ילדים זה שמחה: השבוע שהבהיר למה צעירים זקוקים לבמה

ישראל יוון
ישראל יוון | איגוד הכדורסל

מיקי ברקוביץ' הוביל את הנבחרת בגיל 19, גם בניון לבש בגיל הזה את המדים הלאומיים, אבל היום אפילו מקום שני באליפות אירופה בקושי שווה זימון לנבחרת ישראל

(גודל טקסט)

נבחרת העתודה בכדורסל עשתה השבוע הישג נהדר, לא רק בגלל המיקום אלא בגלל הדרך, כאשר סיימה במקום השני באליפות אירופה עד גיל 20 והוכיחה את מה שאנחנו יודעים כבר מזמן: עד שנכנסים אינטרסים זרים, לרבות ענייני מיסוי, יוקרה וים של כסף, הילדים האלה הם הדבר היחיד שמעורר גאווה בענף הזה.

ואז אנו נתקלים בתגובה של מאמן נבחרת הכדורסל, ארז אדלשטיין, לשאלה אם יזמין שחקנים מנבחרת העתודה לסגל לקראת פתיחת ההכנות ליורובאסקט: "אני לא חושב שמישהו מהם יהיה בנבחרת באליפות הקרובה. אולי נצטרך לצרף שחקנים לאימונים, אבל ברור לי שבהמשך הם ישולבו". ואחרי מאמץ קל הוא הוסיף שנשקלת האפשרות להזמין את תמיר בלאט, כדורסלן מחונן, אינטליגנט ומשובח, כי יש מחסור בגארדים. לא כי הוא טוב, וכי הוא עתיד הכדורסל, אלא כי חסר. זה נושר, זה לא רוצה, זה מספר על פציעה, זה מתחמק, ולכן נזמין את הכדורסלן הישראלי הכי מרענן והכי מבטיח. באמת תודה רבה.

כאשר מיקי ברקוביץ' היה בן 19 הוא כיכב במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בבדלונה. יוסי בניון כבש שער רשמי ראשון בנבחרת הכדורגל בגיל 19 ואלי אוחנה עשה את זה בגיל 20. הימים האלה עוברים ונעלמים. המאמנים פוחדים: אין להם קו אשראי להמר ולטעות, אין להם אפשרות לייצר דרך, ואין להם גם עניין לעשות מה שנכון אלא מה שמתבקש. מבחן התוצאה הוא הדבר היחיד שקובע, ואף אחד מהם לא יגזור קופון מקידום שחקן צעיר.

כשרואים את מכבי פתח תקווה שמה את יהבה, על מנור סלומון בן ה-18, ז'וזה מוריניו הופך את מרקוס ראשפורד לשחקן מפתח, את קיליאן אמבפה שעומד להימכר ב-180 מיליון יורו, אתה מבין שאפשר גם אחרת. שחקן צעיר מוכשר הוא יותר טוב משחקן מבוגר פחות מוכשר, גם כשמחברים את כל המרכיבים ומכניסים לשם ניסיון.

מנור סלומון מכבי פ
מנור סלומון מכבי פ"ת נותנת לו את הבמה (ערן לוף)

יש בכדורסל הישראלי "חוק צעירים". הוא צריך להיות תקף גם בכדורגל, הוא צריך להיות תקף גם בנבחרות, והוא צריך להיות מורה דרך לספורט הישראלי ולאלה שיושבים על התקציבים. שחקן צעיר הוא שחקן זול יותר, רעב יותר, פצוע הרבה פחות, מחויב ומרגיש חייב, וגם אם מישהו החליט שצריך להכניס אותו בהדרגה כדי לא לפגוע בו, זה לא כתבי הקודש. שחקן טוב הוא שחקן טוב גם בגיל 18. ניימאר לא התקלקל כי כיכב בנבחרת ברזיל בגיל 18 ולכן מחזיק היום בסעיף שחרור בגובה 222 מיליון יורו. גם למסי לא קרה כלום כשנזרק לזירה בגיל 17 וחצי, ושום דבר לא יקרה לתמיר בלאט אם יהיה הרכז הראשון של נבחרת ישראל ביורובסקט, בוודאי על חשבון מתאזרח. למעט מתי מעט, תאבי תארים והצלחות, הציבור מרגיש הזדהות גדולה יותר עם הצלחה של צעירים, זה גורם לו להתרגש.

כמו שריאל מדריד בכדורגל עושה עכשיו בסגל שלה, כמו שמכבי פתח תקווה עושה כעיקרון מקודש, גם אם זה על תקן חלון ראווה, כמו ששלמה שרף עשה ב-1992, כשהעלה שנתון שלם לסגל הנבחרת ונתן לו לשחק בהרכב הראשון, גם במחיר של הפסדים, כך צריכים לעשות בספורט הישראלי גם היום. אין מה לפחד מכישרון, אין גיל שאפשר לחשוש ממנו, אין קרדיט יותר גדול שאפשר לקבל על הצערה. אלישע לוי, ארז אדלשטיין, והספורט הישראלי צריכים להבין שילדים זה שמחה.

תמיר בלאט. אדלשטיין בסופו של דבר זימן אותו (FIBA)
תמיר בלאט. אדלשטיין בסופו של דבר זימן אותו (פיב"א)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי