טל, בפרספקטיבה של 15 שנה, אתה יכול לשים את האצבע למה תמיד זה נעצר במקום שלישי? אף פעם לא היה חסר פה כישרון. איפה זה מתפספס? יכול שזה קשור בזלזול בנבחרת?
"אני לא מאלה שאוהבים לתרץ, אלא להגיד את האמת וזה מה שמלווה אותי לאורך השנים. אני חושב שקודם כל, אנחנו לא מספיק טובים. דבר שני, נכון, יש פה שחקנים מאוד כישרוניים, אבל בלי עבודה קשה ובלי מחויבות, אתה מגיע ותמיד חסרה לנו טיפת מזל. אם היינו עובדים יותר קשה ואם היינו יותר מחויבים, משקיעים ומטפחים את השחקנים מגיל צעיר, הכל היה גורם לאווירה יותר חיובית ושיהיה 'בראכה' יותר גדול סביב הנבחרת. כשזה חצי-חצי, המזל הולך לרעתנו לצערי ותמיד אנחנו נופלים בקטנות. זה שילוב של הכל. כישרון לבד לא יכול להספיק למשהו. בכל תחום בחיים, אגב".
בגיל 35, טל בן חיים הוא עדיין הבלם הישראלי המוביל כמעט ללא מתחרים. אם בתחילת הקמפיין חשב אלישע לוי על הצערה וחילופי דורות, המציאות גרמה לו לחזור לעוגנים. מחר (שבת, 21:45), צפוי בן חיים לרשום הופעה מספר 93, שתגיע 15 שנה אחרי הבכורה. הוא עבר דורות ומאמנים שונים וראה את הנבחרת דורכת במקום. בראיון לספורט1 הוא מסביר למה זה קורה, מה אנחנו עושים לא בסדר ומדבר על קשיי החזרה, סוגיית הליגיונרים ומבהיר למה לעולם לא יפרוש מהנבחרת.
במשחק הראשון שלך בנבחרת, מול גרמניה בקייזרלסאוטרן, שיחקת כקשר. היית ילד צעיר ונרגש. אתה מתרגש כמו אז לקראת המשחק הראשון שלך בקמפיין הנוכחי?
"אני דרוך, מתרגש ונחוש לפני כל משחק נבחרת. לא משנה אם שיחקתי בקמפיין או לא. כל משחק נבחרת מרגש אותי מחדש ואני רוצה לעשות את המקסימום".
התקשורת דרשה שתחזור, אבל אתה לא דיברת. למה?
"יש מאמן וזה התפקיד שלו, לקבל החלטות. אני קורא ששחקנים מעבירים ביקורת על המאמן ולא חשוב שזה נכון. שחקנים אומרים: 'אני צריך להיות', 'מגיע לי'. זה בסדר שכל אחד חושב שמגיע לו, אבל בעיקרון אני לא מאלה שייצאו נגד המאמן בתקשורת. מבחינתי, לשחקן יש מקום אחד להוכיח את עצמו, על המגרש, לא בתקשורת ולא בדיבורים. ברגע שאתה מוכיח את עצמך כל שבוע, בסופו של דבר קשה להתעלם. אני שמח שקיבלתי את הזימון ואני מאוד רוצה להיות טוב, להצדיק אותו ולגרום לנבחרת להיראות יותר טוב מאשר במשחק האחרון".
טל בן חיים. "מתרגש לפני כל משחק נבחרת" (דני מרון)
ההתעסקות בצעירים ו-ותיקים בסגל, כן להזמין את בניון ואותך או לא, מפריעה לך? אתה מבין אותה?
"כמובן שהתפקיד של התקשורת להתעסק בדברים האלה, התפקיד של השחקן להוכיח את עצמו על המגרש והתפקיד של המאמן לבחור את השחקנים. כל אחד עושה את התפקיד שלו. אני לא חושב שצריך להיות ויכוח על ותיקים וצעירים. תמיד אומרים אותי ואת יוסי באותו משפט. אני בן 35, יוסי שנתיים מעליי, אז אני לא חושב שצריכים לכלול אותנו באותו משפט. אולי מתכוונים לוותיקים עם ניסיון בנבחרת ובאירופה, אבל שחקן צריך להימדד אך ורק לפי היכולות שלו.
