בעונת 2013/14 שימש זינדין זידאן כעוזרו של קרלו אנצ'לוטי ועשה את צעדיו הראשונים כמאמן. מי היה יכול לשער שכעבור שמונה שנים דווקא האיטלקי יהיה יורשו של המאמן המצליח ביותר בתולדות ריאל מדריד? את תקופתו של אנצ'לוטי זוכרים בסנטיאגו ברנבאו בערגה. הכדורגל ההתקפי המסחרר (322 שערים ב-119 משחקים), המאמן בעל אחוז הניצחונות הגבוה ביותר בהיסטוריה של הקבוצה (74.79%) ואפילו היה מאמץ עילאי של השחקנים לשכנע את פלורנטינו פרס לא לפטרו דאז.
"אדון הדסימה חוזר", בישרו חגיגית במדריד. בשיחת המשרד הראשונה ביניהם הבטיח אנצ'לוטי לפרס: "אני אביא את הדסימה" – וכך היה. עם האיטלקי זכתה ריאל בגביע האלופות העשירי שלה אחרי הגמר הבלתי נשכח בליסבון. העניין הוא שללא השער הדרמטי של סרחיו ראמוס בתוספת הזמן – אנצ'לוטי היה מקבל את מכתב הפיטורים בו במקום. "מאמן הדסימה – אבל גם האופציה העשירית", כתב העיתונאי ראול וארלה ב"מארקה", בזמן שמעטים מתחו ביקורת על המהלך. "בחירה בלתי צפויה שחושפת את הליקויים הארגוניים של ריאל שהייתה חייבת לחשוד כמו כל אוהד – באפשרות הרצינית שזידאן יעזוב". ואכן, שמו הצטרף לרשימה מאוחר מאוד.
מאסימיליאנו אלגרי לא רצה להמתין וחתם ביובנטוס. מאוריסיו פוצ'טינו נשאר בפריז סן ז'רמן כי במועדון חוששים לקלקל את היחסים עמה (אולי בתקווה לצרף את קיליאן אמבפה). לגבי ראול, אגדת העבר ומאמן קסטיליה – הוחלט שזמנו עוד יגיע. אנטוניו קונטה, פיגורה בפני עצמה, קבלן אליפויות שהצליח באינטר – שונה מאוד ממה שמקובל בסנטיאגו ברנבאו בשל אופיו (וכישלונותיו באירופה) וסביר שהפיצוץ היה רק עניין של זמן, אך הוא לפחות היה מציב דרישות גדולות ורוצה לבצע מהפכה שנדרשת. ריאל מתרפקת על העבר?
אנצ'לוטי הצהיר שריאל היא הבית שלו. הוא אכן מכיר את הנפשות הפועלות, מנוסה ויודע לעמוד בלחץ. הוא טען שהוא לא אותו מאמן בשל הניסיון בשש השנים האחרונות. אלא שאותו ניסיון היה קודר – הוא לא הצליח בעונתו האחרונה באפולי, פוטר מבאיירן מינכן חודשים ספורים אחרי שזכה באליפות וודווח בגרמניה כי הכוכבים הרגישו שהאימונים אינם אינטנסיביים וקיימו אימוני אקסטרה ביוזמתם. גם עם אברטון שהשקיעה כספים רבים בקיץ הוא הסתפק במקום העשירי בלבד.
עד כמה פרק א' בבירת ספרד היה מוצלח? ניתן להתווכח. ריאל של אנצ'לוטי כללה אולי את ה-11 הטובים ביותר בתולדות המועדון. הוא קיבל ירושה נהדרת מז'וזה מוריניו ובקיץ הגיעו גארת' בייל – שחקן העונה באנגליה, איסקו – הדבר הגדול הבא של ספרד, דני קרבחאל חזר אחרי עונת השאלה מבאייר לברקוזן. זו הייתה קבוצה מאוזנת, פיזית ומהירה ועם טכניקה מבריקה. אבל לצד ההצגה נגד באיירן בחצי הגמר – אנצ'לוטי פישל.
