על המשפט חתום עדי קריספין, מי שהיה אמור לשמש כמנהל המקצועי של המועדון תחת מחזיק זכויות הניהול דן לובלסקי. האחרון, נטש את הספינה ברגע האחרון והעולה החדשה תמשיך כנראה באותה מתכונת עם המאמן שלומי דורה. כעת, קריספין, האיש שהחזיק בתפקיד דומה בהפועל תל אביב בראשית ימי אמיר כבירי, מתפנה לספר את גרסתו ומדבר על איך הייתה אמורה להיראות הפועל עכו, תפקיד המנהל המקצועי בכדורגל הישראלי ועל כבירי והפועל ת"א. ראיון שהוא כתב הגנה.
"ביום שישי סגרנו הכל ונחתם הנספח החדש. העירייה הייתה מוכנה להשאיר את דודי רוזנפלד ואודי עייאש, מה שהיה חוסך מאיתנו את הערבות הבנקאית על סך 1.4 מיליון שקל. על יתר החובות, העירייה התחייבה לקחת הלוואה בסך מיליון שקל שתוחזר בעוד כמה שנים. העירייה באה לקראתנו. הסכמנו על הכל, נשאר לו רק לבוא לחתום ולעבוד".
*
מה עבר עלייך מאז?
"אני בהלם. כל השחקנים שרצינו להחתים, מאמנים, כל תכניות העבודה וכל מה שתכננו עם אנשי הניהול בעכו, ירד לטמיון. לך תסביר להם ששום דבר לא יוצא לפועל. אבא של עידו דוידוב סימס לי 'מה קורה?', גם דן גלזר. שחקנים המתינו לחתום על הסכם. היו לפחות 9-10 סגורים: מאמן, עוזר, מנכ"ל ושחקנים".
השבוע האחרון לא הדליק לך נורה?
"הדליק, אבל כל פעם פתרנו את זה. בכל פעם שהוא קצת התרחק כי הוא פחד להשקיע כספים ולקחת התחייבויות, העירייה באה לקראתנו".
איך הכל התחיל?
"אני מכיר את דן 10 שנים ועשיתי איתו בעבר עסקים. הוא אמר לפני שנה שהוא מת לקחת מועדון בישראל. הוא רצה מועדון שעומדים מאחוריו משקיעים. יש לו כסף, אבל הוא לא רצה לשים יותר מדי כסף אישי. יחד עם אנשי עסקים שהוא מכיר הוא רצה להשקיע כספים לטובת פרויקט של זרים ואקדמיה. קישרו אותנו לעכו והתחיל מו"מ. הייתי שותף לרעיון מתוך רצון להחדיר תרבות ניהולית מקצועית חדשה. זו הייתה פלטפורמה טובה להלביש עליה את הקונספט. אף אחד לא יודע פה מה זה מנהל ספורטיבי.
"המו"מ נמשך 4-5 חודשים. בשנה הראשונה הכוונה הייתה לקחת את המועדון, לדאוג להשקעה של עד 800 אלף שקל. הוא אמר: 'אני לא רוצה לקחת סיכון יותר גדול. אני מכיר את האנשים בישראל ומפחד. יכול להיות שבשנה הראשונה לא אביא כסף, אלא אעשה פיילוט בתקציבים הקיימים. בשנה אחר כך, אם הכל יהיה בסדר, אדאג להזרים כל שנה שני מיליון שקל'. אחרי חודשיים ההסכם התקרר, עכו ניתקו מגע כי הם טענו שיש רוכשים אחרים שמוכנים לשים יותר כסף – רמזו לנו שזה דודו דהאן. כשדן גילה שזה בורח לנו מהידיים הוא שאל מה צריך. בפרק זמן של חמישה ימים, הם הכניסו דרישה של השקעת מיליון שקל למשכורות של העונה הנוכחית, 1.6 מיליון שקל בעונה הבאה ו-2.5 לאחר מכן.
"ראש העיר ודודי הלחיצו אותנו בלוח הזמנים. דן חתם על ההסכם תוך כדי לחץ ב-7 במאי. לאחר מכן, התחלנו לגלות את החובות שנוצרו שם ולא ידענו עליהם. הפסקנו את הבדיקה בזמן שהבנו שיש גורם אחר בתמונה. כשגילינו את החובות, דודי טען שיש להם כיסוי ושהוא מגלגל אותם לשנה הבאה. רק שלמעשה, כיסוי החובות היה אמור לבוא מהתשלום הראשון שמגיע מהמנהלת ומהכסף של דן תכננו לשלם משכורות. מעבר לזה יש חובות לספקים ומענקי עלייה. ראש העיר הסכים להשאיר את אותה עמותה ואת הערבויות בבקרה ושדן יהיה רק מנהל, בעל שליטה בעמותה והמחליט הבלעדי".