"אם מנור סולומון בן 17, הוא מציג יכולת טובה והמאמן רואה לנכון שהוא יכול לתרום לנבחרת, אז לא חשוב אם הוא בן 17, 19, 20 או 35. אם הוא טוב, שיהיה בנבחרת. אותו דבר לגבי הוותיקים, כמו שאתם קוראים לזה. אני לא רואה עניין לגיל. לא צריך לקחת את הגיל בתור תג ועל זה לזמן. מי שטוב, בלי קשר לגיל, צריך לשחק בנבחרת או בקבוצה. באיטליה, טוטי החזיק את הקבוצה שלו בגיל 40. אני חושב שגיל זה רק מספר וזו לו קלישאה. סולומון בגיל 17 משחק עם ביטחון כאילו הוא בן 20 פלוס. כל הכבוד למאמנים שלו בקבוצה ובנבחרת שלא מסתכלים על הגיל".
מנור סולמון. "משחק עם ביטחון כמו של בן 20" (דני מרון)
ובכל זאת, עוד שאלה על בניון ועלייך. בניגוד לשחקנים אחרים שהתרסקו אחרי החזרה ונגעלו מהכדורגל כאן, אתם השתלבתם מצוין.
"החזרה לישראל בכלל לא קלה בטח אחרי הרבה שנים בחו"ל. הייתי 11 שנה בחו"ל והשנה הראשונה הייתה לי מאוד קשה. אתה צריך חוזק מנטאלי כדי לעבור אותה ולהתאקלם. הייתי תקופה ארוכה מאוד באנגליה ולחזור למנטאליות שונה, למזג אוויר שונה לא היה קל. הייתי צריך חוסן ומשפחה תומכת כדי לעבור את הרגעים האלה. עכשיו אני מרגיש עוד פעם בבית".
אי אפשר להשוות את תרבות הכדורגל כאן לזו שחווית באנגליה, בטח כשזה מגיע לנבחרת. שאלת את עצמך: 'למה זה קורה?'
"יש הבדלים גדולים מאוד. מגיל קטן שחקנים באנגליה מקבלים חינוך אחר, מוסר עבודה אחר, דברים שאנחנו לצערי רחוקים מהם. אני מקווה בעתיד שנצמצם את הפערים ומי שצריך להבין יבין שזה צריך להתחיל מגיל צעיר. לתת לשחקנים יסודות כמו שצריך, מוסר עבודה כמו שצריך. היום ילדים במקום להיות עם כדור, כל היום משחקים באייפד ובטלפון ויש פחות שעות אימון.
"התקציבים באנגליה יותר גבוהים, המתקנים, זה שילוב של הכל. אי אפשר להצביע על משהו אחד ולהגיד שזו הבעיה. יש פערים בנחישות של הילדים, בכוח רצון. אני לא חושב שמתאמנים פה מספיק. יש ספר שנקרא 10,000 שעות אימון. בכל דבר שאתה רוצה לעשות ולהיות בו טוב, אתה צריך להשקיע ולהתאמן. לפני 25 שנה, כשאני הייתי ילד, רצנו אחרי בית ספר להיות עם הכדור. משחקים שעות בשכונה, בחופש מהבוקר עד הערב. לא מוצאים אותנו כי אנחנו במגרש. היום זה פחות קורה. אם אנחנו רוצים להתקדם, מישהו צריך לתת על זה את הדעת ולקחת את זה בתור פרויקט לאומי כי השינוי לא יקרה".
יוסי בניון. "שחקן צריך להימדד על פי היכולת, לא הגיל" (ערן לוף)
אתה משחק בכל הרבה מסגרות במכבי תל אביב, לא חשבת להגיד: 'מספיק עם הנבחרת'? זה עומס בלתי רגיל.
