המסע של נובאק דג'וקוביץ' לעבר שבירת כל השיאים בטניס העולמי ספג הלילה (שני) מכה כואבת, כשהפסיד בגמר אליפות ארה"ב לדניל מדבדב ופספס הזדמנות לשני הישגים היסטוריים – זכייה בכל ארבעת הגרנד סלאמים בשנה אחת, תוך שהוא עובר את רוג'ר פדרר ורפאל נדאל וניצב לבדו בפסגת רשימת הזוכים בגרנד סלאמים עם 21 תארים.
דג'וקוביץ' הודה אחרי המשחק שהלחץ הגדול השפיע עליו, ושהוא היה מודע בהחלט לגודל המעמד ולגודל הרגע. ואכן, הוא ביצע לאורך ההתמודדות שורה ארוכה של שגיאות לא אופייניות, פספס לא מעט כדורים פשוטים, ובשלב מסוים אף איבד לחלוטין את קור הרוח כששבר בזעם את המחבט מתוך תסכול. לפני כן איים להשליך את המחבט, ונערת כדורים שעברה לידו נראתה מבוהלת מהאפשרות שהמחבט ייזרק עליה.
"ברור שיש בי חלק שהוא מאוד עצוב", אמר דג'וקוביץ', שבסיום המשחק התיישב בכיסאו ובכה, והניח על ראשו מגבת, "קיבלתי פה כמות גדולה של תמיכה ואהבה, וזה משהו שאזכור לנצח, וזו הסיבה שבגללה פרצתי בבכי – האמוציות, האנרגיות הכל כך חזקות, זה חזק כמו לזכות בגרנד סלאם ה-21. זה הרגיש מאוד מאוד מיוחד".
מדובר בהפסד נדיר, ומפתיע. דג'וקוביץ' הגיע למשחק אחרי 27 ניצחונות רצופים בטורנירי גרנד סלאם השנה (זכה באוסטרליה, ווימבלדון ורולאן גארוס), ולמעשה, מאז 2015 הוא זכה ב-12 מ-14 משחקי הגמר שלו בגרנד סלאמים, כשהפסיד רק לרפאל נדאל ברולאן גארוס בשנה שעברה ולסטן ואוורינקה בניו יורק ב-2016.
דבר נוסף מפתיע היה היחס שקיבל דג'וקוביץ' מהקהל בניו יורק, שתמך בו בצורה יוצאת דופן – גם בגלל שהאוהדים האמריקאים ציפו לראות אירוע היסטורי לנגד עיניהם, וגם בגלל חוסר החיבה שלהם לדניל מדבדב, שכבר עקץ אותם בעבר. "הרגשתי פה אהבה שלא הרגשתי כאן מעולם, הקהל פה גרם לי להרגיש מאוד מיוחד, זה הפתיע אותי לטובה", אמר דג'וקוביץ'.
הסרבי הודה בסיום שהוא מרגיש מרוקן. "עשיתי כל מה שיכולתי כדי להתכונן למשחק בדרך הכי טובה, גופנית ונפשית, ניסיתי לתת הכול, לא יודע מה יכולתי לעשות אחרת, אבל התמודדתי מול שחקן ששיחק טוב יותר", אמר הסרבי, שעד לגמר שיחק כמעט 6 שעות יותר מאשר יריבו, שמחץ את יריביו בדרך לגמר, "כרגע אין לי תוכניות להמשך, שום דבר, לא יודע אם אחזור לשחק העונה, איפשהו, מתישהו".
האם יש לו עוד מקום לשיפור? "חייבים להתקדם. מי שנשאר עומד הולך אחורה. בלי אימונים, על המגרש ומחוצה לא, אין תוצאת. ככל שעובר הזמן, נהיה קשה יותר להישאר בפסגה, כשהצעירים מטפסים מעלה. זה לא משהו שמדאיג אותי, זה מעגל החיים. זה לא שאני מרגיש סחוט נפשית או גופנית. כמובן שהחיים השתנו, אני בן זוג ואבא, יש לי העדפות אחרות בחיים, הייתי רוצה להיות יותר עם הילדים, הבטחתי את זה לעצמי כי… ההיעדרות מקשה עליי… אני מצטער", אמר דג'וקוביץ', ועזב את חדר התקשורת כשהוא שוב בוכה ונרגש.
