נקמתו "המרה" במלצר האילתי הוגשה בלילה שבין שבת לראשון בשלל וריאציות. מנוער ובחוש נמזג המרטיני לתוך הכוסית שמליקסון הרים לחיים. גם הוודקה נשפכה כמים. בראש טוב הוא חגג אליפות שנייה ברציפות במדי הפועל ב"ש, ושלישית בסך הכול בקריירה המפוארת שלו.
זו השנה השנייה ברציפות שהוא כובש שער דרמטי במשחק אליפות. לפני שנה הוא עשה את המהפך במשחק הדמעות נגד בני סכנין, ובעיתוי מושלם הוא הרים שלשום את הרשת של פרדראג ראיקוביץ'. "לקחתי אליפות בליגה הפולנית עם ויסלה קרקוב, ואפילו כבשתי שער מכריע במשחק ההכתרה", משחזר הפולני של אלונה ברקת עוד נקודות ציון חשובות בכרטיס הביקור שלו, "עם זאת, אין מקום להשוואה בין קרקוב לבאר שבע. כאן הכדורגל הוא תמצית החיים עבור מאות אלפי תושבים שתומכים בנו".
בסיומו של לילה מלא חגיגות נרדם מליקסון לשעה אחת, וכאשר התעורר ספר את הדקות עד שיניחו לו להשלים שעות שינה. אפילו אופטימיסט חסר תקנה כמוהו לא נערך להקדמת החגיגות. "עדיין קשה לי לעכל שלקחנו אליפות שלושה מחזורים לפני סיום העונה, ועוד במגרש הביתי של מכבי ת"א", הוא אומר בראיון מיוחד ל"מעריב־השבוע" לרגל התואר השני.
עם יד על הלב, האמנתם שתנצחו בנתניה?
"האמת היא שחשבנו לשחק על תיקו. ידענו שתיקו נגד מכבי ת"א וניצחון על מכבי פ"ת במחזור הבא יספיקו לנו כדי להניף את הצלחת".
אז מה בדיוק "השתבש"?
"השלמתי כבר עם תוצאת תיקו והתחלתי לחשוב על מכבי פ"ת. פתאום ג'ון אוגו הבקיע את שער הניצחון והכניס את כולנו להלם. הייתה התפרצות אדירה של רגשות. בשנייה אחת הכל נהיה מטורף".
לפי התסריט המקורי, ברדה היה אמור לכבוש את שער האליפות, לא?
"כל כך רציתי שאליניב יכבוש, אבל גם המעורבות שלו בגול מספיקה לי. אוגו ספג קללות מאוהדי מכבי ת"א, וכמה סמלי שדווקא הוא התכבד בשער האליפות. זה נקרא קארמה".
ברדה יניף בשבת את צלחת האליפות. תהיה לצדו?
"מה שיהיה, יהיה. הנושא הטקסי פחות משחק אצלי תפקיד. אליניב יכול להניף את הצלחת לבדו. זה מגיע לו".
עד כמה רציתם לחגוג אליפות על הראש של מכבי ת"א?
"אני יכול להיות פוליטיקלי קורקט ולהגיד שאין לזה חשיבות, שלא משנה נגד מי שיחקנו וכל מיני דברים כאלה. תכל'ס, הרבה יותר מתוק לחגוג אליפות אחרי ניצחון על היריבה הכי גדולה שלך, זו שבעבר חגגה עלינו פעמיים באצטדיון וסרמיל".
זו הייתה נקמה ספורטיבית?
"לפני המשחק קיבלתי הרבה מאוד הודעות מאוהדי הקבוצה. הם הסבירו לי עד כמה חשוב להם לחגוג דווקא במגרש הביתי של מכבי ת"א. אני שמח שלא אכזבנו אותם. זה היה סיום מהסרטים".
שנה שנייה ברציפות שאתה מבקיע שער במשחקי אליפות. אתה ווינר בנשמה?
"ככה יצא. לפני שנה ובשבת האחרונה הגעתי למשחקים בלי הכנה מיוחדת. אני לא יודע מה עובר לאחרים בראש, אצלי הכול מתנהל כרגיל. הרגשתי שמדובר בעוד משחק בדרך לתואר".
כשקיבלת את הכדור מאוחנה, ידעת שאתה עומד לכבוש?
"ממש לא. חיפשתי להעביר כדור רוחב. הרמתי את הראש וכאשר ראיתי שכולם סגורים, הלכתי על בעיטה".
ומתי החלטת לאמץ את חגיגות השער של מסי?
"החברים שלי בקבוצה יודעים שמסי הוא הפייבוריט שלי. יצא לי לדבר עם בן ביטון ושיר צדק, ושניהם זרקו לי את הרעיון לחגוג כמו מסי. מתברר שהייתה להם תחושה חזקה לגבי".
עבדת על זה באימונים?
"הכל קרה מהר מאוד. רצתי לכיוון האוהדים שלנו, ותוך כדי ריצה הורדתי את החולצה ותליתי אותה לייבוש. מיד אחר כך פניתי לשופט לירן ליאני וביקשתי ממנו שלא ישלוף לי בטעות כרטיס צהוב שני".