"העומס גדול מאוד, אבל זה משהו שאני מאוד אוהב. משהו שחלמתי עליו מגיל צעיר מאוד. בגיל 6 ידעתי שאני רוצה להיות שחקן והנבחרת הייתה הטופ. לא חלמתי על אירופה ולא ידעתי מה זה אירופה. חלמתי תמיד להיות שחקן בבוגרים של מכבי ת"א ולהיות בנבחרת ישראל. כל עוד אני שחקן פעיל ומרגיש טוב, זה משהו שאני רוצה לקחת בו חלק".
אפילו וויין רוני, שצעיר ממך בכמה שנים, פרש מהנבחרת כדי להתרכז בקבוצה. חשבת על זה כשהיית מחוץ לסגל?
"לא. הדבר היחיד שעבר לי בראש כשלא הייתי בסגל זה איך אני חוזר ואיך אני עובד יותר קשה ומציג יכולת יותר טובה על מנת לחזור".
טל בן חיים במדי מכבי ת"א. "תמיד חלמתי להיות שחקן בבוגרים ובנבחרת" (ערן לוף)
אמרת פעם שנמאס לך לשמוע על אגדות מונדיאל 70. חזרת עכשיו למשחק כשהסיכויים בקמפיין מאחורינו. אתה עדיין מרגיש שהאווירה סביב הנבחרת לא נעימה?
"הקהל הגיע ותמך בנבחרת. כמובן שאחרי המשחק מול אלבניה (3:0 – ע"מ ו-א"ג), אפשר להבין את האכזבה. אני יכול להבטיח שהשחקנים לא פחות מאוכזבים ורוצים לתקן את הרושם מהמשחק האחרון ולהציג יכולת הרבה יותר טובה. זה חלום של כולנו להעפיל לטורניר גדול. עם זאת, צריכים להיות ריאליים. ספרד ואיטליה ברמה הרבה יותר גבוהה. מלכתחילה זה היה קשה מאוד".
יכול להיות שבמשך השנים אנחנו מנפחים ציפיות ולכן נוצרת אווירה שלילית?
"אפשר להסתכל על זה בשני היבטים. הראשון הוא שאנחנו יוצרים ציפיות גבוהות ואז מתאכזבים. הצד השני הוא שנוצרו ציפיות כי היו פה נבחרות טובות לאורך השנים והוגרלנו עם נבחרות, שלא רק שיכולנו להעפיל, אלא היינו חייבים להעפיל ולא עשינו את זה".
ניר ביטון, ערן זהבי, ובן חיים מול אלבניה. "רוצים לתקן את הרושם" (ערן לוף)
למשל.
"הקמפיין עם לואיס פרננדס. הגענו למשחק מכריע מול יוון בבלומפילד והפסדנו 1:0. זה משחק שעדיין חרוט לי בזיכרון כי זו אחת האכזבות הגדולות שהיו לי. יום שישי, משחק בארבע אחר הצהריים, בלומפילד מפוצץ, קהל בטירוף. הנבחרת מציגה כדורגל אנמי שאם הייתי יכול לנגוח בקיר אחרי המשחק או במחצית, הייתי עושה את זה. עלינו אפאטיים, בלי אנרגיות ובלי חשק ואני לא מבין איך אפשר לעלות למשחק נבחרת בצורה כזאת. אפשר להבין את הקהל. הוא התאכזב לאורך השנים, חלק מהזמן בצדק וחלק פחות. אם מסתכלים על הקמפיין הנוכחי, אני לא חושב שמישהו עד כדי כך… כדי להבין שאנחנו לא יכולים להתמודד עם ספרד ואיטליה. אולי במשחק נקודתי, אבל לאורך זמן ממש לא. אם נסיים במקום השלישי, זה הישג לא רע למרות שלא יעלה אותנו לפלייאוף".
אין לנו כרגע את כמות הליגיונרים בליגות גבוהות כמו בתקופה שלך. לשחק במכבי ת"א או בבאר שבע נותן לשחקן פחות מלשחק באנגליה?
