רק מילה אחת הייתה חסרה: ההתנצלות של דור מיכה רחוקה מלהספיק

דור מיכה | הפועל באר שבע, רשמי

דור מיכה התנצל ולכאורה השאיר את הסיפור מאחוריו, אבל המילים הרפות וחסרות הכיסוי, שלא כללו את "פגעתי", מעידות על כך שהכוונה והרצון הטוב לא באמת היו שם, וגם אלונה ברקת לא בדיוק עזרה. דעה

קבוצות: הפועל באר שבע
(גודל טקסט)

מיד לאחר שחתם בהפועל באר שבע, דור מיכה הודיע באינסטגרם שהוא לוקח אחריות ומתנצל על חלקו ב"פרשת הקטינות", והוסיף שהוא שמח לחזור לשחק בישראל, אחרי שנה בגלות בקפריסין.

על פניו נראה שהוא סגר את המעגל –  כדורגלן שפגע מינית מתנצל, לוקח אחריות, בשאיפה שיותר לו לשוב לקונצנזוס הישראלי. יש פה מסר חינוכי ותחושה נעימה שהתקדמנו והנה, יש מחיר לפגיעה מינית ומיכה מוכן לשלם אותו.

אבל זה ממש לא המקרה.

דור מיכה | אסף חיימוביץ

כדי להבין במה מדובר, הנה קריאה מודרכת לדברים של מיכה ולמה שעומד מאחורי זה. "אני רוצה להתייחס לאותה פרשה, שאין יום שאני לא מצטער על חלקי בה", כתב. מה הפרשה? מה חלקו בה? במי הוא פגע? לכל זה אין רמז. הרי כדי להכות על חטא הבנאדם צריך להודות ולהגיד במפורש מה בדיוק הוא עשה, לא?

מיכה ממשיך: "למרות שהתיק נסגר מחוסר אשמה, אני לוקח אחריות מלאה, מתנצל בפני כל מי שנפגע ומבין ששגיתי בקבלת ההחלטות". מה המשמעות של לקיחת האחריות? כמו השר לבטחון פנים אמיר אוחנה, גם מיכה לוקח אחריות, אבל מה לגבי האשמה? האם מיכה ידבר עם בני נוער וגברים צעירים על אלימות מינית? האם הוא יתרום מכישרונו, תהילתו וכספו לאלה שנלחמים באלימות כלפי נשים? בפני מי בעצם הוא התנצל? האם דיבר עם קורבנותיו, או שההתנצלות נשלחת כלחם על המים באינסטגרם, בתקווה שהן עוקבות אחריו וישמעו על זה?

אצלנו באסל"י יש עיקרון מאוד פשוט: גבר שמבקש לתקן את דרכיו הפוגעניות צריך להגיד במפורש "פגעתי". במקרה של מיכה הוא צריך להגיד: "פגעתי מינית בנערה בת 15". זו נקודת הפתיחה, שממנה אפשר יהיה להמשיך לדבר ולחשוב מה הלאה.

דור מיכה | הפועל באר שבע, רשמי

כדאי גם לקרוא היטב את דבריה של בעלת הפועל באר שבע אלונה ברקת. "לאחר התנצלות כנה וחרטה עמוקה שדור הביע באוזניי וגם בפומבי, אני רוצה לברך אותו על הצטרפותו למשפחת הפועל באר שבע", סיכמה. סליחה על השאלה, אבל מדוע צריך להיות אכפת לנו שמיכה התנצל באוזניה? הרי לא היה תחליט אם הציבור יסלח לו, והיא בוודאי לא תחליט אם הקורבן שלו תסלח לו.

אבל מה, אמרו רבים אתמול, בכל זאת התקדמנו. בעבר לא היינו שומעים אפילו את המילים הריקות האלה של מיכה. לכן, הם טוענים, גם אם יש עוד דרך ארוכה לפנינו, מס השפתיים הזה מייצג התקדמות. אז זהו, שלא, לא ממש. בהודעה של מיכה לא ניכר שום צער אמיתי על הפגיעה. אין בה לקיחת אחריות מעשית וההתנצלות מתפרסמת כלאחר יד. בעיקר נראה שההודעה של מיכה נועדה להסיט את החצים שהיו משוגרים כלפי הנהלת הפועל באר שבע על גיוסו לשורות הקבוצה. היה עדיף כבר שלא היה אומר כלום, לפחות אז היינו יודעים שהוא כנה. בסופו של דבר, זהו עוד ניסיון להשכיח ולהסוות פגיעה מינית – עוד דרך לנרמל את מה שאסור שיהיה נורמלי.

ארן רונדל הוא מנכ"ל אסל"י – ארגון סרט לבן ישראל, ארגון גברים שפועל נגד אלימות כלפי נשים.

עוד באותו נושא: אלונה ברקת, דור מיכה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי