כבר לא המלך: אדינסון קבאני ייאלץ להתרגל למעמדו החדש או לעזוב

פאריס סן ז'רמן אמנם השיגה ניצחון שמיני במשחק שמיני העונה (שישה מתוכם בליגה), אבל זה היה המשחק הקשה ביותר שלה עד כה העונה ולראשונה צצו סדקים מקצועיים ולא פחות חמור מכך, חברתיים.

אמנם התוצאה מספרת 0:2, אבל כולם מדברים על המתיחות הגוברת בין אדינסון קבאני לניימאר אחרי החיכוכים והוויכוחים במשחק אתמול בו שניהם התווכחו מי יבעט את הפנדל, אותו האורוגוואי החמיץ הסופו של דבר. עוד לפני כן רבו על כדור חופשי כשגם דני אלבס התערב כשהחביא את הכדור מקבאני כדי לתת אותו לניימאר.

• ברצלונה עשויה להתחזק בעקבות פציעתו של עוסמאן דמבלה

עוד לפני שאגיע לעניין המסעיר הזה ולסימני השאלה המקצועיים בפ.ס.ז', הנה ארבע הערות על המשחק:

1.  פאריס עלתה ליתרון רק בדקה ה-75. בכל משחקיה הקודמים העונה הובילה בשלב מוקדם, כשהכי מאוחר היה בסופרקאפ הצרפתי מול מונאקו כשעלתה ליתרון בדקה ה-63, וזה היה המשחק הראשון של העונה, עוד ביולי, לפני עסקת ניימאר.

    

2. עד לשער היתרון של פ.ס.ז' ליון הקשתה מאוד על המארחת, מנעה מהפריזאים שטף משחק רגיל וריבוי מצבים כפי שהם רגילים, וגם הגיעה מצידה למספר מצבים כולל משקוף אדיר של הכישרון טאנגי אנדומבלה.

    

3. שלישיית MCN שכבשה כולה בשני משחקיה הראשונים שנערכו בחוץ, לא כבשה דווקא בבכורה הביתית. אמנם קבאני ואמבפה הובילו לגולים, אבל הם נרשמו לחובת שחקני ההגנה חסרי המזל של ליון.

    

4. החילוף המנצח שת אונאי אמרי היה העלאת הקשר הארגנטינאי בן ה-21, ג'ובאני לו סלסו, שבנה את הגול הראשון והוסיף איזון למשחק של פ.ס.ז'.

קבאני. יתרגל למעמד החדש לצד ניימאר? (AFP)

ועכשיו לבלאגן: ניימאר הגיע על תקן המלך החדש של פאריס, וכמו שבברצלונה מסי היה המלך וראש ההיררכיה שבועט פנדלים וכדורים חופשיים (אלא אם הוא מסכים לוותר), כך ניימאר, השחקן היקר בהיסטוריה ואחד הטובים בעולם, מצפה ובצדק שכעת זה יהיה מעמדו בבירת צרפת. לכולם זה ברור פרט לאחד, אדינסון קבאני, המלך של פאריס בעונה שעברה.

כדאי לזכור שבעידן זלאטן איברהימוביץ', הביע קבאני תסכול בפומבי על מעמדו והתפקוד שלו בכנף. כשהשבדי עזב קבאני נהיה מלך פריז בעונה שעברה, אבל רק לעונה אחת. כולם יודעים שניימאר עומד במרכז הפרוייקט הקטארי הנוכחי בפ.ס.ז'. האורווגאי צריך להכיר בכך שהוא כעת מספר 2, ולא יזיק אם יכיר בעובדה שכולם מכירים בה – שניימאר שחקן גדול ממנו ויותר מזה – הוא הפנים של המועדון. מעבר לכך, עליו לזכור שפ.ס.ז' קבוצה חצי ברזילאית ושעליו ללכת בתלם.

