1. הגרלת שלב הבתים היתה מאכזבת. למרות פוטנציאל לשני בתי מוות רציניים, לא קיבלנו אף בית מוות אמיתי אלא שני בתים חזקים – בית ח': ריאל מדריד עם דורטמונד וטוטנהאם (ואפואל ניקוסיה) ובית ג': אתלטיקו מדריד עם צ'לסי ורומא (וקראבח). ובכל זאת ברור שריאל תעלה, והשאלה היא אם טוטנהאם או דורטמונד (שהיא סימן שאלה תחת פיטר בוס) תצטרף אליה. אתלטיקו צ'לסי ורומא זה נחמד – שלוש נציגות מערי בירה – אבל שלושתן לא המועדונים הכי אהודים וסקסיים מהמדינות שלהם (גם לא במקום השני), והן זכו ביחד בגביע אלופות אחד – צ'לסי 2012. שלושתן אגב רשמו הפסדים צורבים בגמרים אירופים.
אבל עדיין תציצו על רשימת הבתים – כמעט מכל בית אתם יודעים להמר בוודאות על שתי העולות – אם זה יובה ובארסה, פריז ובאיירן, מנצ'סטר יונייטד ובנפיקה, ליברפול וסביליה, מנצ'סטר סיטי ונאפולי. טוב, זה לא חדש. האקשן האמיתי יתחיל כרגיל בפברואר עם תחילת שלב הנוקאאוט, כבכל שנה. אפשר להתנחם בכך שקיבלנו בית אחד שאפשר לצפות ממנו לכדורגל גדול עם המון ניצוצות -בית ו': מנצ'סטר סיטי, נאפולי, שחטאר דונייצק ופיינורד.
2. החל מהעונה הבאה השיטה תשתנה. אמנם לליגות קטנות יהיה יותר קשה לשלוח נציגות לשלב הבתים, ולכן מבחינת ישראל זה רלוונטי מאוד, אבל מבחינת המפעל עצמו השינוי הוא די קוסמטי. יובטחו 16 מקומות לארבע הליגות הבכירות בשלב הבתים (ארבע לכל ליגה). אבל כבר בעונה הנוכחית ישנן 16 נציגות לארבע הליגות הבכירות – אם כי לבונדסליגה חסרה אחת (הופנהיים) ולפרמיירליג יש אחת עודפת (מנצ'סטר יונייטד שזכתה בליגה האירופית).
מוריניו ומנצ'סטר יונייטד. חמש אנגליות במפעל (AFP)
ההבדל העיקרי מהעונה לעונה הבאה הוא הציפיה לשובן של הענקיות הרדומות מאיטליה – מילאן ואינטר – למפעל ב-2018. בכל מקרה, כל עוד ישנו שלב בתים של 32 קבוצות, ויש הרבה פחות מ-16 מועדונים גדולים שמאיימים על הכתר, הדרמה תתנקז לשלב הנוקאאוט. זה טבע המפעל. חובבי הכדורגל המשובח יוכלו להמשיך לפנטז בחלומותיהם על סופר-ליג אירופית, בה כל הגדולות ביבשת פוגשות זו את זו בשיטת ליגה בכל עונה, או לפחות יחולקו לשני בתים גדולים לפני הנוקאאוט. אשליות.
3. תחלואי הכדורגל המודרני ו"מלחמה על הדרך" בכאילו – פ.ס.ז' מול באיירן. בבאיירן מינכן לא הסתירו את הגועל שלהם כשהקטארים מצאו דרכים נסתרות לעשות צחוק מהפייר פליי הפיננסי, והוציאו 222 מיליון יורו על ניימאר. דיווחים בכלי תקשורת בכירים באירופה סיפרו על כך שבארסה ובאיירן מובילות 10 מועדונים גדולים אחרים באירופה, שיתייצבו נגד פ.ס.ז' ומנצ'סטר סיטי, שלא ימכרו להן שחקנים ויילכו נגדן לאופ"א מפני שלטענתן פאריס וסיטי "משתינות מהמקפצה" (שני מועדונים שהיו על הכוונת של אופ"א בסוגיית הפייר פליי הפיננסי).
זו עבודה בעיניים כמובן. נכון שבאיירן מינכן הוא מועדון עם חבורות אוהדים ומסורת מפוארת, בעוד פ.ס.ז' הקטארית מייצגת את הנובורישים של הכדורגל, והשתלטות בעלי ההון הזרים הנגועים באינטרסים והפועלים בדרכים חמקמקות. (אגב, זה לא חדש לבאיירן שפגשה בשנים הקודמות את מנצ'סטר סיטי וצ'לסי והתייחסה אליהן בבוז דומה). אבל בזמן שבבאיירן אולי רוצים לחשוב שהם המצפן המוסרי של עולם הכדורגל (את הצחוקים מגרמניה שומעים עד לכאן עכשיו), האמת היא שצריך להתרגל לכדורגל המודרני. מסורת בונים, ואם אין פיקוח על הכספים והרגולציה מינימלית, פ.ס.ז' רוצה לבנות מסורת אירופית כמו שצ'לסי עשתה ומנצ'סטר סיטי מנסה לעשות.
ניימאר. כשהוא מלהטט הכל נשכח (AFP)
זו הבעיה עם הכדורגל המודרני – יש לך כאוהד אלף סיבות להקיא ממנו בכל רגע, אבל בשניה שניימאר מרקד על המגרש אתה כמו אידיוט שמדמיין שהוא בפיקאסו של ימינו. וכך אתה מדחיק לרגע את כל ערימת החרא סביב המשחק בשביל המשחק עצמו. הבעיה היא שחלק מהחרא של הכדורגל המודרני זה קריסת התחרות בזירה המקומית – ואין שתי קבוצות דומות יותר ושמדגימות זאת טוב יותר – הרי כולנו יודעים בוודאות שבאיירן ופאריס יזכו באליפות בליגות המיותרות שלהן. העונה מבחינת שתיהן תתחיל הרבה אחרי צמד המפגשים ביניהן בשלב הבתים (בהם קרלו אנצ'לוטי יפגוש אקסית שלו), כשיתחיל הנוקאאוט בליגת האלופות.
4. המשחק לאוהדי הנייטרלי: נאפולי – מנצ'סטר סיטי. סארי נגד פפ. מרטנס-אינסינייה-קאייחון-האמשיק מול סילבה-דה בריינה-אגוארו-סטרלינג-ז'סוס. דרבי תכלת. חלום כחלחל.
מה דעתך על הכתבה?