שלוש קבוצות ישראליות הגיעו למשחק הגומלין של הסיבוב השני של הליגה האירופית, עם סיכוי לעשות עוד צעד בדרך לשלב הבתים. בני יהודה הצנועה, עשתה את הספתח עם ניצחון יפה ומרשים על טרנצ'ין, בדרך למפגש חוויתי אבל בלתי אפשרי מול זניט סנט פטרסבורג. הרבה מחמאות מגיעות ליוסי אבוקסיס על הכנת הקבוצה, המערך הנכון (5:4:1 נסוג, שבוצע באופן מושלם) והשגת התוצאה הרצויה.
הקבוצה השנייה שעלתה לכר הדשא הייתה בית"ר ירושלים. הקבוצה מהבירה הגיעה לבולגריה עם הרבה לחץ אחרי התוצאה המאכזבת במשחק הראשון. שרון מימר בחר לשנות מערך ולעבור ל-4:3:3 כשדוד קלטינס עבר לקישור האחורי, מיקי סירושטיין תפס את עמדת הבלם ויוסי בניון פתח לראשונה בהרכב. קלאודמיר פריירה וטל כחילה ירדו לספסל.
בית"ר נראתה רע מאוד מהרגע הראשון. המרחקים בין החוליות היו עצומים, בניון ואריק סאבו התחילו את ההתקפות מאחורי קו הקישור הבולגרי, הבלמים לא הצליחו לדחוף את הכדור קדימה ושני המגנים פתחו גבוה מדי ורחב מדי (אולי התרגלו שמשחקים מאחוריהם שלושה בלמים). כל זה השאיר את קלטינס בודד במרכז וחשף את החלק האחורי להתקפות מעבר שהיקשו מאוד על הבלמים האיטיים. אם נוסיף לזה שמירה שערורייתית של דן מורי בכדור קרן (לא בפעם הראשונה), סגירה עצלה של קונט שחושב רק על התקפה ושתי טעויות קשות של קליימן, נקבל את התוצאה.
צריך לזכור ולהזכיר, בית"ר איבדה את שני השחקנים המשמעותיים ביותר שלה בעונה שעברה, ולא הביאה לאף אחד מהם תחליף ראוי. האובדן שלהם מחייב למעשה לבנות את הקבוצה מחדש. שרון מימר מנסה למצוא את המערך והאסטרטגיה שיפיקו יותר מהסגל שעומד לרשותו, ועד עכשיו, ניסיונותיו עולים בתוהו.
הנהלת הקבוצה חייבת להרגיע את המערכת כדי שהתבוסה הזאת, לא תפגע בפתיחת העונה שלה בליגה. מימר הוכיח בעונה שעברה שיש לו את היכולות להצליח עם בית"ר גם במצבי לחץ, אבל אם הרעש מסביב ימשך והשמועות סביב מעמדו של המאמן יתגברו, כולם שם יהיו בבעיה.
שרון מימר. איבדו כיוון (אודי ציטיאט)
אחרונה חביבה, סגנית האלופה, מכבי ת"א. הצהובים התחילו את המשחק באיסלנד עם יתרון נוח מול יריבה חלשה מאוד. ג'ורדי קרויף נשאר עם אותו מערך (4:3:3) אך עשה שני שינויים בהרכב, אחד כפוי, יובל שפונגין במקום אלי דסה ואחד מקצועי, ארון שוינפלד במקום שלומי אזולאי (לראשונה מאז שהגיע למכבי, ארון שוינפלד פתח לצידו של וידאר קיארטנסון ולא נכנס/פתח במקומו).
החלוץ היהודי-אמריקאי תופקד בכנף השמאלית, אבל כשהכדור ברגליים של שחקני מכבי ת"א הוא נכנס למרכז ותופקד כחלוץ שני לכל דבר. מהצד השני, שפונגין כמעט ולא תמך בהתקפה והשאיר את האגף לעומר אצילי שהיה מאוד מעורב במשחק.
הצהובים שיחקו בקצב נמוך במחצית הראשונה ועדיין הגיעו להזדמנויות, בעיקר בזכות התנועות מהקו השני של אצילי ואייל גולסה שניצלו את תשומת הלב הרבה שמשכו קיארטנסון ושוינפלד. במחצית השניה האיסלנדים איבדו את המשמעת הטקטית, שחקני הכנף שלהם חזרו לאט לאחור והקשרים דחפו קדימה והיו רחוקים מקו ההגנה. מכבי ניצלה את זה, הגיעה בקלות למצבים והכריעה כבר בשלב מוקדם את גורל המשחק.
שחקני מכבי ת"א באיסלנד. מאורגנים וממושמעים (טוויטר)
קשה לשפוט את סגנית האלופה לפי המשחק הזה, עקב חולשתה של היריבה והעובדה שבניית הסגל עדיין לא הושלמה. מכבי של קרויף נראית קבוצה מאורגנת, סבלנית, ממושמעת טקטית אבל לא מבריקה ולא עוצמתית במרכז השדה. את הברק אמור להביא הזר החדש כריסטיאן באטוקיו, שהראה ניצוצות ב-25 הדקות שבילה על הדשא. את העוצמה אמורים להביא שני הזרים שצפויים להצטרף בקרוב. עליהם תקום ותיפול העונה הקרובה של מכבי ת"א.
ראינו רק ביום רביעי את העליונות הפיזית והטקטית של ויטור, וואקמה ואוגו ואת ההשפעה המאגית שלהם על הקבוצה. אם מכבי לא תצליח למצוא שחקנים ברמה הזאת, יהיה לה מאוד קשה להחזיר את האליפות לקריית שלום.
מה דעתך על הכתבה?