לא בטוח שזה יקרה. לקבאני יש אגו, הוא זכר אלפא והוא זוכר שהיה האליל הגדול של ביותר של אוהדי נאפולי מאז מראדונה כששיחק שם. המטרה שלו היא לכבוש כמה שיותר והוא יודע שסקוררים אחרים שמתחרים איתו על נעל הזהב הם פנדליסטים (כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי, רוברט לבנדובסקי, פייר-אמריק אובמיאנג, רומלו לוקאקו והארי קיין). במילים אחרות, ייתכן מאוד שקבאני יימכר בקיץ הקרוב ויוחלף במישהו אחר (אובאמיאנג למשל), כי הבוס הוא ניימאר.

אמרי. הולך על ביצים (AFP)

חוסר ההיררכיה הברורה על הדשא מפנה את הזרקור לעבר המאמן הספרדי אונאי אמרי, לא אחד השמות הגדולים והמכובדים בין המאמנים ביבשת. עולה השאלה על מידת השפעתו של אמרי על שחקניו, בעיקר כוכביו, והתשובה שסיפק בסוף המשחק עשויה להדאיג את אוהדי פ.ס.ז': "אמרתי לניימאר ולקבאני לסגור ביניהם מי בועט. אני חושב שהם מסוגלים לכך וששניהם יהיו הבועטים שלנו. אם לא יגיעו להסכמות, אני אכריע. אני לא רוצה שזה יהפוך לבעיה עבורנו". אמרי משדר שהוא הולך על תבנית ביצים ושהוא פוחד להעמיד את קבאני במקום שלא יכעס. האם הוא יצטרך לקבל הוראות ישירות מנאסר אל חלאיפי בעניינים מקצועיים?

מבחינה מקצועית, מעבר לשאלת המאמן, ישנם שני סימני השאלה הגדולים מבחינת המועדון היומרני מבירת צרפת נוגעים לחוליית הקישור ולעמדת השוער. אלפונס אראולה שוער הבית אמנם נבנה וסומן כמי שיעמוד בין הקורות, אבל בינתיים הוא לא מקרין ביטחון, וספק גדול אם הוא ואם המתחרה שלו קווין טראפ שייכים לטופ העולמי.

בקישור, טיאגו מוטה המתבגר (35) כבר אחרי שיאו, אדריאן ראביו הכשרוני (22) עוד צריך להוכיח עצמו ולגלות יציבות, ומרקו וראטי שאחרי המשחק אתמול סיים לרצות השעיה, אמנם קשר מוערך, אבל המשחק שלו גם עוד לא יציב (זוכרים איך איסקו עשה לו בית ספר בספרד – איטליה?) ויש לו נטיה לעבירות פרועות וחסרות אחריות. ככלל נדמה שחסר עומק בקישור הפריזאי, ויש ספקות גדולים אם יש מספיק איכות ודינאמיות (וכזכור, בלז מאטווידי נמכר בקיץ ליובנטוס) כדי להשיג איזון במערך השופע כישרון התקפי.

פ.ס.ז'. סימני שאלה למרות הכל (AFP)

זה אולי מוזכר לכתוב ביקורת ולהטיל ספקות במוליכת הליגה הצרפתית שאחרי 6 משחקים יש לה 18 נק' והפרש שערים 3:21, אבל פ.ס.ז' מביטה לגדולות של אירופה ורוצה את ליגת האלופות ולכן אני שופט אותה לחומרה. עוד תשעה ימים בליגת האלופות פ.ס.ז' תארח את באיירן מינכן למבחן גדול ראשון. לפחות עד כה, באיירן עוד הרבה פחות מרשימה העונה מפריז.

קלן הובסה, אבל דורשת משחק חוזר בגלל שופטי וידאו. פ.צ קלן (0 נקודות בארבעה מחזורים, הפרש שערים 12:1, מקום אחרון) הובסה 5:0 בידי המוליכה בורוסיה דורטמונד, כשהשער השני במשחק של הבלם סוקראטיס פפסטטופולוס, בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, הגיע אחרי שהשופט שרק לעבירה על שוער קלן טימו הורן.

