על פניו נראה שג'ורדי קרויף נקלט כאן. הוא משדר נינוחות, מקפיד לשמר את גינוניו, לא יוצא מעורו כדי להתחבב, אבל הרושם הכללי הוא שמצא כאן את מקומו בשלב הזה של חייו המקצועיים. הוא בעונתו השישית במכבי תל אביב ובשעתו נאמר עליו שלא ישרוד שנתיים. ההיקלטות שלו לא מובנת מאליה, כי בקרב הקהילה שבה הוא פועל – הכדורגל המקומי – ג'ורדי עורר ועדיין מעורר אי נוחות גדולה. חוץ מהייחוס שלו ומהרקורד שמצוי ברשותו, הוא סגר את מכבי בפני קהילת הכדורגל המקומית, מאמניה, סוכניה, פרשניה ועסקניה. זו קהילה שהורגלה בעבר לעשות במועדון הזה כבתוך שלה.
אין לדעת מה ג'ורדי חושב על הקהילה שבה הוא פועל, שכן חוות דעתו לא נדרשה, אבל מה שהיא חושבת עליו אף פעם לא הוצנע. הוא אכן חולל כאן כמה מעשים שהקהילה הכירה בייחודם, רק שאלה מעולם לא יוחסו ליכולות שלו אלא לייחוסו ולבכירותו הנובעים ממעמדו. הבן של יוהאן קיבל מגולדהאר ים של כסף ועם זה הוא בא ללוזונים, לשלמה שרף ולמשה פרימו ומספר להם מה זה כדורגל.
הצעד שעשה במהלך הקיץ האחרון, ויתור על מעמדו כמנהל ספורטיבי של המועדון ונטילת אחריות על אימון הקבוצה, מתפרש לא טוב על ידי הקהילה. הרושם הוא שג'ורדי הוזז הצידה ונדחק למטה, שקיימת אי שביעות רצון ביחס אליו, חיכוכים ואי הבנות שוררים בינו לבין מעסיקו. הצעד שעשה מתפרש כצעד מנמיך – לא מגביה; מקטין – לא מגדיל; מצמצם – לא מרווח. צעד שנכפה עליו ושג'ורדי נגרר אליו בחוסר ברירה. הוא הרי צריך לשים אוכל על השולחן ובמה הוא שונה מניסן יחזקאל או מקורצקי. צריך לומר גם שהקהילה רשאית לתת את הפרשנות הזו לצעד שעשה, יש לה על מה להתבסס, הרי ג'ורדי תמיד הדגיש שאין לו עניין לאמן, הוא רק רוצה לנהל. ניהול ספורטיבי זה הייעוד שלו.
קרויף כמאמן לצד בן חיים. לא הגיע לתפקיד מעמדת עליונות (דני מרון)
הוא נולד באמסטרדם, חי בה ושוהה בה לא מעט, אבל כבר בדור הקודם משפחת קרויף בחרה לחיות את חייה בברצלונה. היא חשה יותר נוח בחלקה הדרומי של היבשת מאשר בקרבתה של איסלנד. יש לזה משקל כשבאים לבחון את הבחירות שג'ורדי עושה בחיים. זה יכול להסביר גם את משך הזמן שהוא שוהה כאן וכמה עוד ישהה: זה האקלים שברוב ימות השנה מועדף עליו, והמזג של האוכלוסייה לא מרתיע אותו. אין לו בעיה, לא עם הלחות ולא עם הדביקות. יש בסביבה אתגר מקצועי שמעניין אותו, שיכול לקדם אותו, אין סיבה שלא ילך עליו. הישראלים הרי לא המעסיקים שלו. הוא יכול לחיות כאן חיים טובים ומספקים על יד הישראלים, לא בהכרח בתוכם.
**********
בית הגידול של ג'ורדי הוא אייאקס וברצלונה, אבל את זה צריך לייחס לאבא. הקריירה של האבא הכתיבה, גם לג'ורדי וגם למועדונים, איפה הוא ישחק. כל עוד יוהאן שיחק או אימן, דרכו של ג'ורדי נקבעה ונסללה. המסלול שלו מגיל 14 הוא הקבוצות הצעירות של ברצלונה. זה גם המסלול של גיא אסולין ובוגרים רבים של לה מאסיה. ג'ורדי בוגר מחזור 92'. תמיד היו שחקנים צעירים שברצלונה, מסיבותיה, המשיכה לטפח עד שלא נותר מה לטפח ואז הם התגלגלו לכל מיני קבוצות. אחד הגיע עכשיו לבאר שבע. גם כשיש אבא מגיעים עד לאן שאפשר.
ג'ורדי אוהב את החיים בישראל. בתמונה – עם ילדיו (אינסטגרם)
ג'ורדי השחקן היה מוגן על ידי אביו ובה בעת גם מוצל. כל מה שעשה כשחקן ירשם על שם "הבן של יוהאן קרויף". הבן של יוהאן שיחק ארבע עונות ביונייטד; שיחק בנבחרת הולנד לצדו של דניס ברגקאמפ; הגיע ב-2001 עם אלאבס לגמר גביע אופ"א נגד ליברפול ושלח את המשחק להארכה עם שער שוויון שתי דקות לסיום.