מסי הוא המודל לחיקוי שלך?
"הוא לא יכול להיות מודל לאף אחד, כי מסי זו תופעה שאי אפשר להסביר אותה במילים. כשמישהו מזכיר את שמי ואת שמו בנשימה אחת, אני מתבייש".
שלא תקבלו את הרושם המוטעה לגביו. הבייבי פייס של מליקסון אולי נועדו לבלבל את האויב ולהרדים את המתנגד. מאחוריהן מסתתרת אישיות נחושה ומוח מבריק. נטייתו להיעלם מדי פעם על המגרש משתלבת עם אופיו המופנם וקנאותו לפרטיות. זו הסיבה שבחר להתגורר בעומר, יישוב כפרי המרוחק חמש דקות מבאר שבע. כשלא חוגגים אליפויות, שעותיו הפנויות מנוצלות לטיפוח הדור הבא במשפחה. שיא הריגושים בתחום הבילויים בא לידי ביטוי ביציאה לגן השעשועים בחברת בנו בן השלוש. "התחלתי ללמד אותו לעבוד על הטעיות גוף", אומר מליקסון בחיוך.
על המגרש הוא פצצת אנרגיה אדומה, בניגוד גמור להתנהלותו הרגועה בחיי היום יום. מליקסון מופצץ בבקשות שונות ומשונות, אינספור שיחות טלפון מרוקנות את הסוללה במכשירו הנייד. בלית ברירה הוא עונה באופן מדגמי לשיחות. חיתוך דיבורו קצר, לא משחית מילים לחינם. מעדיף שמזכירתו האוטומטית תעבוד שעות נוספות.
הגיל והתרגיל משתבחים אצלו עם הזמן. ככל שמחוגי השעון הביולוגי נעים קדימה, מציג הילד הנצחי מיבנה שיפור עקבי ביכולתו. שחקן שנותן הצגות על בסיס שבועי הוא מחזה נדיר במקומותינו. ריקודיו על המגרש, תנועות הגוף המסוגננות, יכולתו לשנות כיוון כהרף עין – כל אלה מציבים אותו בשורה אחת עם אגדות כדורגל מהקליבר של מאיר ברד, אורי מלמיליאן ורוני קלדרון (לפני שאבדו עקבותיו). האוהדים משוגעים עליו, אלונה מאוהבת בו. ויש לו השפעה חיובית על חדר ההלבשה. צריך כישרון מיוחד כי כדי להסתכסך איתו, וגם כאשר יעקב בוזגלו שידר בגלים קצרים, מליקסון העדיף לאפשר לזמזומים לחלוף לידו.
"בגלל כל מיני פרסומים הייתה תקופה של אי־נעימות ביני ובין מאור בוזגלו, ולשמחתי השארנו את העניין הזה מאחורינו. כולנו מחבקים את מאור בוזגלו ומקווים שיתאושש במהרה מפציעתו. זוהי סיטואציה קשה, אבל לפעמים מהדברים האלה דווקא יוצאים מחוזקים".
מספרים שברק בכר מקפיד למשש אצלו את הדופק בתדירות גבוהה, בעיקר בימים שבהם היהלום מתלבט בנוגע לכשירותו הרפואית. "ברק מדבר איתי ושואל שאלות", מגלה מליקסון, "ובכל המקרים אני עונה לו תשובה דומה: 'אתה המאמן, רק אתה קובע'. אני חושב שהתברכנו במאמן ברמה מאוד גבוהה".
כל ארבעת שעריו העונה היו מכריעים, מרביתם ארוזים בנייר צלופן. הגול שהבקיע בדקה ה־90 באשדוד נתן את האות להתאוששות הגדולה של האלופה אחרי תקופת שפל ארוכה. "לפני הניצחון באשדוד הדברים לא הלכו לכיוון שלנו. הפסדנו בליגה ובאירופה, נראה היה שאנחנו מותשים לגמרי. כשניצחנו את מכבי חיפה 0:4 אפשר היה להרגיש את העוצמות שלנו. חזרנו ליכולת של תחילת העונה. אז ידעתי שלא נמעד יותר".
עד כמה הקמפיין שהאוהדים ארגנו למען החזרתך לקדנציה שנייה השפיע עליך?
"הפועל ב"ש החזירה אותי לחיים, הגעתי אליה מכפר סבא כששיחקה בליגה הלאומית, בזמן שכל מיני מומחים אמרו עלי כל מיני דברים. לקדנציה השנייה הגעתי אחרי שסיימתי את הפרק האירופי. מאוד התרגשתי מהמחווה של האוהדים והמילים החמות ששמעתי מאלונה. המחויבות שלי כלפי המועדון היא מוחלטת. אולי כשאפרוש אבין מה אני והקבוצה סימלנו בשבילה ובשביל האנשים האלה".
אפרופו פרישה, תסיים את הקריירה בב"ש?
"עד שלא יבעטו אותי מפה אמשיך לשחק. אני חתום כאן עד 2019. אחר כך? אלוהים גדול".
מה דעתך על הכתבה?