ב-2011, אחרי שבע שנים ללא אליפות, החליט המועדון להקשיב לפילוסוף ולמנהיג הגדול שלו, יוהאן קרויף, ולהתחיל בדרך חדשה. "מהפכת המשי" קראו לה, שהעיקרון הבסיסי שלה היה "יותר טריינינגים, פחות עניבות". כלומר שחקני עבר של המועדון יתפסו את כמעט כל העמדות הניהוליות והמקצועיות ויובילו את המועדון, על חשבון בנקאים ורואי חשבון שלא הצליחו להביא תארים וחיבור טוב עם הקהל. קרויף הצטלם באותו יום עומד בין דניס ברחקאמפ ו-וים יונק, שני האנשים שמונו להיות האחראים להנחיל את הפילוסופיה שלו במועדון.
פרנק דה בור מונה למאמן וזכה מיד בארבע אליפויות רצופות. ואן דר סאר ואוברמארס הגיעו לתפקידים ניהוליים בכירים ורשימה ארוכה של שחקני עבר מונו למאמנים במחלקת הנוער. אחת ההחלטות המשמעותיות של קרויף הייתה שלא לתת לאיש אחד את כל הכוח המקצועי – יותר עיניים, יותר ידע. לכן אין מנהל מקצועי אחד שמתווה דרך, אלא הוקם "הלב הטכני". גוף בו דנים במדיניות המועדון ומקבלים החלטות: ואן דר סאר, אוברמארס, מנהל האקדמיה (בהתחלה היה זה וים יונק) ודניס ברחקאמפ (כדמות שמכירה ושומרת על ה-DNA ותרבות המועדון) הם חברים בלב הטכני שממנים את המאמן וקובעים את הדרך. אייאקס נראתה בדרך הנכונה, אך בהמשך למסורת ארוכת שנים בכדורגל ההולנדי, ריבים פנימיים, מחלוקות ואגו הובילו לפיצוץ אחר פיצוץ.
אוברמארס. האיש החזק במועדון (AFP)
ב-2015, החברים הטובים יונק וברחקאמפ לא היו יכולים עוד לראות אחד את השני יותר, יונק סירב להמשיך להשתתף בפגישות הלב הטכני ופוטר. אחרי שדה בור נכשל שנה שנייה ברציפות לזכות באליפות, חוזהו קוצר בשנה והוא עזב. אייאקס החליטה ללכת על פטר בוס, לא איש אייאקס, אבל מאמן שמאמין בכדורגל של קרויף ועם ניסיון כמובן כמי שעבד עם בנו של האגדה. תחת בוס, אייאקס שוב לא זכתה באליפות, אך שיחקה כדורגל התקפי ומהנה והגיעה לגמר הליגת האירופית.
יחד עם זאת, שוב התגלעו חילוקי הדעות: הסתבר שברחקאמפ ובוס לא רואים עין בעין, בוס דרש להחליף את הצוות שתחתיו, ואן דר סאר סירב להקשיב לדרישות של המאמן, בוס קיבל הצעה מדורטמונד ועזב. בוס היה אהוב על ידי השחקנים והאוהדים שנהנו מסגנון המשחק, אך הצוות המקצועי שלו לא הסתדר איתו. אייאקס צריכה הייתה למנות מחליף וברחקאמפ, בתמיכת ואן דר סאר, דחף קדימה את מרסל קייזר, מאמן חסר ניסיון שעשה עונה טובה עם קבוצת המילואים של המועדון ונחשב לחבר קרוב של ברחקאמפ. אוברמארס התנגד: הוא רצה מאמן מנוסה וקרא להחתמת מיכאל לאודרופ הדני. אבל שוב דניס קיבל את מבוקשו, קייזר מונה, ולכולם היה ברור שעל פי ברחקאמפ יישק דבר. רשמית הוא עוזר מאמן, בפועל הוא זה שממנה את המאמן וקובע את המדיניות.
בקיץ, תחת קייזר, אייאקס חוותה תקופה קשה. זה החל בהתמוטטות של אפי נורי, כוכב האקדמיה ושחקן שאמור היה לפרוץ העונה בבוגרים. שחקן אהוב שמשחק מגיל שבע במועדון. הוא התמוטט בעקבות דום לב במשחק אימון מול ברמן, עדיין לא התעורר, ומאמן חסר ניסיון צריך היה להרים את השחקנים מהמכה הזו. אייאקס איבדה שלושה מעמודי התווך של העונה שעברה: הבלם דבינסון סאנצ'ס נמכר לטוטנהאם, הקפטן והמנהיג דייבי קלאסן עבר לאברטון, ותקופת ההשאלה של ברטראן טראורה הסתיימה. אייאקס לא השכילה להביא מחליפים ראויים וסמכה בעיקר על שחקני הנוער שלה.
