חצי עונה עברה ובצמרת, רותח. שתי נקודות מפרידות בין הראשונה לרביעית והמובילות ממשיכות כל אחת במומנטום שלה. אחרי הניצחון הגדול בסמי עופר, יצאה בית"ר ירושלים למשחק חוץ נוסף מול קריית שמונה המקרטעת, אשר פתחה את העונה בצורה סבירה פלוס עם אספירציות להגיע לפלייאוף העליון, אבל נכנסה למומנטום שלילי והגיעה למשחק כשהיא סוחבת על גבה ארבעה הפסדים רצופים.
חיים סילבס הבין שאין לו מה להפסיד, עשה שני שינויים משמעותיים בהרכב ואף הפתיע עם מערך חדשני. קריית שמונה פתחה במערך, שמכונה 'מערך עץ האשוח' (4:3:2:1). ארבעה שחקני הגנה, כשעידן נחמיאס הצעיר, שנתון 97, מחליף את דיניז המורחק, שלישיית קישור במבנה של קשר אחורי ושני קשרים מרכזיים לפניו כשאחד מהם הוא עומר לקאו שהוקפץ מקבוצת הנוער (חריג גיל, שנתון 98), ושלישייה קדמית ללא שחקני כנף כשהאסלביינק ועאבד משחקים במרכז מאחורי גוזלן.
- נמצאים בחו"ל ורוצים לראות כדורגל ישראלי? לחצו כאן לכל הפרטים
- ללא ערך ספורטיבי: למה הניצחון של מכבי ת"א היה "לא חוקי"
מבחינה הגנתית, מי שמקבל את המגנים במערך הזה הם הקשרים המרכזיים ומי שאמורים ללחוץ את הקשרים האחוריים הם השחקנים שמתחת לחלוץ. היתרון הגדול של השיטה הוא שבכל חטיפת כדור או ביציאה של אחד המגנים קדימה, יש ריכוז מאסיבי של שחקנים במרכז מה שמקשה על הבלמים והקשרים האחוריים. בית"ר הפתיעה עם שינוי משמעותי בהרכב. דייויד כץ בויסן עלה במקום השחקן הכי חם של בית"ר בתקופה האחרונה, אנתוני וארן, שהבקיע ובישל בסמי עופר וכבש צמד ניצחון בגביע המדינה. גם פול אדגר חזר להרכב וייצר שלישיית קישור זרה יחד עם קונטה וקלאודמיר.
סילבס. הפתיע עם מערך עץ האשוח (ערן לוף)
המערך של סילבס עבד מצוין בפתיחה. בית"ר לא הצליחה לנצל את האגפים הדלילים של ק"ש והלחץ של המקומיים במרכז השדה יחד עם הנוכחות הגדולה ברחבה העלו אותה ליתרון מוקדם. בית"ר לא הצליחה לייצר מצבים במשחק המסודר והצליחה להשוות מקרן ישירה של קלאודמיר (עונה נהדרת שלו, שער שביעי יחד עם ארבעה בישולים) אחרי עבירה ברורה של שכטר על ניצן.
במחצית השנייה סילבס חזר ל-4:3:3 טבעי עם שני שחקני אגף וק"ש המשיכה להיות מסוכנת מבית"ר. מי שזרח מעל כולם במשחק היה לקאו הצעיר. לקאו, שהגיע לק"ש ממחלקת הנוער של מכבי ת"א לפני שנתיים, בהופעת הבכורה שלו בהרכב העונה, התחיל את המשחק בצורה חלומית עם שער יפה, שנכבש אחרי הצטרפות חכמה מקו שני ובעיטה לפינה הקצרה. השער נתן לו בטחון והוא לא הפסיק לנוע ולהיות זמין לכדור. לקאו רץ הכי הרבה (יחד עם קלאודמיר, 12.1 ק"מ), ניצח ב-14 מאבקים, חילץ חמישה כדורים, דייק 40 מסירות ב-82 אחוזי הצלחה והיה סופר דומיננטי. טוב עשה סילבס שנתן הזדמנות לשחקן צעיר ומוכשר. הוא הרוויח זהות מקומית, אנרגיות לקבוצה, רעננות ושחקן שלא נופל ביכולת משמות מוכרים ממנו. הלוואי ועוד מאמנים יתנו במה וישלבו שחקנים מוכשרים ממחלקות הנוער. הם והמועדונים רק ירוויחו מזה. המעז מנצח.
מהצד השני, בית"ר הציגה את אחד ממשחקיה החלשים העונה, ודאי התקפית. בויסן לא הורגש וניכר חוסר התיאום בינו לבין חבריו לקבוצה, שכטר ניסה אבל לא קיבל עזרה, המגנים לא ניצלו את החופש באגפים וגם הכניסה של ז'אורזיניו ו-וארן לא שינו את המצב. כשמישהו הבין שהניצחון לא בהישג יד, הוחלט על חילוף, כשקלטינס החליף את שכטר כדי להבטיח את הנקודה שאכן הושגה.
וארן. דווקא עכשיו הוא לא פתח? (דני מרון)
המשחק המרכזי של המחזור הפגיש את המוליכה והאלופה, הפועל באר שבע, עם החבורה של ניר קלינגר, שרצתה להוכיח שההפסד שלה לבית"ר היה מקרי. ב"ש הגיעה למשחק אחרי התיקו הביתי מול בני יהודה ויכולת לא משכנעת בחודש האחרון. בכר המשיך לתת אמון במתן אוחיון במרכז ההגנה (או להביע אי אמון באלחמיד), החזיר את איינבינדר להרכב על חשבון אוחנה והמשיך עם השלישייה הקדמית הבכירה שלו – וואקמה, שהר ומליקסון.
