היריבה הראשונה שתפגוש נבחרת ישראל בשבוע הנבחרות הנוכחי היא איי פארו. כאן צפוי לנו ניצחון קל, מה שהיום מובן מאליו – אבל בעבר זה לא היה ככה.
נבחרת ארץ ישראל החלה דרכה ב-1934 במוקדמות אליפות העולם בצרפת והודחה מרגלי נבחרת מצרים עם שתי תבוסות, 7:1 בקהיר ו-4:1 בתל אביב. נבחרת ישראל כשלה בהמשך במוקדמות אליפות העולם (השם "מונדיאל" ניתן לאירוע רק במשחקי מקסיקו 1970) ב-1938, 1950, 1954 ומשחקי 1958 ולא הצליחה לזכות בניצחון בודד אחד.
ואז הגיעו משחקי מוקדמות אליפות העולם בצ'ילה. המשחקים הללו זימנו לישראל, תחת המאמן היהודי הונגרי גיולה מאנדי, את נבחרת קפריסין. אחרי 1:1 מאכזב בניקוסיה בנובמבר 1960, הייתה דריכות ואמונה גדולה אצל חובבי הכדורגל במדינה ובתוך הנבחרת כי הפעם ננצח לראשונה במפעל העולמי ונעבור לשלב הבא.
בבוקר ה-27 בנובמבר 1960, סופות הרעמים והברקים והגשם הכבד לא הרתיעו איש. למעלה מ – 40 אלף צופים הגיעו לאצטדיון רמת גן לתמוך בנבחרת ישראל. בהרכב עלו יעקב ויסוקר, בנבנישתי, מויססקו, לבקוביץ', אמר, גולדשטיין, נהרי, מנצ'ל, שלמה לוי, סטלמך ושמולביץ'. שחקני ישראל פתחו את המשחק בהתקפות על שערו של הקפריסאי אלפטריאדיס, וכבר בדקה ה-14 כבש שלמה לוי, שחקנה של הפועל חיפה, את השער הראשון לישראל. בדקה ה-27 החטיא אהרון אמר כדור עונשין מ-11 מטרים כשבעט לחוץ, אבל בדקה ה-30 נכבש השער היפה ביותר בתולדות נבחרת ישראל עד היום.
אף על פי שהמשחק צולם ליומני הקולנוע, דווקא הגול המושלם של שלמה לוי לא נקלט, בדיוק כמו הגול ההיסטורי של נחום סטלמך נגד נבחרת רוסיה ב-1956 ברמת גן. בדקה ה-30 הגביה שלמה נהרי מהפועל פתח תקווה קרן מצד שמאל. הכדור עשה דרכו לאזור קו ה-16 של הרחבה. לוי, מוקף על ידי ארבעה שחקני הגנה קפריסאים, החל להתרומם. גופו התאזן מעל הראש של כל השחקנים, כולל הישראלים. רגל ימין למטה, שמאל עלתה למעלה ופגשה את הכדור, בעיטת מספריים מושלמת שהטיסה את הכדור מ-16 מטר לרשת העליונה של קפריסין. לקהל הרבבות נדרשו כמה שניות כדי להבין כי הובקע שער, ההלם מיופיו של המבצע היה משתק, ואז הגיעו התשואות שהקיפו את היציעים ובתוך המגרש נראו האורחים המומים, כמו שחקני ישראל. בהמשך כבשו נהרי, לוי וסטלמך (צמד) עוד ארבעה שערים, מול גול מצמק בפנדל של קפריסין בדרך לניצחון היסטורי ראשון של ישראל במוקדמות אליפות העולם, 1:6.
מאז השער הראשון של אברהם נודלמן בקהיר 1934, כבשו חלוצי נבחרת ישראל שערים רבים מרהיבים ע"י שייע גלזר, נחום סטלמך, מוטלה שפיגלר, רובי יאנג, שייע פיגנבויים, אלי אוחנה, רונן חרזי, ראובן עטר, יוסי בניון ערן זהבי ואחרים. חלקם נותרו ללא תיעוד צילומי, כמו הגול של שלמה לוי. לפני מספר ימים שוחחתי עם שלמה נהרי, חלוץ הנבחרת המתגורר במושב גאולים. נהרי היה האיש שהגביה את הכדור לעברו של לוי. "משחק כזה וגול כזה אי אפשר לשכוח לעולם", הוא נזכר, "בדרך כלל בעטתי כדורי קרן מצד ימין, כשהם כוונו לעבר ראש הזהב של סטלמך. הפעם זה היה כדור קרן משמאל, לכיוון הקניון של ימינו. במקום למרכז הרחבה הכדור הלך מעט ימינה, ואז הגיע ההלם מהמספרת של לוי. גול כמו של שמיש (הכינוי של לוי – א.ג.) רואים פעם במאה שנים. לקח לי שניות ארוכות כדי לרוץ ולהצטרף לחבורה החוגגת".
מה אתה יכול לספר על שלמה לוי?
"שמיש היה צמא להבקיע שערים, הייתה לו נוכחות ודינמיות בתוך הרחבה. על בעיטות המספריים שלו גדלו דור של שחקנים וחובבי כדורגל שלא שוכחים עד היום, הוא הפך אותן לאמנות שאי אפשר להתקרב אליה".
מי אתה, שלמה לוי?
שלמה לוי נולד ב -1934 והחל את דרכו במכבי תל אביב, בשורותיה התקשה לתפוס מקום בהרכב. ב-1955 עבר לוי לעונה אחת להכח תל אביב מהליגה השנייה.
מאמן מכבי חיפה אלי פוקס הביא את לוי לקבוצה, ממנה עבר אחרי שלוש שנים ושנת הסגר להפועל חיפה של המאמן היוגוסלבי זלטקו צ'ייקובסקי.
בסיום עונת 1962 נענה לפנייה ולהצעה הכספית של הפועל רמת גן מהליגה השנייה, אותה אימן דוביד שוויצר, ועבר לשחק במגרש המכתש יחד עם השוער יעקב חודורוב. לוי כבש 31 שערים והקבוצה טיילה לליגה העליונה.
ב-1964 הוביל לוי את חבריו ברמת גן לתואר אליפות היסטורי ויחיד של המועדון.
לאחר עונת 1965 עזב לארצות הברית, שם שיחק בליגה חצי מקצוענית במשך 3 שנים ובהמשך הוא שב לישראל לעסק משפחתי .
בנבחרת ישראל לוי שיחק 14 פעמים, כבש שישה שערים וזכה תחת המאמן הלאומי יוסף מירמוביץ' ב-1964 באליפות אסיה, במשחקים שהתקיימו בישראל לאחר ניצחון על דרום קוריאה 1:2. שלמה לוי זכה ב-1961 בתואר מלך השערים יחד עם זכריה רצאבי, כשסיים עם 15 כיבושים, וכעבור שנה שוב יחד עם יצחק ניזרי מהפועל טבריה עם 16 כיבושים.
ב-2003 הלך לעולמו בגיל 69 כתוצאה ממחלה.