ברחקאמפ עם הצוות היוצא. ביזוי הדרך (אייאקס)
פתיחת העונה הייתה נוראית. הקבוצה הודחה מליגת האלופות על ידי ניס הצרפתית ואז אפילו לא הצליחה להגיע לשלב הבתים בליגה האירופית אחרי הדחה מבישה מול רוזנבורג הנורבגית. גרוע מכל – נראה היה שקייזר לא מאמן מספיק טוב. שינה שיטות, לא מצא הרכבים ולא בנה היררכיה ברורה בקבוצה. פ.ס.וו כבר ברחה לפער של עשר נקודות בחודש דצמבר, אבל דווקא אז הגיעו שני משחקים מוצלחים, מול פ.ס.וו ואלקמאר, שתי מוליכות הטבלה, אותן אייאקס ניצחה בצורה משכנעת. ביום רביעי יצאה אייאקס למשחק גביע מול טוונטה, ספגה שער שוויון בדקה ה-90 והודחה בפנדלים. למחרת זומנו ברחקאמפ, קייזר וספייקרמן לשיחות אישיות ונתבשרו על פיטוריהן.
רגע הפיטורין הגיע בהפתעה, דווקא אחרי שני ניצחונות מרשימים בליגה וצמצום הפער לחמש נקודות בלבד. למרות זאת, אף אחד לא נפל מהכיסא כשקייזר פוטר. מעמדו היה מעורער מאז שמונה, בעצם, והוא לא הצליח לשכנע אף אחד שהוא יודע מה הוא עושה. ההפתעה האמיתית היא פיטוריו של ברחקאמפ. פיטוריו של האיש החזק באמת מראים כי אולי הקשר האחרון למהפכה של קרויף נחתך. הלב הטכני התפרק. אותו גוף שאמור היה להביא להחלטות ברוח של קרויף, הביא רק למלחמות אגו, עיכוב בהחתמת שחקני רכש, אנשים שמושכים כל אחד לאינטרס שלו וכן הלאה.
שלושת המפוטרים זומנו לשיחות אישיות עם ואן דר סאר ואוברמארס. קייזר וספייקרמן ראו את זה מגיע. ברחקאמפ היה בהלם ולא קיבל את ההחלטה. היו שם צעקות ואף קללות, אוברמארס הואשם בתקיעת סכין בגב. אחרי שברחקאמפ כבר רב עם חברו הטוב מזה שנים יונק (שיחקו יחד באייאקס ואינטר), כעת הוא גם בריב עם אוברמארס (שיחקו יחד באייאקס וארסנל). קשה להאמין שהשחקן הנפלא הזה, האיש שרקד על המגרש, כבש את השערים היפים ביותר ומסר את הכדורים המסובכים והגאוניים ביותר, זה האיש שבאמסטרדם כבר לא יכולים לראות. לא האוהדים ולא אנשי המועדון. כוחו הפך עצום, אך האחריות לא הונחה על כתפיו. הוא רב עם יונק, עם בוס, ונשאר בתפקיד. דחף למינוי מאמן כושל, אך דבר לא דבק בו. עד שהגיעה ההודעה שהבהירה שאוברמארס הוא כיום האיש החזק במועדון. כמה זמן? עד המהפכה הבאה.
יוהאן וג'ורדי קרויף. הבן ימשיך את האב? (מכבי תל אביב)
אייאקס פעלה בצורה מהירה מכיוון שידעה את מי היא רוצה כמחליפו של קייזר. אריק טן האח, המאמן המוערך של אוטרכט, אמור להתמנות כמחליפו של קייזר. טן האח הציג כדורגל מהנה עם אוטרכט, עבד תחת אוברמארס כשזה ניהל את גו אהד איגלס ונחשב לחבר קרוב של פפ גווארדיולה (טן האח אימן את מילואי באיירן כשפפ אימן את הקבוצה הראשונה). לטן האח יש עכשיו כמעט חודש של פגרת חורף להכין את הקבוצה לחצי השני של העונה ולדרוש חיזוק מתאים.
אייאקס זקוקה לבלם, מגן שמאלי וקיצוני שמאלי באופן דחוף. יחד עם טן האח אמור להגיע אלפרד סחרוידר ההולנדי, שמשמש כיום כעוזר המאמן של יוליאן נאגלסמן בהופנהיים. השאלה היא האם הלב הטכני יתפרק לגמרי וכל הכוח ישאר בידיו של אוברמארס, או שאייאקס תחפש דמות שתיכנס לצוות המקצועי-ניהולי שיעזור בקביעת המדיניות וקבלת החלטות.
בהולנד עלה, בהקשר הזה, שמו של ג'ורדי קרויף. אם אייאקס רוצה להוכיח שהיא לא נפרדת מדרכו של גדול שחקניה, אין דרך טובה יותר מלהביא למערכת את בנו שצבר ניסיון כמנהל מקצועי ואף כמאמן בישראל. השאלה אם אוברמארס, שרואה את מעמדו של ואן דר סאר מתערער בימים אלה, ירצה להביא מישהו שיחלוק עמו את הכוח, או ירצה להישאר לבד האיש החזק. תשובה נקבל בשבועות הקרובים.
One more time! #ajawilpic.twitter.com/Zs3e1H2PcE
— AFC Ajax (@AFCAjax) December 23, 2017
מה דעתך על הכתבה?