גם עם סגל עתיר כוכבים הוא לא הצליח לזכות באליפות, דפוס חוזר אצלו. תשאלו את אוהדי יובנטוס (1999-2000), את פ.ס.ז' (2011/12) וגם במילאן הגדולה מאזנו עומד על אליפות אחת. ונראה שאליפות ספרד זו המטרה הריאלית עבור הבלאנקוס כרגע. בעונה הראשונה הוא השיג נקודה בלבד מ-12 נגד ברצלונה ואתלטיקו מדריד ובעונתו השנייה שהסתיימה ללא תואר גדול, רשם תבוסה מהדהדת 4:0 בוויסנטה קאלדרון. שונה לחלוטין מזידאן שהשלים דאבל על ברצלונה העונה (ויחד עם 2019-20 יש לו שלושה ניצחונות בארבעה משחקים). רונאלדו בכבודו ובעצמו אמר אז: "ריאל לא יכולה להפסיד 4:0, לאף קבוצה, לעולם".
הפעם זה לא המצב. אין בחדר ההלבשה כוכבים שצריך "ללטף" להם וקשה להאמין שוויניסיוס יוכל להבקיע יותר שערים כפי שאמר הדון. בשנה שעברה זידאן תמרן היטב בצל מכת הפציעות האכזרית שחוותה הקבוצה. אנצ'לוטי, מנגד, לא דוגל ברוטציות ומתקשה לנהל סגל בצורה מוצלחת. שרשרת הניצחונות הרצופים של ריאל (22 ברציפות, מספטמבר 2014 ועד ינואר 2015) הסתיימה כשורה יפה בהיסטוריה וזהו-זה. הקבוצה הייתה עם הלשון בחוץ וצלעה בקו הסיום. חמישה שחקנים שיחקו מעל 4,000 דקות, 12 מעל 3,000 דקות. "לצד הדהירה של גארת' בייל והדסימה צריך להזכיר גם את הליקויים בעבודה והדחיפה האחרונה שהייתה חסרה לקבוצה הזו", ממשיך וארלה. "מי האמין בדצמבר (2014) שזו תהיה עונה ריקה מתארים", נכתב אז.
אמנם אותו סגל בינוני של ריאל הגיע לחצי הגמר אשתקד אך זה קרה בעיקר בזכות זידאן. קשה להאמין שאפשר לסחוט עוד את הלימון מבייל, איסקו או מרסלו ועל המאמן לקבל החלטות קשות ולצאת מתדמית הדוד הנחמד. בקיץ 2013 הוא כן עשה זאת כאשר בישר לקאקה, שפרח תחתיו במילאן אך היה מעבר לשיאו במדריד – שמוטב שיעזוב.
בזמנו, אחרי שאפילו רונאלדו התערב וביקש שהמאמן יישאר, פרס הישיר מבט למצלמה ואמר שמה שעשה אנצ'לוטי לא ישכח אלא שהוא (הנשיא) לא כאן כדי לקבל החלטות קלות: "אנחנו צריכים דחיפה חדשה. ואם אנחנו מרגישים שהכי טוב זה שינוי – עלינו לעשות זאת". כעת, נראה שכן התקבלה ההחלטה הקלה. בחירה בפוצ'טינו הייתה יכולה להוכיח שמשהו חדש מתחיל, למשל. או לגדל מאמן מהבית כמו ראול.
אנצ'לוטי הרשים, כרגיל, במילים, נהנה מכל רגע והיה יכול לפטפט שעות, בניגוד לזידאן שסלד ממסיבות העיתונאים. אבל הוא יודע, כפי שאמר בעצמו בהקשר לשחקנים: "אני יכול לנסות, אבל המגרש הוא השופט הטוב ביותר". ועם מה שיש קשה לשחק כדורגל אטרקטיבי, מהיר ודינמי – מילותיו של המאמן בכבודו ובעצמו. הברנבאו ריק בינתיים אך לא חשוב כמה הוא נערץ – יותר ממאה ימי חסד לא יהיו. המאמן צריך תוכנית מגירה מעבר לתקווה להוציא משהו מאדן הזאר.
נקודת הפתיחה בעייתית בגלל היורו. בדומה ליתר הקבוצות הגדולות, לריאל רשימת נציגים ענפה, אלא שאצלה שחקני המפתח הם גם המבוגרים ביותר – לוקה מודריץ' (35) וקארים בנזמה (33) יחזרו מותשים (אחרי שגם בעונה החולפת שיחקו בלי די) ויזדקקו למנוחה. מודריץ' אפילו רשם את כמות הדקות השנייה הכי גבוהה שלו במועדון. "המנון הדסימה? כן, בהחלט, אני זוכר ששרתי אותו ועדיין מכיר את המילים היטב. זה היה מהנה. אני מקווה לשיר אותו שוב", אמר קרלו. הדרך עוד ארוכה.
מה דעתך על הכתבה?