לא מעט חיוכים נראו על פניהם של כמה מאנשי מכבי תל אביב בימים האחרונים. ולמה לא בעצם? קבוצתם נמצאת במרחק של 40 דקות מזכייה בתואר ראשון העונה, יריבתה הגדולה נפלה כבר במשוכה הראשונה וכמה משחקני הרכש החדשים כבר החלו לפרוע שטרות, לא רע יחסית לקדם עונה של קבוצה הנמצאת בתחילתו של ניסיון היציאה מן הבור העמוק שחפרה לעצמה בשנים האחרונות.
אלא שכל מי שעיניו בראשו מבין היטב שלא הכל ורוד. רחוק מכך. משחקי האימון בכלל ומשחקי גביע ווינר בפרט חשפו כמה מהבעיות שעתידות להדיר שינה מעיניהם של ספאחיה וצוותו העונה. חלק מהבעיות מאד לא פשוטות, וחלקן אפילו בלתי פתירות בהרכב הנוכחי של הצהובים.
מבחינת הסגל החדש לחלוטין של מכבי ת"א, נראית גזרת הגארדים מעט בטוחה יותר. אומנם לא ניתן היה להתרשם ממנה לנוכח מכת הפציעות (שמזכירה באופן מדאיג את המצב בשנים האחרונות), אבל ג'ון דיברתולומיאו, מייקל רול ויובל זוסמן, כולם שחקנים שאמורים להוות את הגיבוי לגארדים המובילים נוריס קול ופייר ג'קסון, הראו שיש לקבוצה עומק ואיכות בקו האחורי. מה שעדיין אין שם זה שחקן בעל ניסיון אירופאי עשיר, דבר שבהחלט יכול לעורר לא מעט בעיות בקרבות הצמודים (בשאיפה) מול אריות היבשת, או מישהו שמסתמן כרגע כמנהיג פוטנציאלי.
דיברתולומיאו. גיבוי איכותי, אבל חסר ניסיון (עודד קרני)
הקו הקדמי אומנם משופע בשחקנים, אך קשה לומר שבשחקנים איכותיים בקנה מידה אירופאי. מלבד ארט פראחובסקי אין למכבי ת"א גבוה שחקן מטרה בצבע בעל משחק יעיל עם הגב לסל, כשגם הוא שחקן מוגבל בדקות בשל יכולותיו ההגנתיות ובעיית מאץ' אפ בליגה הישראלית נטולת הגבוהים.
מעבר לבעיות בסגל, יש למחזיקת הגביע שתי בעיות מהותיות ובוערות יותר. הראשונה היא היעדר ההיררכיה המוחלט בקבוצה, שאומנם מתקבל על הדעת לנוכח המהפך חסר התקדים שבוצע בסגל בקיץ האחרון, אך עדיין חייב להיפתר עם הזמן. מכבי ת"א מודל 2017/18 היא קבוצה עמוקה, אך גם כזו שנדמה כי נבנתה לרוחב, עם הרבה שחקנים טובים, אך מעט שחקנים מצוינים ונטולת GO TO GUYS אמיתיים שמקבלים את המושכות מהמאמנים ואת הגיבוי מהשחקנים.
הבעיה השנייה והקריטית אף יותר היא בעיית חוסר החיבור, שממש לא מפתיעה גם היא בקבוצה המורכבת מ-11 שחקנים וצוות מאמנים שכולם חדשים. לבעיה הזאת יש כמובן רק פתרון אחד – זמן והרבה סבלנות, מילים שלא ממש מתחברות עם האתוס המכביסטי. השאלה מה יגיע קודם, החיבור הרצוי בין השחקנים או הרחש המוכר ביציעי מנורה מבטחים שמוביל ללחץ ההנהלה ובעקבותיהם גם עריפת הראשים הכל כך מוכרת. ימים יגידו.
אוהדי מכבי תל אביב. גם להם יש חלק חשוב כדי למנוע עריפת ראשים (אודי ציטיאט)
בינתיים צריך הצוות המקצועי של מכבי לנסות להפוך את הצהובים ליחידת לוחמים קטנה וחכמה, המשחקת כדורסל מהיר, אגרסיבי ומגיעה לסקור גבוה. כרגע לגבי החלק של הקטנה המצב סביר, לגבי החלק של החכמה עדיין לא ממש.
בגמר הערב תפגוש מכבי קבוצה הנמצאת במצב שונה לחלוטין. עירוני נהריה שהלהיבה השבוע בשני משחקיה מול ירושלים וגלבוע, מוכיחה עד כמה חשובה ההמשכיות. אומנם כדרכן של קבוצות מן הדרג הבינוני נאלצו הסגולים להחליף שחקנים רבים הקיץ (כולל את כל הזרים), אך השארתם של כמה שחקנים ישראליים מרכזיים ובעיקר החתמתם של המאמן אריק אלפסי וצוותו לעונה שלישית ברציפות הביאה ליציבות ולשקט במערכת.
נהריה של תקופת ההכנה נראית מתואמת יותר ממרבית יריבותיה, משום שכאשר מאמן נמצא בקבוצה במשך שלוש שנים הוא יכול להתוות דרך ושיטה, שהם בבחינת מילה גסה בקבוצה שמחליפה מאמנים כמו גרביים. מישהו מכם באמת מאמין שנבן ספאחיה, מאמן מצוין לכל הדעות, ידריך את מכבי עד תום חוזהו בעוד שלוש עונות?
הערב יכול המאמן הקרואטי לסמן וי צנוע ראשון בלוח השנה שלו, בעיקר לנוכח הסגל הקצר הרבה יותר של יריבתו שתתקשה להציג את יכולותיה הגבוהות בפעם השלישית תוך ארבעה ימים. אבל גם זכייה בגביע ווינר לא תבשר עדיין על שובם של הימים היפים להיכל שמשווע לקצת נחת.
ספאחיה. יוכל לסמן וי צנוע (לירון מולדובן)
מה דעתך על הכתבה?