שחקני דורטמונד אמרו לשופט להתייעץ עם שופט הווידאו ואלה אישרו שהמהלך נקי והשער אושר. אנשי קלן זעמו, והמאמן האוסטרי של הקבוצה פטר שטוגר רתח על צוות השיפוט ואף סינן "שייסה" לשופט הרביעי. בסיום המשחק הודיעה קלן שתגיש מחאה לליגה בגלל החלטה חריגה המנוגדת לפרוטוקול ולתקנות, ולכן היא דורשת משחק חוזר.

השופט מתייעץ עם שופט הווידאו. השחקנים צריכים להתרגל (AFP)

לדרוש משחק חוזר אחרי תצוגה מחפירה ותבוסה 5:0 (דורטמונד, אם רצתה, גם הייתה כובשת יותר) זו גישה לוזרית חמצמצה, אבל צריך להבין שזו עונת ההסתגלות לשופטי וידאו (שקיימת בליגות באיטליה, בגרמניה, בפורטוגל ועוד). יש עוד אתגרים בדרך הזו (שהיא דרך אלחזור) – לא לכולם ברורות התקנות לאשורן (מתי אפשר ומתי לא להשתמש בשופט וידאו) וגם השופטים עצמם צריכים להשתפשף ולמנוע עצירות ארוכות ועצירות מיותרות. עליהם ללמוד שעדיף להם לא לשרוק כדי שאפשר יהיה להפוך החלטה (אם יש שריקה המהלך מת ואם לאחריה ייכבש שער בדיעבד כשיר הוא לא אמור להיות מאושר). על כך יצאו מדעתם אנשי קלן.

גם במשחק בין מילאן לאודינזה הייתה דרמה, כששני שערים שנכבשו ונחגגו (אחד של ניקולה קליניץ' למילאן ואחד של לזאניה מאודינזה) נפסלו על ידי שופטי הווידאו בשל נבדלים קטנים. אפשר לראות את היתרון של שימוש בשופטי וידאו: אחרי ביטול השערים למשל (כמו אחרי החלטות נוספות), אף שחקן לא ניגש להתווכח עם השופט כי השחקנים יודעים שאין מה להתווכח עם ממצאי וידאו. מצד שני אפשר לזהות גם שחקנים שמפעילים לחץ על השופט לבדוק כל הזמן בווידאו אם מגיע לזכותם פנדל.

בנוסף לכך מעניינות ההשפעות הפסיכולוגיות של השימוש בשופטי וידאו. קבוצה שכובשת שער וחוגגת במשך דקה ורק אז מגלה שפסלו לה את השער בגלל הטלוויזיה עשויה לחוות מכה מוראלית שמאתגר לצאת ממנה. וכפי שראינו עם קלן אתמול, התערבות הווידאו נגדה בשער השני הוביל להתפרקות מנטאלית.

מוריניו ופפ. צמודים בפסגה (Gettyimages)

הצלחת המנצ'סטריות ועל אלה שכובשים מוקדם לעומת אלה שכובשים מאוחר:
מנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד דבוקות בראש הפרמיירליג: 13 נק' בחמישה מחזורים והפרש שערים של 2:16. הטבלה נראית כמו שרבים דמיינו אותה בפתיחת העונה עברה כשפפ גווארדיולה וז'וזה מוריניו התחילו את דרכם במנצ'סטר. שניהם עברו עונה שעברה לא פשוטה, למדו, הסיקו מסקנות ושיפרו את הקבוצות שלהם הקיץ.

אצל סיטי הסימן המעודד ביותר הוא ההגנה, שנראית משופרת לעומת העונה שעברה, ועמדה איתן בשבוע האחרון בשלושה נצחונות על האפס עם 15 שערי זכות. אצל יונייטד הסימן המעודד ביותר הוא הפתיחה המושלמת בבית. בעונה שעברה מוריניו העמיד מאזן מביך של 8 נצחונות ו-10 תיקו ב-19 משחקי בית, וברור שאולד טראפורד חייב להיות מבצר כדי שיונייטד תחזור לאיים.

