"הסמל האחרון" – כך מכונה קרלוס טבס בפי אוהדי בוקה ג'וניורס. הלילה (בין שישי שבת), הסמל האדיר הזה של אחד המועדונים המפוארים בכדורגל הארגנטיני, הודיע שהוא עוזב את הקבוצה האהובה עליו מכל ובשלב זה נראה כי הוא שם קץ לקריירה מרשימה בגיל 37, אך הוא השאיר את הדלת לחזרה לכר הדשא פתוחה. "זה לא שלום, זה להתראות. תמיד אהיה אכן בשביל אוהדי בוקה. כבר לא כשחקן, אבל כן בתור 'קרליטוס' של העם. כבר אין לי מה לתת כשחקן, נתתי הכל ואני אושר על כך. ברגעים אלה בוקה זקוקה לי ב-120% ואני לא בנוי לכך מנטלית", הסביר טבס במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס.
ביום שני האחרון, החלוץ וחבריו הודחו בחצי גמר גביע הליגה הארגנטיני בתום דו-קרב פנדלים, שבו טבס החמיץ את אחת הבעיטות. לפני כשלושה חודשים השחקן איבד את מי שגידל אותו והפך אותו לאוהד בוקה ג'וניורס, אביו המאמץ סגונדו שהלך לעולמו, וזהו המניע העיקרי עבור טבס לקחת צעד הצידה מכדורגל. "בוקה זה המועדון הטוב ביותר בעולם. כל המשפחה שלי אוהדת את בוקה. ואני לא יכול לשקר לאוהדים. אפילו לא היה לי זמן לבכות על אבי, זה לא נורמלי. אני צריך להיות לצד אמי, להיות בן, אח ובעל", אמר שחקן ההתקפה.
בשל מגפת הקורונה שבימים אלה נמצאים בשיאה בארגנטינה, משחקי הכדורגל נערכים ללא קהל ו"קרליטוס" לא זכה להיפרד מהאוהדים שמעריצים אותו, כאשר מבחינה מקצועית, הוא עוזב את הקבוצה כחודש וחצי לפני המפגש הכפול עם אתלטיקו מיניירו במסגרת שמינית גמר גביע ליברטדורס, בו טבס חלם לזכות בפעם השנייה בקריירה, מאז שחזר למועדון נעוריו.
"ביקשו ממני שאחכה שאוהדים יחזרו למגרשים, אבל זה נהיה קשה. האושר הכי גדול עבורי הוא הזיכרון האחרון, כשהאוהדים חגגו בטירוף את הזכייה באליפות, כשהריעו למראדונה בפעם האחרונה באצטדיון, בפעם האחרונה שראיתי את אבא שלי בוכה מאושר. אני לא צריך יותר מזה", נזכר טבס בערב הזכייה באליפות במרץ 2020, בזכות ניצחון על חימנסיה של דייגו מראדונה משער שלו. "לא יודע אם אני ראוי לאהבה של האוהדים, אבל אני כן יודע שהדם שלי לא אדום. הוא כחול וצהוב".
צפו בביצועיו של טבס במשחק האליפות ב-2020
שחקן ההתקפה סיפר כי ייתכן שישוב למועדון בתפקיד ניהולי בעתיד ואמנם לא סתם את הגולל באופן סופי על קריירת המשחק שלו, אך אמר: "היום אני אומר שאני פורש. אולי בעוד שלושה חודשים אקום עם חשק לשחק, אבל לא בבוקה, כי אני לא אחזור להיות ב-120%. עבור האוהדים אהיה כאן תמיד, בכל מה שיצטרכו אותי. זה יום עצוב, כי לא אזכה שוב ללבוש את החולצה של בוקה". על פי הדיווחים, במקרה שהוא יחזור לשחק, הוא עשוי לעשות זאת ב-MLS.
טבס, הכדורגלן בעל כמות התארים הגבוהה ביותר אחרי ליאו מסי בתולדות הכדורגל הארגנטיני, זכה עם בוקה ג'וניורס בחמש אליפויות, בגביע ליברטדורס ב-2003 ובסודאמריקנה שנה לאחר מכן. במדי מנצ'סטר יונייטד הוא רשם שתי זכיות בפרמיירליג והניף פעם אחת את הגביע עם האוזניים הגדולות, כשהשדים האדומים זכו בליגת האלופות ב-2008. עם מנצ'סטר סיטי הוא היה לאלוף אנגליה בפעם השלישית בקריירה, זאת בנוסף לתארים נוספים בהן זכה עם הקבוצות מהממלכה.
הכוכב המכונה "אפאצ'ה" על שם שכונת העוני שבה גדל, היה גם לאלוף ברזיל ב-2005 כשחקן קורינטיאנס, ממנה עשה את המעבר לאירופה, לווסטהאם שבה שיתף פעולה עם יוסי בניון. בעשור הקודם הוא זכה בשתי אליפויות איטליה עם יובנטוס, בה היה לראשון שלובש את המספר 10 על הגב אחרי אלסנדרו דל פיירו. בנבחרת ארגנטינה, כמו שאר בני הדור שלו, הוא לא זכה באף אחד ממפעלי פיפ"א אך כן היה שותף לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004.
לא בכדי הוא נחשב לסמל גדול כל כך בבוקה ג'וניורס. ב-2015, זמן קצר אחרי שהגיע לגמר ליגת האלופות במדי יובנטוס וכשהוא בן 31 בלבד, טבס בחר לשוב לקבוצה האהובה עליו כדי לסייע לה להפוך לאלופת דרום אמריקה לראשונה מאז 2007. במשימה הזו הוא לא עמד, אך אין ספק שזה לא מוריד ולו במעט ממעמדו כאחד השחקנים הגדולים ביותר במועדון ובארגנטינה בכלל.
מה דעתך על הכתבה?