מכבי תל אביב נראתה אמש ממש כפי שניבאו התחזיות השחורות ביותר לגביה ערב פתיחת העונה. בשום שלב של המשחק לא נראו הצהובים כיריבים שקולים לשחקני ברצלונה, לא מבחינת איכות השחקנים, לא מבחינה טקטית ואפילו לא מבחינת רוח הלחימה. אז האם זוהי מכבי האמיתית? האם פתיחת העונה החיובית הייתה סוג של פיקציה, תוצאה של הגרלת משחקים נוחה, יריבות פצועות וקצת מזל? היכולת שגילו שחקניו של ספאחיה באותם שמונה משחקים קודמים ובעיקר האופי שהפגינו בהם מלמדים שהתשובה לכך כנראה שלילית. אבל ללא הפקת לקחים משמעותית מהתבוסה שנחלו אתמול, שהיא בבחינת תמרור אזהרה גדול ממדים, צפוי החורף הקרוב להיות קשה מאד עבור המאמן הקרואטי וחניכיו.
אסור לאנשי מכבי לשייך את המפלה שספגו באנרגיות שזרמו לכיוונם של שחקני ברצלונה בעקבות טקס ההוקרה המרשים שקדם למשחק. לא מומלץ גם להתמקד רק בכשלים הטקטיים הלא מעטים (כמו ההימור על הקליעה מבחוץ של הפורוורדים, בעיקר סאנדרס שצלף שש שלשות), או ביום השחור אליו נקלעו הגארדים. הבעיות שנחשפו אמש הן עמוקות הרבה יותר. מכבי ת"א מודל 2017/18 היא קבוצה קטנה – תרתי משמע.
קודם כל מבחינת רמת הכישרון שלה, שלא מתקרב לזה שנמצא בקבוצות העלית של היבשת (אין בסביבה גארד חכם כמו הרטל או סנטר מגוון כמו סרפין), ולא פחות מכך מהבחינה הפיזית. הגבוהים של מכבי אינם יכולים לעצור את יריביהם באחד על אחד ונזקקים לעזרות ושמירות כפולות, וגם הגארדים, החוליה החזקה בקבוצה עד כה, נמוכים מרוב השחקנים עליהם הם שומרים ונתקלים בבעיות מאץ'-אפ לא פשוטות. התוצאה היא מספר גדול של זריקות חופשיות שמעניקה הגנת מכבי ליריבות איכותיות, שביום מוצלח יינצלו אותן להשגת הכרעה מהירה.
נוריס קול. הגארדים נקלעו םיום רע (דב הליקמן)
מהצד השני של המגרש גורמת בעיית ה"גודל" לאפקט הפוך – העובדה שכמעט אף שחקן איננו בעל יתרון פיזי על שומרו, מונעת השגת קליעות חופשיות, גורמת ללקיחת זריקות קשות בהתקפה ולאחוזי קליעה איומים מעבר לקשת. אפילו דשון תומאס, השחקן היחיד שעוד הצליח לנצל את הפיזיות שלו להשגת נקודות עם הגב לסל, יתקשה יותר ויותר עם חלוף הזמן לעשות זאת, משום שהיריבות לומדות אותו ואת התרגילים הפשוטים מאד שמכבי משחקת עבורו. אמש בלטו בחולשתם צמד הגארדים שאמורים לעשות את ההבדל , פייר ג'קסון ונוריס קול, שהועלמו על ידי שומרים גבוהים וחזקים מהם ונראו אבודים במשחק חצי המגרש. בלעדיהם, וכשהשחקן שאמור היה להיות הכתובת המרכזית באזור הצבע, ארטיום פראחוסקי, נראה משוטט על המגרש בחוסר יעילות וחוסר חשק, נראתה התקפת מכבי נורא, כשנוראה ממנה הייתה רק ההגנה שלה שפורקה לחלוטין על ידי המשולש הרטל, סארפין (או טומיץ' מחליפו) וסאנדרס.
אז איך בעצם יכולה קבוצה קטנה ולא מפוצצת בכישרון כמו מכבי הנוכחית להיראות טוב יותר בתנאים הללו? קודם כל, על ידי כך שתשחק בהתאם לחוזקות שלה. קבוצה נמוכה שהצד החזק שלה הוא קו הגארדים חייבת לכפות על יריבותיה הגבוהות ממנה והעדיפות עליה קצב משחק מהיר יותר. במגרש הפתוח יבוא לידי ביטוי הכישרון של צמד הרכזים ג'קסון וקול ובמקביל האתלטיות של השחקנים הגבוהים דוגמת טיוס ובולדן. הגנת חצי המגרש של ברצלונה מנעה מהצהובים כמעט לחלוטין את הכניסה לאזור הצבע כפתה עליהם זריקות קשות מבחוץ, שבמצב העניינים הנוכחי כמובן שלא נכנסו. משחק מהיר יותר היה נדרש, ויידרש עוד יותר ככל שהעונה תתקדם והיריבות יגיעו מוכנות יותר להתמודד עם קבוצת הקליעה החלשה ביורוליג נכון להיום.
פראחוסקי. משוטט על המגרש בחוסר יעילות (מכבי תל אביב)
מכבי גם חייבת להגיע למשחקים מוכנה יותר (עם אופציות ב' ו-ג' הכוללות הגנות לוחצות ואזוריות) ובעיקר נחושה ואגרסיבית יותר. אסור לה בשום אופן לסיים רבע ראשון עם שתי עבירות קבוצתיות ומחצית עם חמש, בעוד שהיריבה חוגגת מולה. היא חייבת לשחק כדורסל שמח-קצבי, מלא אנרגיות ותזזיתי, כזה שעשוי להניב לא מעט טעויות אך גם טומן בחובו סיכוי להצליח עם החומר הנוכחי. קל יותר לשחק בסגנון הזה במשחקים הביתיים בעזרת דחיפת הקהל, אך גם במשחקי החוץ אסור לקבוצה להיראות כל כך פאסיבית כמו אמש.
ברצלונה היא קבוצה טובה בהרבה ממיקומה בטבלת היורוליג ערב המשחק, כך שאת ההפסד מולה, במגרש שאף פעם לא האיר פנים לצהובים, יש לקחת בפרופורציות הנכונות. אך את הדרך בה הפסידה מכבי, הנרפות, היכולת ההולכת ומדרדרת של שחקני הפנים בראשות פראחוסקי ואת התפרקות ה"ביחד" שאפיין את משחק הקבוצה עד כה אסור לקבל. ספאחיה צפוי לנצל את כל אלו ליצירת זעזוע חיובי בקבוצה מעט לפני חודש דצמבר המאוד לא פשוט בפניו היא ניצבת, הכולל בין השאר שבוע בו תפגוש את צסק"א ופנאתינייקוס בחוץ ואת אלופת אירופה פנרבחצ'ה בבית.
מה דעתך על הכתבה?