קלינגר מנגד המשיך לשמור על יציבות בהרכב. פלקושצ'נקו פתח בכנף במקום ממן שחוזר מפציעה, כשגנסארי וברסקי ממשיך להחזיק את הקישור יחד עם סיוסטדט. פתיחת המשחק הייתה חלומית מבחינת החיפאים. כדור ארוך של השבדי, החלקה של גנסארי, טעות של ביטון ובעיטה מושלמת של בן בסט (כל אלה לקחו שמונה שניות) היממו את טרנר.
השער הזה העיר את ב"ש ובעיקר עצבן את וואקמה. אחרי כמה דקות של הלם ואיבודי כדור, וואקמה לקח את המשחק עליו ופשוט היה בלתי עציר. ב"ש העלתה את הקצב, חיפשה אותו שוב ושוב וניצלה את תשומת הלב שהוא מקבל בכדי למצוא שטחים בהגנה של הפועל חיפה. אלמלא שלוש החמצות גדולות של איינבינדר ואחת של שהר היא הייתה יורדת למחצית ביתרון. ב"ש המשיכה בקצב הגבוה במחצית השנייה והצליחה לחזור למשחק אחרי טעות נדירה של תמאש ומסירה גאונית של מליקסון לשהר.
אל תעצבנו אותי. טוני וואקמה (דני מרון)
קצב המשחק היה גבוה מאוד, ב"ש הזכירה באינטנסיביות שלה את העונה שעברה, אבל היא נתקלה ביריבה מאומנת ומיומנת, שמתגוננת יפה ויודעת לצאת למעברים. קלינגר עובר עונה נפלאה. פגע בול ברכש. על ברסקי, תמאש ושטקוס נכתב ונאמר רבות. סיוסטדט מתגלה כשחקן יעיל וקבוצתי ומעל כולם, בולט בתקופה האחרונה ראדו גנסארי. המולדבי, שהבקיע שערי ניצחון בדרבי, נגד בני יהודה ובגביע, היה הבולט בשחקני חיפה במשחק. כיסה מרחקים אדירים (12.8 ק"מ), קיבל החלטות נכונות, ניצח ב-19 מאבקים, חילץ שבעה כדורים וסיפק שישה כדרורים מוצלחים, אחד המפתחות של חיפה למעברים איכותיים מהגנה להתקפה.
הפועל חיפה הוכיחה במשחק הזה שהיא בטופ ארבע ובצדק. ב"ש מצידה, יכולה להתעודד מהיכולת והאנרגיות, אבל יש לה הרבה סיבות לדאגה מחוסר המחץ בחלק הקדמי ומאיבוד ארבע נקודות בטרנר בשני המשחקים האחרונים. ב"ש תהיה חייבת להביא חיזוק משמעותי בכדי לעמוד בקצב של מכבי ת"א שנראית נפלא בסיבוב השני. ללא חיזוק, שיאזן את התלות בוואקמה וישדרג את התרומה ההתקפית משלישיית הקישור, לב"ש יהיה קשה מאוד להגן על התואר.
וכמה מילים על המשחק שנעל את המחזור. מכבי חיפה אולי חשבה לעצמה שהניצחון בפנדלים בגביע והניצחון החלק על רעננה מעידים על יציאה חדרך חדשה. אבל למזלה, היא פגשה את מכבי ת"א הנהדרת, שהחזירה אותה מהר מאוד לקרקע המציאות. חיפה המשיכה להראות לא מאומנת, עם רביעיית הגנה חלשה מאוד וחסרת כל רעיון התקפי. הפרשי הרמות בין הקבוצות היו פשוט אסטרונומיים ותוצאת הסיום עשתה חסד גדול עם חיפה, שממשיכה לשבור שיאי שפל עם הפסד תשיעי ב-18 משחקים.
גולסה מול גרשון (ערן לוף)
מכבי ת"א המשיכה בכושר הנפלא שלה והראתה שגם בלי דסה ועם שפונגין כבלם, היא ממשיכה להיות הקבוצה בכושר הטוב בליגה. דור מיכה ממשיך לככב כמגן מדומה, הפעם מצד ימין (מסירת ההולכה שלו לריקן בשער השני הייתה מופלאה), קיארטנסון חזר לכושר הבקעה ומעל כולם בלט אייל גולסה. השינוי הגדול במכבי ת"א יוחס בעיקר למערך האי סימטרי של ג'ורדי והחזרה של דסה מפציעה. אבל מתחת לרדאר חמקה החזרה של גולסה שפשוט הפכה את הקישור הצהוב לחזק בליגה. גולסה מדויק, יעיל, חכם, מחלץ כדורים והוא האיש שמאזן את המשחק של מכבי ת"א.
הצמרת ממשיכה להיות צפופה מתמיד, אבל יש תחושה שקבוצה אחת מוציאה את הראש ומציצה מעל כולם. הקבוצה הזו היא מכבי ת"א. אבל אנחנו רק במחצית הדרך ובעונה הפכפכה וצמודה כזו, יש תחושה שצפויות לנו עוד הרבה דרמות והכל יוכרע בישורת האחרונה.
מה דעתך על הכתבה?