אז כמה כסף הוא היה אמור להעביר?
"בשלב הראשון מיליון שקל בשלושה תשלומים, אבל העסקה לא נפלה על 400 אלף שקל. הוא קיבל רגליים קרות. הוא אמר שיש לו את הסיבות שלו, שהוא ישב עם המשפחה וברגע האחרון פשוט החליט לא ללכת על זה והתנתק מכולם".
אתה מזוהה על ידי הציבור כמי שבנה את הפועל ת"א של כבירי ועכשיו כמי שאחראי על מה שקרה בעכו. זה פוגע בך?
"אחרי שחיים רמון זז הצדה, חברנו בארי בן זאב, אלי פסטמן ואני והתחלנו לעבוד על פי תקציבים שאמורים להיות בעונה שלאחר מכן. הייתי אמור להיות אחראי על הצד המקצועי. לימים, מני ויצמן הכיר לנו את אמיר כבירי והמשכנו בתכניות. בנינו על תקציב של 25-26 מיליון שקל הכנסות, בארי עשה פריסת חובות, אבל ביוני התכנית השתנתה כי כבירי לקח על עצמו הכל והתחייב על דברים שמעבר. עזבתי או הועזבתי ובארי עזב אחר כך. התכנית של כבירי הייתה פי ארבעה. ברגע שזה לא מתאים, אתה הולך.
לא התאים לכבירי (עדי אבישי)
"בעכו זה סיפור שונה. פנה אליי בחור שאני מכיר שרצה לקחת זכויות ניהול של מועדון. הוא רצה שאני אהיה המנהל המקצועי כי הוא מכיר את היכולות והידע שלי. בסופו של דבר, הוא קיבל רגליים קרות והלך אחרי שהתחלנו לעבוד".
נגרם נזק לאנשים.
"לאוהדים בעיקר ולאנשים בעכו. אף אחד לא חתם איתי, רק סוכמו דברים בעל פה. לא יכולתי לחתום עם אף אחד. זיו אריה התפטר מקבוצתו (דילה גורי – ע.מ) וכנראה היה עושה את זה בכל מקרה. זה לפחות מה שהוא אמר לי".
אתה מרגיש אחריות כלפי אותם אנשים?
"השחקנים מבוקשים בהרבה מאוד קבוצות. הם היו באים לעכו רק בגלל שאני רציתי אותם וזיו תוכנן להיות המאמן. אני מדבר על שחקנים מוכשרים שרוצים אותם בנתניה, רעננה ובני יהודה. דיברנו על צעירים שמאוד מבוקשים. אני רק יכול להצטער כי הייתי רוצה לעבוד איתם ולטפח אותם".
לך נגרם נזק תדמיתי?
"בטח. כמו שהיה בהפועל ת"א, שם התחלתי לעבוד ולא נתנו לי לסיים את העבודה, כך גם בעכו. הייתי אמור להתחיל לעבוד ואפילו לא קיבלתי צ'אנס. הכל נעצר. התפקיד של מנהל מקצועי זה לא רק לבנות סגל, אלא להתוות דרך. נפגעתי מהמלך כי זו פרנסה ו-ויתרתי על הרבה דברים אחרים. עבדתי כל יום מהבוקר עד הלילה על הפרויקט בעכו".
אפשר להשוות את דן לובלסקי למקרה אליהו אליהו?
"לא. לדן יש כסף, קצת כסף. הוא פחד מהמהלך ולדעתי זה היה גדול עליו. הוא ראה גם את כל הריבים והתככים שיש בפנים. כולם לכלכו על כולם. הוא נגעל מזה".
לעכו יש מקום בליגת העל?
"אם אתה עובד נכון מבחינה ניהולית-מקצועית ומגייס כספים, כן. יש מקום למועדונים קטנים ולערים קטנות אם לא שולפים מהמותן. אין קהל? כי הכדורגל לא אטרקטיבי. יש פוטנציאל של קהל, אבל בלי כדורגל למה שיבואו? לא כיף לראות את הפועל עכו כשמביאים שחקנים שלא רוצים לתת את הדם שלהם על המגרש".
הייתה תחושה שניסו להכשיל את הפרויקט.
