בשבת האחרונה קלטו המצלמות בקריית שמונה מחזה מדהים: מצד אחד אלי טביב מדבר בטלפון, מצד שני מישהו מהספסל מדבר בטלפון, מצד שלישי מאמן השוערים עמי גניש אומר משהו למאמן בית"ר ירושלים בני בן זקן, וזה עושה מבט של חוסר אונים. יוסי בניון שמתחמם חוזר לספסל ודוד קלטינס נכנס. לכאורה, והמילה הזו צריכה לחזור כאן שוב ושוב, יש פה דינמיקה ברורה: טביב, מיציע הכבוד, רצה את קלטינס על המגרש, נתן הוראה למי שמחזיק בטלפון על הספסל, ומכאן הגיעה ההוראה לבן זקן.
בעקבות הרשעתו בפלילים אסור לאלי טביב להתעסק בינתיים בשום דבר שקשור לבית"ר ירושלים זולת העמדת ערבויות, כך שמעבר לכך שזה מדהים שבעלים יכול להעביר לכאורה הוראות מקצועיות, זה גם אסור על פי התקנון. אמרנו לכאורה? קשה מאוד להוכיח שזה נכון, גם אם רבים היו רוצים בכך. במשך שנים יש רבים שמתלוננים – כולל מדור זה – שטביב עושה מה בראש שלו ומצפצף על כולם.
הוא רואה בקבוצת הכדורגל התורנית, שזכויות הניהול שלה עברו אליו, קניין פרטי ולא קניין קהילתי, ולא רואה בניהול קבוצת כדורגל ובמימונה תרומה לקהילה אלא ניהול עסק לכל דבר. אני לא אוהב את זה, אבל הכדורגל לא מתנהל לפי האהבות שלי. לטביב לא מפריע שהוא משתין על כולם בקשת, אז עכשיו אנחנו מתלוננים שהוא השתין גם מהמקפצה.
תוכיחו.
וזו הבעיה הכי גדולה בכדורגל הישראלי, שמאפשר לעוד ולעוד תופעות לא שגרתיות ולא מקובלות לזלוג לתוכו. קחו למשל מה שקרה השבוע בהפועל עכו. שם התפטר המאמן אלדד שביט – המאמן השני העונה שסיים את עבודתו בטרם עת – רק בגלל שלא ממש ספרו אותו בכל הנוגע לרכש: לא שאלו אותו אם צריך, והביאו רכש בלי לשאול אותו.
לכו תוכיחו. טביב (דני מרון)
מי לא ספר? השולט בעניינים הוא עיתונאי רומני לשעבר בשם דניאל סטאנצ'ו, שמכיר את סוכן השחקנים דודו דהאן, והוא הביא לפני חודש כעוזר מאמן את דוד מרטן, שמכיר את דהאן, וברגע ששביט הלך, מונה איציק טוויזר (שכבר נשלח הביתה קודם לכן) למאמן, למרות שסימנו שם את מרטן נטול תעודת הפרו, והרכש הראשון שהגיע הוא דודו ביטון, שחקן של דהאן. מה הקשר לדודו דהאן? בהתאחדות ערכו חקירה בתחילת העונה ולא מצאו קשר.
וכך שולטים לכאורה בקבוצות בליגה הבכירה אנשים שלא אמורים לשלוט בהן, בגלל שאסור להם, אבל אי אפשר להוכיח. בהחלט ייתכן כי מתחילת השבוע מתקיימת חקירה של אחד ממשרדי החקירות שעובדים בשירות ההתאחדות, ויתכן גם שלא. לא נדע כי לא טוב שיידעו שיש חקירה, אפשר חלילה לשבש אותה. אבל הסירו דאגה: יהיה קשה למצוא משהו. משרדי החקירות הם פרטיים, אין להם סמכויות של משטרה (מה גם שאין פה עבירות פליליות), בדיקת פוליגרף היא המלצה בלבד ולא כל אחד אפשר לזמן לחקירה, אלא רק מי שרשום בהתאחדות כבעל תפקיד.
אדם שנתן עדות מרשיעה בחקירה יצטרך לומר זאת גם מול הדיין ואם לא ירצה – לא יגיד. לא ניתן להכריח. ההתאחדות מעמידה מדי שנה תקציב גג של חצי מיליון שקל לחקירות, זה 40 אלף שקל בחודש, לא ממש הרבה. בזמנו, כשדיברו על "מודיעין אזרחי", זה היה נשמע כמו שם מפוצץ, אבל בפועל התעסקו בזה שני אנשים. ההתאחדות לא הקימה וגם לא תקים גוף משלה – לא חקירה ולא בקרת תקציבים – אלא תמיד תשתמש בקבלני משנה. ככל שההתאחדות תעמוד חסרת אונים בפני תופעות כאלה, לכאורה, הן יתעצמו. מאמנים מאבדים סמכות ומעמד, בעלים וסוכנים מושכים בחוטים, והכל לכאורה. עכשיו לכו תוכיחו.
הכול לכאורה. דודו דהאן (יוסף לזרוף)
מה דעתך על הכתבה?