מאמני כדורגל משתוקקים לאמן. זהו הכלל והוא נובע מעצם העובדה שאימון כדורגל הוא מקצוע ופרנסה. לכן לא הופתעתי מהידיעות על כך שמוטי איוניר יאמן בעונה הקרובה את הפועל תל-אביב בליגה הלאומית, וכמוהו אריק בנאדו את הפועל רמת-גן באותה ליגה.
לאמן בליגה השניה אינה פחיתות כבוד, הגם ששני כדורגלני העבר של נבחרת ישראל, היו כמובן שמחים יותר לאמן קבוצה בכירה בליגת העל. שניהם אמנם פתחו את העונה האחרונה כמאמני קרית-שמונה ובני יהודה מליגת העל, אבל משנאלצו לפנות את מקומם, עליהם להסתפק עתה בפחות. ולא רק שמדובר בפרנסה ראויה לשמה, אלא גם באתגר מקצועי. והאתגר גדול: עלייה לליגת העל!
אחרי הכל מדובר בשתי קבוצות שרשמו בעברן הישגים גדולים. הפועל תל-אביב ודאי רואה עצמה גם היום כמי שמקומה בין הגדולות, ודברים דומים למדי אולי ניתן לומר גם על רמת-גן, שסיימה את העונה בחלקה העליון של טבלת הליגה הלאומית.
ועם זאת, הן בנאדו והן איוניר יווכחו שאימון קבוצות בליגה השניה רחוק בדרך כלל מאור הזרקורים. טבעי שהתקשורת מתמקדת בעיקר בנעשה בליגת העל, ויש בכך פלוס מסוים. מצד שני קבוצת הפועל תל-אביב תמיד מעניינת, ואם אריק בנאדו יצליח ברמת-גן, עיתונות הספורט לא תתעלם מהישגי קבוצתו.
לפיכך לא סתם הגדרתי את העונה הקרובה כאתגר עבור מוטי ואריק. זוהי עבורם הזדמנות מעולה להוכיח את יכולתם כמאמנים. בדיוק כפי שכל שחקן, בכל ענף ספורט כלשהו, נמדד ונבחן על פי משחקו האחרון, כך גם מאמנים. כדי להצליח צריכה להראות טביעת אצבעותיהם בסגנונה ובאיכות משחקה. מאמנים, כמו כל בעל מקצוע אחר, בוטחים בידע שצברו, וביכולתם להשפיע השפעה של ממש על קבוצותיהם. לי נראה שמוטי איוניר ואריק בנאדו אכן יגיעו רעבים ונחושים להצליח. כאמור, עבורם זו הזדמנות של ממש.
מה דעתך על הכתבה?