"בכדורגל כמו בכדורגל יש אנשים צרי עין. ברגע שזה פורסם, שמעתי כל מני פידבקים שליליים מאנשים. כשרואים שמישהו מנסה לעשות מהלך טוב, ישר יש נטייה ללכלך: 'אין לו כסף', 'הוא לא יודע', 'הוא מזהה עם מועדון כושל'. בכל מקום בכדורגל יש אגו וגם בעכו. יש שם אנשים שרצו להמשיך להחזיק בתפקידי ניהול".
מה היה החזון המקצועי שלך בעכו?
"קבוצה של צעירים עם ממוצע גילאים של 22 לצד שלושה ותיקים. ללמד ולהתוות דרך מקצועית – דרך אחת, שיטה אחת, סגנון אחד של כדורגל התקפי ושמח. לחבר את מחלקת הנוער לבוגרים. הדבר הכי גרוע למועדון כדורגל הוא שמחלקת הנוער מופרדת מהבוגרים ואין שום זהות. רציתי להשקיע באנשי צוות על בסיס שני אימונים ביום. ששחקנים יגיעו מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים. המטרה הייתה לזהות שחקנים רגע לפני הפריצה, לכוון אותם ולהביא אותם לעכו כדי שיפרצו".
אז מה היה האינטרס של אדם לא מאוד עשיר להשקיע בעכו?
"הדגשתי את זה בפני אנשי עכו: הבן אדם בא לעשות כסף. הוא מביא את הזרים שלו מהאקדמיה הקטנה שלו במעט מאוד כסף ולמכור אותם ביותר כסף. הוא ראה בזה עסק לכל דבר. הוא התכוון לשים 1-2 מיליון שקל לשנה, לפתח, לטפח ולמכור שחקנים כשחלק מהכסף נכנס למועדון וחלק אליו".
בעצם הבאת סוכן שחקנים לרכוש קבוצה.
"הוא סוכן שחקנים והיום זה מקובל. פיני זהבי עשה את זה במוסקרון וז'ורז'ה מנדס בפורטוגל. סוכני שחקנים מתעניינים ברכישת זכויות ניהול של קבוצות כי הרבה יותר נוח לסוכן או סוכן לשעבר לרכוש קבוצה, לשים בה שחקנים שלו ולהעביר אותם הלאה. זה כסף, זה ביזנס. טוב או לא? לא יודע, אבל זה ביזנס. זה עולם הכדורגל. לקנות בזול ולמכור ביוקר. אייאקס עושה מזה כסף, ליון עושה מזה כסף, אלי טביב עושה מזה כסף".
נשמע שיש לך הרבה ביקורת על הפן הניהולי בכדורגל הישראלי.
ג'ורדי שינה פה סטנדרטים, אבל בשנה האחרונה מעמד המנהל המקצועי התרסק עם שום, קלינגר, מזרחי וגוטמן. לא מבינים פה את מהות התפקיד?
"לא. מביאים מאמן וקוראים לו מנהל מקצועי כדי שיפקח על המאמן כמו בייביסיטר. לא הגיע לפה עוד מישהו כמו ג'ורדי שיש לו אסטרטגיה ויש לו ראייה לטווח ארוך. לא אומר שג'ורדי עושה הכל 100 אחוז נכון, אבל יש דרך, הוא בוחר את צוות האימון על פי הסגנון שהוא רוצה להתוות למכבי תל אביב וכך גם את השחקנים. אצל שום וגוטמן זה לא קרה. לא ראו חמש שנים קדימה, אלא כאן ועכשיו".
היית יושב על הספסל בעכו?
"לא יושב על הספסל, לא מתערב בהרכבים ולא בשיטות. יושב, בוחר מאמן לפני הסגנון, עושים פגישות עבודה ויוצאים לדרך".
"לא עבד", מנדיונדו (עדי אבישי)
מהיכרותך עם הכדורגל הישראלי, אתה חושב שהדברים שאתה מדבר עליהם יכולים לקרות פה בפועל?
"מקווה שכן. מנהל מקצועי במועדון יכול לחסוך לאורך זמן הרבה מאוד כסף ולייצר הרבה מאוד כסף. כמו שיש מנכ"ל שאחראי על הצד הניהולי, צריך להיות ספורט דירקטור שאחראי על הפן המקצועי של כל המועדון ולא רק של הבוגרים. אז אתה לא מגיע לינואר ומתחיל להשתולל".
