ג'ייק כהן: "אין ספק שיש לנו את הכישרון להגיע לפלייאוף"

"זאת הייתה שנה מאוד מאתגרת מאוד, לנו כמו לכולם. נולדה לנו הילדה הראשונה בארצות הברית בספטמבר. חשבנו שהיא תוכל לבוא לספרד באזור ינואר, אבל בגלל כל הבעיות של הוויזה והדרכונים היא יכלה להגיע רק במרץ. לא ראיתי אותם חצי שנה, וזה היה הקשה במיוחד, במיוחד בזמן הקורונה שלא יכולנו לעזוב את הבית. זאת הייתה שנה מאוד מאתגרת. לרוע מזלי זה השפיע על איך ששיחקתי".

בשנה האחרונה ג'ייק כהן היה רחוק מעיני הציבור הישראלי. שחקן נבחרת ישראל, שהפך לבן בית במכבי תל אביב, בחר לצאת לאוברדיורו ולא להישאר עונה נוספת בצהוב, אלא שעונה אחת מחוץ ליד אליהו הספיקה לו. "אהבתי לגור בספרד, זאת מדינה נהדרת עם אנשים נהדרים, שיחקתי עם אחד החברים הכי טובים שלי מהמכללות (כריס צ'רפוביץ', א.ש), ובלעדיו הייתי משתגע. היו כמה דברים חיוביים, אבל גם אתגרים".

אתה כבר מדמיין איך זה יהיה לשחק ביד אליהו מלא שוב אחרי כל כך הרבה זמן בלי קהל?

"אני לא יכול לדמיין איך זה יהיה שוב כשנרוץ למרכז המגרש ביד אליהו. זאת תחושה מדהימה. בסיטואציה נורמלית, זה קרה לי כבר 100 פעמים בערך. זה מיוחד בשביל האוהדים לחזור ולעשות משהו שהם אוהבים. כולם מבינים שאנחנו עוברים תקופה קשה ומגיע לנו לחגוג את ההתקדמות לנורמליות. אולי אבכה, עוד נראה".

העזיבה של כהן את הצהובים בקיץ שעבר הייתה מפתיעה מאוד, במיוחד אחרי שהיה לו חלק משמעותי בזכייה באליפות ושהיה בין השחקנים היחידים שלא המשיך במועדון. "אני לא אכנס לכל הסיבות, אבל בשנה שעברה הייתה אי בהירות לגבי מה הקורונה תעשה לכדורסל האירופי, לכולם. היה קשה מאוד להיכנס למשא ומתן על חוזה עם כל הקשיים האלה, ולא יכולנו להגיע להסכם. הייתה הפסקה קלה בשבילי ובשביל מכבי".

מה היה שונה בקיץ הזה?

"לא היה דבר אחד ספציפי. רציתי שזה יקרה כבר הרבה זמן. כשהם באו והתחילו לדבר איתי ועם הסוכן שלי, זה היה טבעי. זה הדבר הכי טוב בשבילי ובשביל המשפחה שלי".

כשאתה מסתכל על הסגל הנוכחי של הקבוצה, לאן אתה חושב שאתם יכולים להגיע?

"אני מאוד מתרגש מהשחקנים שההנהלה החתימה ומאלה שחזרו. אני אוהב להסתכל על המטרות הקרובות ולא על המטרות הרחוקות, כי זה עוזר לי להתמקד. אפשר לדבר עם המאמן או ניקו על התוכנית הגדולה, אבל אני רוצה להיות הגרסא הכי טובה שלי כדי לעזור לקבוצה. התפקיד שלי במכבי שונה ממה שהיה בספרד בשנה שעברה, אבל זה בסדר. אני אוהב את זה, אני תמיד דוחף את עצמי לשחק הכי טוב".

מה לא עבד בעונה שעברה ממה שראית, והאם זה ריאלי לדבר על חזרה לפלייאוף?

"לא ראיתי יותר מדי משחקים לרוע מזלי. כשחקן יש כל כך הרבה משתנים שבדרך כלל לא משפיעים עליך, קשה לי לומר מה בדיוק לא עבד. לא הייתי בחדר ההלבשה או על המגרש. קל מאוד להגיד שאלה המטרות ובלה בלה בלה. אלה רק מילים, כשנגיע לתל אביב ונעבוד על זה. זה מה שחשוב. אין ספק שיש לנו את הכישרון לעשות את זה. יש לנו שחקנים טובים, מאמנים טובים, ואוהדים נהדרים. כל המרכיבים שם".