סיטי ויונייטד נראות הכי שונה שיש מבחינת סגנון, שתיהן בנויות בצלם המאמנים שלהם. סיטי של גווארדיולה זו אמנות הכדורגל, שירה בתנועה, תיאום קבוצתי ויכולת אישית נהדרת; יונייטד של מוריניו קבוצה מאוד פיזית עוצמתית שמשלבת ברק וכישרון במידה מבוקרת לצד גרזנים קשוחים.

סיטי חוגגת. ההגנה השתפרה משמעותית (AFP)

סיטי נראית טוב יותר אחרי שלושת הנצחונות המרשימים שלה על ליברפול, פיינורד ו-ווטפורד; התוצאה 0:4 לזכות יונייטד על אברטון לא שיקפה את מהלך המשחק (אברטון התקרבה להשוות) והגיעה בשל התפרקות של האורחים בדקות הסיום. ואם כבר הזכרתי את "דקות הסיום", אז הנה לכם הנקודה המשותפת לסיטי וליונייטד: סיטי כבשה מחצית משערי הליגה שלה (8 מ-16) החל מהדקה ה-70, מנצ'סטר יונייטד כבשה 10 מ-16 שעריה החל מהדקה ה-70 (9 מהם אחרי הדקה ה-80!).

וזה לא בהכרח מקרי – היתרון של סיטי ויונייטד הוא פיזי. סיטי משיגה זאת על ידי הנעת הכדור ואחוזי אחזקת כדור גבוהים שגורמים להתשת היריב שמתרוצץ ורודף והופך לפגיע יותר ככך שמתקדם המשחק. בהיבט הזה ראוי לציין את תרומתו הנהדרת של דה בריינה כקשר בעמדה אחורית יותר.

יונייטד עם רומלו לוקאקו, נמניה מאטיץ' ושאר השחקנים החזקים לצד מרקוס ראשפורד, אנתוני מרסיאל, אנטוניו ולנסיה ושאר השחקנים המהירים גם גורמים להתשת היריבות, וכך יונייטד נותנת את הנוקאאוט העוצמתי שלה בדקות האחרונות. אבל יונייטד במצב עדין יותר מסיטי, ללא פול פוגבה הפצוע בתקופה הקרובה היא צריכה להראות שיש לה יכולת להתגבר על היעדרות הכוכב שלה במרכז הקישור.

פוגבה. יונייטד צריכה להוכיח את עצמה בלעדיו (AFP)

בניגוד למנצ'סטריות, מילאן (שעברה בשעה טובה לשחק עם שלושה בלמים) היא דוגמה לקבוצה שמכריעה משחקים מוקדם ולאחר מכן עוברת למצב של שמירה על התוצאה. 6 מ-8 שעריה בליגה נכבשו במחצית הראשונה וכזכור, ביום חמישי היא פירקה את אוסטריה וינה 1:5 בליגה האירופית, אחרי שהובילה 0:3 בדקה ה-20.

לעומת מילאן, לאינטר יש את איבן פרישיץ' שכבש שלושה שערים והוסיף שלושה בישולים בארבעה מחזורים. שלושת שעריו של פרישיץ' הגיעו בדקות 79, 87, 90+2, כשהיריבות עייפות והוא עדיין במיטבו ובשיא הפוקוס. הקיצוני הקרואטי פתח את העונה נהדר גם בזכות הכושר הגופני שלו (הוא רץ יותר מכל שחקן אינטר העונה).

בכל מקרה, נאפולי יובה אינטר מילאן רומא ולאציו דאגו גם במחזור הזה להמשיך לאותת שהעונה הזו תהיה מרתקת בצמרת, אפילו שחלפו רק 4 מחזורים.