אז מה ההבדל בינך בין מישהו שרוצה להיות בעלים כמו כבירי למשל?
"אני אימנתי 17 שנה, למדתי במועדונים הכי גדולים בעולם, אני יודע איך צריך להתנהל מועדון ברמה המקצועית כי זה המקצוע שלי וזו ההשכלה שלי".
ועדיין אנשי מקצוע יגידו מי אתה שתבקר את מה שקורה פה.
"אימנתי שנים במחלקות נוער, הדרכתי אישית שנים שחקנים שהיום הם מהמובילים ובקשר תמידי איתם. משנת 2000 עד היום הייתי מעל 20 פעם בחו"ל להשתלמויות של חודשים במועדונים הכי גדולים. ראיתי אימונים ולמדתי ניהול מקצועי מאנשים כמו בראידה, שהיה במילאן ובברצלונה, וצ'יקי בגיריסטיין. ראיתי איך הם מטפחים שחקנים ומהי השקפת העולם שלהם. ראיתי איך הם בוחרים לפי דרך".
ולמרות הכל, יזכרו לך שאתה זה שהבאת את מנדיונדו, הזרים שנכשלו ותישאר מזוהה עם כבירי.
"לפני כן כששאלו מי זה קריספין, היו אומרים זה ששלח את גיא אסולין לברצלונה, זה שגילה את איתן טיבי בבית"ר חיפה ואמר לו שהוא יהיה הבלם הכי טוב בארץ. אחרי טיבי, אסולין ובן שהר, הגיעה הפועל ת"א. תמיד זוכרים את הדבר האחרון".
מה עשית נכון ומה עשית לא נכון בהפועל ת"א?
"בניית התקציב הראשונית הייתה נכונה, גם דרך בחירת השחקנים כמו אדי גוטליב, עומרי אלטמן ושגיב יחזקאל. שגיב אז עלה מהנוער שראיתי בו פוטנציאל גדול להשבחה, גוטליב הוא מהבלמים הבודדים בישראל שהם value for money. הוא יכול להגיע רחוק כי יש לו את כל הנתונים: מהירות, גובה, טכניקה. אותו דבר לגבי אלטמן, חומר גלם מצוין שאם אתה עובד איתו נכון, אתה יכול בעיד ליהנות ממנו במועדון ולמכור אותו הלאה. ברמת צוות האימון, זה לא עבד. לא יודע מה ססאר מנדיונדו עשה כי לא הייתי באימונים. הגישה וההשקפה שלו הייתה נכונה ולכן הבאנו אותו".
אולי הטעות שלא הגדרת את עצמך כמנהל מקצועי? חשבו שאתה הבעלים.
"בתקשורת לא הגדירו את זה נכון. תמיד אמרתי שאני לא בעלים. הייתי מנהל מקצועי או כמו שכבירי אהב לקרוא לזה יועץ מקצועי. בסוף, גם זה לא הייתי".
אתה מדבר על מועדונים גדולים בעולם. איך זה מתקשר להפועל עכו?
"בכל מקום יש דרך. מכבי ת"א מגדירה דרך וקונה שחקנים ב-2-3 מיליון יורו. גם אלונה מגדירה דרך. היא קנתה את מיכאל אוחנה וניב זריהן במחיר מלא. להפועל ת"א הציעו לנו אותם כמעט בחינם. שנה קודם רציתי להביא את אור אינברום, אוחנה וזריהן בגרוש וחצי. הדרך של אלונה היא להביא בהרבה כסף שחקנים מוכחים. זו דרך וזה בסדר. הדרך שלי היא להביא רגע לפני ולטפח אותם".
אתה רואה את עצמך מקבל תפקיד בקבוצה בכדורגל ישראלי או מנסה לעשות מהלך דומה?
"לא אביא כל מיני דן לובלסקי למועדון. לא רוצה להיות אחראי על בעלים. האם אקבל תפקיד? זה תלוי פה בקשרים שלך וברמת האמון של הבעלים. כמה בעלים רוצה מנהל ספורטיבי ולא עוד מישהו שבא, מעביר את העונה ואולי מפטרים אותו. רציתי לשנות פה בארץ את מעמד המאמן. התכוונתי לתת גיבוי וללכת עם מאמן דרך. היום משחקים במאמן כמו בובה על חוט. כן מתאים, לא מתאים, זורקים אותם, מפטרים אותם ומתייחסים לא יפה. אין יותר כבוד למאמן פה וזו בעיה. רציתי לשנות הרבה דברים".
מה דעתך על הכתבה?