ג'ורדי אכן קיבל הזדמנויות בשל יחוסו, אבל במרבית הקבוצות הצדיק את ההזדמנויות שקיבל, גם אם באופן חלקי. רוב הקריירה שלו התנהלה בפרמייר ליג או בליגה הספרדית הראשונה. אלו הן הליגות הבכירות באירופה. ביחס לשחקנים הישראלים הבכירים ביותר – בניון, ברקוביץ', רביבו – אלה שעשו את הקריירות שלהם בליגות האירופיות, הרזומה של ג'ורדי מרשים יותר.
***********
התחנה הלפני אחרונה בקריירת המשחק שלו הייתה באוקראינה. הוא טעם מהליגה הזו לפני שהגיע לנקודת הסיום שלו בוולטה המלטזית. זו גם נקודת ההתחלה של השלב הבא, שתכליתו לבנות לעצמו קריירה עצמאית, משל עצמו. מלטה זו תחתית החבית של הכדורגל האירופי, אבל מזג האוויר ים תיכוני, נפלא. משם הוא מתחיל לטפס – לא מברצלונה, לא מיונייטד, לא מאייאקס, לא מאף קבוצת ליגה הספרדית או ליגה אירופית בכירה אחרת שהשם שלו אומר לה משהו.
קרויף עם הבוס גולדהאר. מנהל קריירה אישית (האתר הרשמי של מכבי ת"א)
הוא מתמנה לתפקיד עוזר מאמן-שחקן. לא מאמן-שחקן אלא עוזר מאמן – שחקן. יש הבדל. הוא משחק מתחתיו ומאמן לצדו של טון קאנן. זה שם שאנחנו מכירים מאיזשהו מקום. מתברר שב-2010, זו השנה האחרונה של ג'ורדי בקבוצה, טון עוד הוכר באירופה כמאמן.
ג'ורדי סיים תחתיו את הקריירה והתחיל אצלו את הסטאז'. גם עכשיו הוא היה הבן של יוהאן, אבל זה לא סידר לו פתיחה מרופדת. הוא לא התחיל אצל סר אלכס או אצל פפ. הוא מתחיל אצל קאנן. אם נחזיר עכשיו את אבא לתמונה, אז בשלב השני של הקריירה השם קרויף לא נותן לג'ורדי שום מקדמה.
**********
בשלב השני של הקריירה שלו ג'ורדי מתהלך בקטנות. אין שום דבר נסיכי או פריבילגי בהתנהלות שלו. הוא בונה את עצמו בזהירות, צעד אחרי צעד, אולי משום שאין לו ברירה אחרת. ביחס למשרה הקודמת שלו – חצי עוזר מאמן-שחקן אצל קאנן במלטה – א.א.ק לרנקה זו פסיעה קדימה. במונחים של הכדורגל הישראלי, לרנקה זו מכבי פתח תקווה. ג'ורדי מביא אותה לליגה האירופית תוך שתי עונות. מי שהעניין שלו בליגות האירופיות מגיע לכדי כך שהוא רוצה לדעת "מה עשתה לרנקה" – אייל לחמן נאמר – רושם לעצמו שג'ורדי עשה שם עבודה טובה.
יוהאן קרויף ז"ל. שמו פתח לבנו דלתות (gettyimages)
עדיין, לרנקה די קרובה לתחתית החבית. גם התחנה הבאה שלו, מכבי, די קרובה לתחתית החבית, טיפה יותר מרוחקת ממנה. הוא יעשה כאן עבודה טובה, מישהו ישים לב לכך. לעתים זה נשכח אבל ג'ורדי לא עושה טובה לאף אחד כשהוא עובד כאן. הוא מנהל קריירה ועושה את מה שמשרת אותה.
********
אם ג'ורדי בוחן את הנקודה שבה נמצאת כרגע הקריירה שלו ביחס לנקודת ההתחלה של במלטה, אז אחרי כמה שנים טובות היא נתקעה. הוא צריך למצוא דרך לחלץ אותה. הניסיון הקצר, המאולץ שלו כמאמן, ניסח לו אפשרות שהוא חש מחויב לנסות. אימון לא עמד עד עכשיו על הפרק כי הנסיבות לא הצדיקו. ההחלטה שקיבל בסופו של דבר זו לא החלטה שנכפית על אדם, בטח שלא עליו, הוא כבר לא הבן של קרויף, אבל הוא גם לא שרון מימר. הוא קיבל החלטה לא מעמדה של כוח אלא מעמדה של תקיעות, אבל זו החלטה שלו, לא שהבוס כפה והוא אולץ להרכין ראש ולקבל.
יש כאן הימור גדול, אבל גם סיכוי. מכבי זו לא לרנקה, ג'ורדי עוד לא מיצה כאן את האפשרויות. "עוד נכונו לו אתגרים", כפי שנהגו לומר האבות המייסדים. לקחת אליפות מבאר שבע, לתפוס את מקומה כקבוצה המובילה של הכדורגל הישראלי, שמוכרת ככזו גם באירופה, זה משהו שיכול להקפיץ את מעמדו. האירופים יעריכו את זה מאוד, זה יכול לפתוח לו דלתות גם לשווקי כדורגל מרוחקים עוד יותר מתחתית החבית. יוון, טורקיה, מקומות כאלה.
* הטור יופיע מחר (שישי), כמידי שבוע, במעריב סופהשבוע לצד כתבות ספורט נוספות
מה דעתך על הכתבה?