לא נעים לסיים משחק ביתי כשלוח התוצאות מלמד על תבוסה ב-20 הפרש. גם תחושת הדה ז'ה וו מהעונות הקודמות, בהן לאחר ניצחונות גדולים הגיעו הפסדי בית ליריבות שנחשבו לנוחות יותר על הנייר, משאירה טעם מר בפה, בדיוק כמו הניגוד בין התחושות ששררו בהיכל לפני שבוע לעומת אלו של ליל אמש. אך הסיבה העיקרית להפסדה של מכבי תל אביב אתמול (שלישי) היא היכולת המצוינת של יריבתה ובעיקר תצוגת השיא של כוכבה, אריק מקולום. מעט מאד קבוצות היו מצליחות להתמודד אמש מול אפס אנאדולו, כך שמוקדם עדיין להכריז על סיומו של הרנסנס הצהוב. אך מצד שני אסור גם להתעלם מתמרורי האזהרה שהציבו חניכיו של פארסוביץ' בפני אלו של ספאחיה.
זה נראה רע כבר מדקות הפתיחה. רמת האנרגיה של שחקני מכבי, שנראו די מרוקנים לאחר ההשקעה העצומה ביום חמישי מול ריאל מדריד ומשחק ליגה לא קל בשבת, הייתה שונה לחלוטין מזו שאפיינה את מרבית משחקיהם העונה. גם העובדה שמולה התייצבה יריבה שהתכוננה היטב למשחק בלטה לעין כבר ברבע הראשון. האורחים ניצלו את הגנת הפיק אנד רול הבעייתית של גבוהי מכבי מצד אחד, ומזערו את הנזקים מצדם של שחקני המפתח הצהובים, רול ותומאס, מצד שני.
מעבר לכך שלטו שחקני אנאדולו לחלוטין בריבאונד, ובכך נטרלו את כלי הנשק הקטלני ביותר של מכבי בשבועות האחרונים. ואז הגיעה ההתפוצצות ההתקפית של אריק מקולום, אותו גארד שרק לפני כמה שנים עוד התרוצץ על מגרשי הליגה הלאומית בישראל, וחימם את ספסלה של ברק נתניה בליגת העל. ברבע השני התחפש מקולום ,שלהזכירכם רק לפני 48 שעות נקע את קרסולו במשחק ליגה, לאייזיאה תומאס הגדול של דטרויט, שסיפק את אותה תצוגה בלתי נשכחת עם רגל גמורה מול הלייקרס בגמר ה-NBA לפני כמעט 30 שנה. באותן דקות בהן צלף מקולום ללא הכרה (שש שלשות רצופות) בלטו החולשה ההגנתית של חלק מגבוהי מכבי וחוסר התגובה מצדו של הספסל הצהוב.
בולדן (עדי אבישי)
הגנת מכבי התבססה עד עכשיו על רחבה צפופה והגנת פיק אנד רול נסוגה שנועדו להוריד את אחוזי הקליעה של היריבות לשתי נקודות, מה שהניב תוצאות כלל לא רעות. אך מול קבוצה עם גארדים איכותיים כמו אפס, ומול יום התקפי לוהט שכזה, הייתה נחוצה טקטיקה אחרת. מקולום ניצל את העובדה שהסנטרים של מכבי חיכו לו בצבע בכדי לעצור מיד לאחר החסימה ולהפציץ ללא הפרעה.
סייעה לו גם העובדה שהשחקן שנראה כמתאים ביותר להקשות עליו, ג'ון דיברתולומיאו, הושאר על הספסל באותן דקות לוהטות. במחצית השנייה נקטה מכבי בטקטיקה הגנתית שונה לחלוטין. היא התנפלה על מקולום ושאר הגארדים האורחים בשמירות כפולות בכדי להוציא להם את הכדור מהידיים בכל מחיר. אך מול קבוצה מוכשרת אשר נמצאת במומנטום חיובי כל כך זה פשוט לא עבד, ושחקני אפס הגיעו לזריקות נוחות באזור הצבע פעם אחר פעם.
ספאחיה שעדיין נמצא בעיצומו של תהליך העיצוב של קבוצתו החדשה יצטרך לשים דגש על שיפור אופציה ב' של ההגנה שלו, בעיקר לנוכח העובדה שבמשחקים הבאים תתמודד קבוצתו מול גארדים קטלניים כמו אלכסיי שבד של חימקי ותומא הרטל של ברצלונה. בשורה התחתונה כאמור קשה עד כמעט בלתי אפשרי לגבור על קבוצה שמסיימת משחק עם 14 מ-25 לשלוש נקודות, מה גם שמנגד מכבי מסיימת משחק נוסף עם אחוזי קליעה חלשים מאותו טווח (6 מ-19). בטווח הארוך, קבוצת צמרת ביורוליג ללא יכולת קליעה טובה מעבר לקשת היא כמו תוכנית בוקר בטלוויזיה שלא מארחת את דוד ביטן- דבר נדיר ביותר.
קרב נוסף כבר בחמישי. ספאחיה (עדי אבישי)
הצהובים מתקשים לדייק לשלוש גם בשל המחסור בשחקן גבוה שמולו מתכווצת ההגנה ,בעיה שלא תיפתר בסגל הנוכחי, אך גם עקב הנעת כדור לא מספיק טובה (חסרות עד תנועות של חדירה והוצאה) וכושר קליעה לא טוב של חלק מהגארדים (בעיקר דיברתולומיאו שביטחונו העצמי הולך ומדרדר), בעיות בהן בהחלט ניתן לטפל.
בתקופה הקרובה תתייצב מכבי תל אביב מודל 2017/18 בפני אחד ממבחני האופי המשמעותיים ביותר שלה העונה. לוח המשחקים הבעייתי בפניו היא ניצבת-ארבעה משחקי חוץ מתוך ששת הקרובים, רובם מול יריבות איכותיות, יקשה מאד את החיים על ספאחיה וחניכיו. עד עכשיו נדמה היה שמכבי החדשה קורצה מחומר אנושי ומקצועי שיכול לעמוד במבחנים כאלה. כעת, בעקבות תבוסת אמש שמגיעה פחות מ-48 שעות לפני משחק חוץ במוסקבה מול חימקי וכאמור בפתחו של חודש מאד לא פשוט, נראה אם הרושם הראשוני היה אכן מדויק.
מה דעתך על הכתבה?