"כמובן שכשאתה משחק בליגה הטובה בעולם ומתמודד כל שבוע נגד השחקנים הכי טובים בעולם, אתה מן הסתם משתפר וזה לא חלילה לזלזל בקבוצות פה בארץ. זו האמת. מכבי ת"א ובאר שבע מועדונים טובים שמשחקים על בסיס בשנתי בשלבי הבתים באירופה. זה נותן לשחקנים ישראלים להתמודד ברמות יותר גבוהות ומשתפרים מזה".
טל בן חיים. "זה הישג לא רע לסיים במקום השלישי" (ערן לוף)
הכדורגל הישראלי צריך יותר שחקנים בחוץ?
"הכדורגל הישראלי צריך יותר שחקנים שישחקו בחוץ. לא חכמה לצאת ולשבת על הספסל. אם אתה יוצא לחו"ל ומשחק ברמות יותר גבוהות כל שבוע, אתה משתפר. אם אתה במכבי ת"א או בבאר שבע, משחק במפעל אירופי פלוס משחקי בנבחרת, אתה משתפר כי הרמה גבוהה יותר מהכדורגל הישראלי. זה מבורך שקבוצה ישראלית משחק באירופה ושחקנים נחשפים לכדורגל ברמה יותר גבוהה. משחקים יותר קשים מול שחקנים יותר טובים – רק ככה אפשר להשתפר, אבל התהליך לוקח זמן".
אתה על סף הופעות 93 ו-94. המספרים האלה מרגשים אותך?
"לא. נחמד לשמוע שאומרים 'יש לך ככה וככה הופעות', אבל כבר אמרתי לא פעם שאני מוכן שיאפסו לי את ההופעות כדי להישאר בנבחרת עוד כמה שנים. אני אוהב את זה ונהנה. אוהב לייצג את המדינה. לעלות עם הסמל של נבחרת ישראל זו מבחינתי הרגשה יותר חשובה מכמה הופעות יש לי".
טל בן חיים. "הדבר היחיד שעבר לי בראש כשלא הייתי בסגל זה איך אני חוזר" (ערן לוף)
לא גדלו מספיק בלמים בשנים האחרונות?
"אנחנו לא מעצמה שמוציאה כל שנה חמישה שחקנים לאנגליה. אבל בלי להיכנס לתפקידים, גדלו פה מספיק שחקנים טובים ומוכשרים שעשו קריירה יפה בחו"ל. אני שמח להיות אחד מהם".
מה אתה יודע על היריבה בשבת?
"מקדוניה נבחרת טובה שלא צברה מספיק נקודות. אם מסתכלים על הסגל שלה, רואים שהיא שווה הרבה יותר ממה שיש לה כרגע. הולך להיות משחק לא קל, רק אחרי מקדוניה נסתכל על איטליה. ראינו קצת וידאו, עשינו גם ניקיון של המשחק נגד אלבניה וראינו את כל הטעויות, הדברים הטובים והפחות טובים. נגיע מוכנים למקדוניה".
נבחרת מקדוניה. "שווה יותר ממה שיש לה כרגע" (האתר הרשמי של ההתאחדות המקדונית)
מי ההשראה שלך מבין הבלמים באירופה?
"אין לי. בתור ילד, המודל לחיקוי שלי מבחינת כישרון היה אחי הגדול רועי. עד היום שולחים לו סרטונים שלו ממיאמי שאראה מה הוא עושה במגרש. מבחינת התמדה וכוח רצון, המודל הוא אבא שלי. הוא משחק שלוש פעמים בשבוע בגיל 67. הכדורגל משפיע על השבוע שלו ושל כולנו. אם הוא טוב, השבוע רגוע, הוא חוזר הביתה והכל בסדר. אם הוא מפסיד, הוא חוזר עצבני. זה מראה לך שאין גיל לאהבה למשחק ונותן לי השראה".
מה דעתך על הכתבה?