שחקן העבר פבריס סנטורו, שכיום משמש כפרשן, אמר על דג'וקוביץ': "זה נכון שהוא השחקן הכי חזק בעולם מבחינה מנטלית, אבל גם הוא לא עמד בלחץ הענקי שהיה עליו… מה שגמר אותו היה זה שהוא איבד את ההגשה הראשונה, בזמן שמדבדב היה מפלצתי בסרב הראשון… רק במערכה השניה הוא הראה ניצוצות מעצמו, אבל למעשה, כל המערכות הוכרעו כבר בתחילתן… הוא עשה כמה שגיאות לא אופייניות, הוא החטיא כמה כדורים מול מגרש פתוח לחלוטין, ואחר כך הפך לעצבני… הוא האשים את עצמו שאיבד את המערכה השנייה יותר מאשר את הראשונה, וזה שיגע אותו. אפשר היה להבחין בזה כשניפץ את המחבט שלו".
עם זאת, בעולם הטניס יודעים היטב שעדיין רוב הסיכויים שדג'וקוביץ' יצליח להשיג את הגרנד סלאם ה-21 בקריירה, ויצליח לעבור את פדרר ונדאל, כשכרגע לכל השלושה יש 20 זכיות. פדרר, אוטוטו בן 40, סובל מפציעה ונראה רחוק משיאו, וגם נדאל מתמודד עם בעיות גופניות. דג'וקוביץ', למרות ההפסד, שלט לחלוטין בטניס העולמי השנה. על פי פרשן "פוקס" אדם פיקוק, "אין שחקן עם יותר מוטיבציה מאשר דג'וקוביץ', אבל בזמן שפדרר ונדאל יושבים כעת בבית וצריכים להתרומם מהספה, נולה רק צריך לקום ולהרים את עצמו מהמגרש, והוא יעשה את זה, ללא ספק".
הטניסאית לורה רובסון סיכמה היטב: "אנחנו כבר רגילים לראות אותו מנצח גרנד סלאמים שוב ושוב, אבל כבר לא נשאר לו דלק במיכל, לא נותר לו מה לתת… היה רגע יפה בסיום, כשהקהל תמך בו והעניק לו את הקרדיט שהוא כל כך ייחל לו… היה עליו כל כך הרבה לחץ, אנחנו חושבים שהוא אדם-על ומצפים ממנו לעשות היסטוריה שוב ושוב, אבל נזכרנו עזה קשה, קשה מאוד". פרשן "יורוספורט" מאטס וילאנדר אף הוסיף: "העומס הכניע אותו, אחרי הקיץ הקשה וההחלטה לשחק בטוקיו, יש גבול ליכולת, לגייס ריכוז ואנרגיות בכל פעם מחדש".
פרשן "גרדיאן" בריאן ארן גרהאם כתב ש"דג'וקוביץ' הראה ניצוץ קטן של פגיעות", והעריך שאחרי האמפטיה שקיבל מהקהל בניו יורק – אולי זה המשחק שיוביל את הסרבי לדרך חדשה מבחינה תדמיתית: "מאז איוון לנדל לא נראה שחקן טניס שזכה לכל כך מעט אהבה מחובבי המשחק. הוא תמיד נתפס כאאוטסיידר, החוליה השלישית שהרסה את הקרב בין נדאל לפדרר… אבל אתמול הוא זכה לאהבה גדולה, ואולי כמו מרטינה נברטילובה, שלא הייתה אהובה ולבסוף הפכה למוערכת, אולי המשחק הזה ישנה את היחסים בין דג'וקוביץ' לבין חובבי הטניס".
