוד יעד. לליגת האלופות היה חסר לנו גול פעמיים ולא הצלחנו, אבל זה מה שמניע אותך".

תגיע לטרנר?
"בהתחלה יהיה לי קשה. הרבה שאלו אותי אם אגיע, לא כי אני לא רוצה או לא אוהב, אצפה מהבית, אם יהיו לי כוחות. ההחלטה עבורי קשה מאוד. אני עוזב משהו שאני באמת אוהב, לא יודע כמה יהיו לי הכוחות להגיע כצופה".

היו רגעים שבהם רצית לעשות דברים ולא אפשרו לך?
"אם אגיד שלא, אשקר. בכל מערכת וארגון יש היררכיה. אני כאן לנהל את ענייני המועדון. המון לאורך השנים, היה שאמרתי משהו והוא התקבל והצלחתי להשפיע, והיו גם פעמים גם שלא כל מה שרציתי הושג. לכן יש בעלים בשרשרת ההיררכיה. היא מחליטה וזה בסדר. גם אם יש מחלוקות או אי הסכמות".

איזה מועדון אתה משאיר כאן?
"כמו שאמרתי, בשמונה השנים אחרונות הגענו לליגה אירופית, זכינו בגביע, הבאנו 3 אליפויות, 3 פעמים הגענו לשלב בתים ופעם אחת עלינו ל-32 הגדולות. מבחינת הישגים, המועדון מעוטר. הוא מיצב את עצמו בצמרת. אבל זה לא נמדד רק כאן. החוזקה היא בחיבור הזה, אצטדיון טוב וביתי שבשנה הבא נחזור ליהנות ממנו, קהל מדהים שיודע לדבר על כדורגל, קהל לא פראייר ומאוד עוצמתי. יש כאן בעלים חזקה שחזרה בכל הכוח, אני חושב שזה לא קשור למה אני משאיר, יש פה מועדון חזק שיודע להתגבר. אז אולי השאלה היא לא איזה מועדון אני משאיר ואם יגיע לאירופה, אלא אם הוא יודע להתגבר על קשיים ומשברים".