1. בסיום אימון נבחרת ישראל ביום שלישי, ארבעה ימים לפני המשחק מול מקדוניה ושבוע לפני איטליה, ערכו שחקני החלק הקדמי אימון משולב של זריזות וסיומת מול השער. שלא במפתיע, מול מנור סולומון ומיכאל אוחנה הצעירים הפגינו דווקא הוותיקים – ליאור רפאלוב וערן זהבי – קצב מהיר וסוחף וביצוע חד ומלוטש.
לשניים הללו גם אפיונים דומים נוספים. שניהם קשרים אופנסיביים במקור, שניהם אנשי עבודה על המגרש, שניהם יודעים לכבוש ושניהם הם השחקנים "הבלתי נשמרים". בשל הקצב שנראה באימון, בשל האישיות של השניים, קשה מאוד ליריבות להתמודד עם הבעיטה מרחוק או הכניסה לעומק שלהם. רפאלוב וזהבי הם הסיכוי היחיד שלנו לא להילכד במשחק עומד, אותו תקווה להכתיב הערב ההגנה המקדונית המעובה.
2. מעניין יהיה לראות אם וכיצד יושפע המאמן אלישע לוי מהנעשה בפתיחת ליגת העל. לרשימת המעריצים של מערך שלושת הבלמים התווסף השבוע גם ג'ורדי קרויף, ואולי גם אצל לוי עוברת המחשבה להיסחף במגמה הארצית והעולמית. בימיו במכבי חיפה ובהמשך בהפועל באר שבע היה המאמן הלאומי תמיד איש של 1-5-4, שכולו מרכז שדה דומיננטי והנעת כדור.
הוא היה זה שהביא את ג'ון קולמה הקולומביאני לסכנין ובהמשך לחיפה, הוא זה שהפך את גוסטבו בוקולי וג'ון אוגו לקשרים אחוריים והוא זה שחייב להשתמש הערב בשחקנים שיש לו, ולא ללכת שבי אחרי טרנד כזה או אחר, ולהטיל את מלוא כובד המשקל על מרכז השדה. פאולו סוזה הוכיח במכבי תל אביב ובפיורנטינה כי הפריסה במרכז המגרש לא חייבת להיות ישרה. באיטליה מיקם הפורטוגלי ארבעה קשרים היוצרים ריבוע: שניים מאחורי שניים. שם, מלפנים, חייב להיות מקומם של זהבי ורפאלוב.
זהבי, איינבינדר ורפאלוב. הקפטן וקשר ברוז' חייבים לשחק לפני צמד הקשרים האחוריים במעין מרובע (עדי אבישי)
3. לישראל רק שער זכות אחד על פני המקדונים, ולכן על הנבחרת מוטלת האחריות לכבוש בפתיחה. הספרדים הכריעו את המשחק בסקופיה עד הדקה ה-27. ישראל יכולה לעשות זאת אף היא. מאמן מקדוניה איגור אנגלובסקי צפוי להציב אף הוא הגנה מעובה בסמי עופר ולפתוח במערך של חמישה שחקני הגנה ושלושה קשרים תומכים. ובדיוק כאן אמור לוי להיכנס לתמונה, ולשם כך הוא יצטרך להשתמש היטב באגפים.
פיינורד עשתה את זה השבוע בצורה מושלמת, ב-0:5 מול ווילם II שעלתה בדיוק במערך זהה. ג'ובאני ואן ברונקהורסט הוא אומנם מאמן צעיר, אבל ידע להוציא את המגנים שלו קדימה, עד מגני היריב, ולדחוק את שחקני הכנף פנימה. בכך יצר לחץ של שלושה חלוצים מול שלושה בלמים יריבים, ולהפוך את היתרון של ווילם לחיסרון גדול. חלוצי הכנף לחצו קרוב לשער, במצב שכל חטיפה שווה התקפה ומצב כמעט ודאי לגול.
ג'ובאני ואן ברונקהורסט. ידע לדחוק את שחקני הכנף פנימה (gettyimages)
זהו ה-3-3-4 הקלאסי. והערב, טל בן חיים בצד, יחד עם ליאור רפאלוב וערן זהבי באמצע (או תומר חמד כחלוץ חוד), או כל קומבינציה שכזו, תהווה שלישייה טובה, ובלבד שתדבק בהתנפלות על שלושת בלמי מקדוניה, שייאלצו לוותר כליל על הנעת כדור. כך יוכל אלישע להשתמש בשלישיית האמצע, כפי שהוא אוהב, שייצמדו גם הם לשלישייה המקדונית. לחץ אדיר למען הכרעה מהירה.
מה דעתך על הכתבה?