חשוב לשים לב: למעט טעות מדגם אחת ב-2012 – אז זכתה קריית שמונה באליפות – הרי שמאז שהוקמה ליגת העל בעונת 1999/00 ועד לשנה שעברה זכו באליפויות ארבעת המועדונים הגדולים: שבע אליפויות של מכבי חיפה, ארבע של מכבי ת"א ושתיים של הפועל ת"א ושל בית"ר ירושלים. במובן הזה, ב"ש באה משום מקום.
אין לב"ש, עם כל הכבוד, שום אחיזה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי למעט שתי עונות רצופות – ב-75' וב-76' – בתקופות שבהן גם הכח או הפועל ר"ג יכולות היו לקחת אליפות. הפועל פ"ת בין 1953 ל-1968 כמעט ולא ירדה מהמקום השני וזכתה בשש אליפויות; מכבי נתניה בין 1971 ל-1983 זכתה בחמש אליפויות ושלטה בכדורגל הישראלי; הפועל ב"ש עשתה זאת שנתיים ברציפות ומלבד זאת לא רצה לאליפות עד 2014. מהרגע שבו הכדורגל עבר לבעלות פרטית, נדיר – כמו באירופה – שקבוצה תצליח לשים רגל בין שרשרת האליפויות של המועדונים הגדולים. באר שבע עושה זאת פעמיים, וברצף.
אלה כבר ארבע עונות שהפועל ב"ש היא פקטור, אבל לא זאת בלבד. אם בשנים ההן היו קבוצות דרג שני פקטור משמעותי, זה היה עניין של דור. ארבע הגדולות באו והלכו בפסגת הכדורגל הישראלי ב-40 השנים האחרונות כשהן מלוות בגדודי אוהדים, כאילו זה עניין של מה בכך. ב"ש הלמה בקונספציה הזו, שינתה סדרי עולם, הדהימה עם כדורגל, ניהול, אופי וכמויות קהל, כאילו זה היה אצלה בילד-אין, אבל זה ממש לא היה. ולכן היא באה משום מקום, ולקחת אליפות שנייה ברציפות זו באמת חתיכת סטייטמנט.
זו חתיכת סטייטמנט, כי היא עשתה זאת בשנתיים האחרונות על הראש של מכבי ת"א, שהשיגה בפרק הזמן הזה 73.5 אחוזי הצלחה, מספרים שהיו אמורים להקנות לה את האליפות הרביעית והחמישית ברציפות, אבל זה לא קרה. לא בגלל שמכבי ת"א הייתה לא טובה, אלא בגלל שב"ש הרבה יותר טובה. וזה, חייבים לומר – בעיקר בעידן גולדהאר – חתיכת סטייטמנט.
המדהים הוא שאם מכבי ת"א בכדורסל תגשים את הכישלון המתמשך שלה ולא תזכה באליפות זו שנה שלישית ברציפות – דבר שלא קרה מעולם – אלו יהיו חמש אליפויות רצופות ששתי ספינות הדגל של המועדון הכי גדול והכי מעוטר בישראל לא לוקחות. זה אירוע, בוודאי כאשר קבוצת הכדוריד של המועדון עושה בדיוק את הדרך ההפוכה בענף השלישי בחשיבותו. זה אירוע כי בשני הענפים מכבי ת"א מעמידה תקציב גבוה לאין שיעור ממתחרותיה.
אפשר להעריך שזה לא יקרה יותר. לא ברור עדיין מה יקרה בכדורסל, אבל בכדורגל מכבי ת"א לא תרשה לזה יותר לקרות. הקיץ הזה יהיה מאוד מעניין כי הצהובים ינסו לקחת את כל מה שב"ש תחשוב עליו, שזה משהו שכבר לא ברור מאליו, ואילו ב"ש תצטרך להתמודד עם שינויים בסגל שלה שגם כך הולך ומתבגר: ברדה וראדי בני 34-35, מליקסון בן 33, השוערים בני 30 פלוס, ביטון הולך לגנט, בוזגלו ייעדר בכל מקרה ממוקדמות ליגת האלופות ואולי בכלל. גם למועדונים גדולים יותר זה תהליך לא קל, אבל אם ב"ש תצליח לצלוח אותו ולהתמודד כפייבוריטית גם על האליפות הבאה, למונח "סטייטמנט" יהיו כבר דרגות שונות בתכלית.
מה דעתך על הכתבה?