מלבד כדורסל, השם של ג'ייק כהן זכור לכולם בגלל ההתרחשות בזמן התפרצות הקורונה לפני קצת יותר משנה וחצי. כשליגת העל החלה לחזור, והייתה אי בהירות לגבי המשך עונת היורוליג, כהן היה בין השחקנים שצייצו נגד התנאים שהשחקנים יצטרכו לעמוד בהם, כולל לא לצאת מהבית בעוד שאר המדינה יכולה לעשות זאת. לאחר מכן גם ארגון שחקני היורוליג, בו היה חבר, השתתף בפנייה בנושא למנהלת הליגה, וכהן היה בין סמלי המאבק.

"זה לא שרציתי לעשות את זה", הוא מספר, "באופן אידיאלי, אם הדברים היו טובים וכולם היו מרוצים, לא הייתי מצייץ. הרגשתי שזו חובתי מהעמדה שלי כשחקן ששיחק בישראל במשך הרבה זמן, משחק כישראלי. אין הרבה מתאזרחים שמרימים את הקול שלהם כי לא שואלים אותם. הרגשתי אחראי כדי לנסות למצוא פיתרון טוב יותר. אלה היו חודשיים מאתגרים, אבל זה הסתיים טוב, הדבר הכי מאכזב ששחקנים נפצעו, אלייז'ה בריאנט, קווינסי אייסי, ג'ון דיברתולומיאו, יובל זוסמן. פציעות קורות בכל זמן, אבל זה הדבר הכי מתסכל. בכל מקרה, מה שהיה היה. יש לי הרבה כבוד לשלומי פרי ולאיגוד, אני מקווה שתהיה לנו מערכת יחסים מצוינת".

הקורונה מרימה בישראל שוב את ראשה. יש לך חשש לחזור?

"זאת שאלה קשה לשחקן כדורסל. אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו ולהסתכן בלטוס מעבר לים, ולהביא את המשפחה שלנו. אין שמירה על מרחק בשביל שחקן כדורסל. אשתי ואני התחסנו, אין לי היסוס לחזור לישראל, כי זה קורה בכל מקום בעולם. אני מקווה שזה יגמר בקרוב".

בזמן שהיה בספרד כהן עזר מאוד לנבחרת ישראל בעלייה ליורובאסקט, אך כעת, כשחזר למכבי תל אביב, ואין הסכם בין היורוליג לפיב"א, לא ברור האם יוכל להשתתף במוקדמות המונדובאסקט.

"אני לא יודע יותר מדי לגבי זה, אומר כהן, "בעבר כששיחקתי גם במכבי לא ידעתי יותר מדי עד שבוע לפני המשחק. הלוואי שהיה פיתרון טוב שאוכל לייצג את הבית השני שלי, ישראל, ואת מכבי. אבל יש קונפליקט, ואין יותר מדי שאפשר לעשות מתקווה שאוכל לשחק בשתי הקבוצות, כי אני אוהב לשחק בנבחרת, אבל זה גם חשוב לכבד את החוזה שלי ולהיות האיש של המילה שלי. זה טריקי בשבילנו, אני מקווה שימצאו פיתרון. גם האוהדים ירוויחו מזה. הם יראו כדורסל טוב יותר".

בספטמבר ייערך היורובאסקט, סוף כל סוף תוכל לשחק בו.

"יורובאסקט זה משהו שאני מאוד מתרגש לקראתו. אני מקווה שאוכל לשחק בקיץ הבא, כי זה יהיה דבר מאוד נחמד. ייצגתי את ישראל במשך הרבה שנים בלי לשחק ביורובאסקט. אני מקווה שזה יסתדר ואחרי זה נראה מה יקרה".

בניגוד לנבחרת, במכבי אתה בסיטואציה שונה. ביורוליג מצפים ממך לשנות משחקים מהספסל, ובליגה להיות מוביל. איך אתה מסתדר עם זה?

"זאת הזדמנות מיוחדת שיש לי. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו, זה מאתגר מאוד להיות אפקטיבי גם בדקות בודדות, להשפיע על המשחק. אני מקווה שאני אשחק הרבה, אבל נוח לי גם אם לא".