קשה להתווכח עם העובדה שאנטוניו קונטה הצליח להפוך את המומנטום בצ'לסי עם מהלך אחד מכריע אחרי שישה מחזורים – ובכך השפיע יותר מכל אחד אחר על גורל קבוצתו, וגורל הצמרת. המעבר לשיטה המוכרת לו הפך את הכחולים למכונה. מי שעדיין לא מצליחים להשפיע כפי שהיו רוצים , הם פפ ומוריניו. הפוטנציאל בתי הקבוצות של מנצ'סטר עוד לא ממומש, וכרגע השניים תלויים רבות ביכולת אישית של כוכבים.
גם מאורסיו פוצ'טינו עושה את שלו עם טוטנהאם, ארסן ונגר ממשיך בשלו כבר 20 שנה בארסנל, ושניהם מיישמים את חזונם אך פחות את מטרתם. אבל עם כל הכבוד לכל אלה, האיש שהפך את הקבוצה שלו תוך זמן קצר לדבר הכי קרוב לאופיו – ולכן גם לדבר הכי כיפי בממלכה, זהו יורגן קלופ.
קצת פחות מ-15 חודשים מאז הגעתו, אפשר לומר שכולם מרוצים. אוהדי ליברפול קיבלו בחזרה את חדוות הכדורגל שכה התגעגעו אליה. גם בתקופות היפות בעשור האחרון עם ג'רארד וטורס, ואחר כך עם ג'רארד וסוארס, לא נראתה ליברפול כל כך יצירתית, שוטפת ותוססת. ההבדל הגדול הוא בסגנון. אם בפעמים הקודמות בהן ליברפול הייתה בצמרת הגבוהה היא הייתה תלויה בשני כוכבים מרכזיים, עידן קלופ מבוסס על הרוח הקבוצתית.
לקלופ לקח זמן. צריך לזכור שאת העונה שעברה הוא העביר עם סגל שאותו לא בנה. החיבור בין השחקנים לא היה קל, וקלופ סיים במקום השמיני ולא הגיע לאף מפעל אירופי. הוא כן הגיע לשני גמרים – גביע הליגה מול סיטי והליגה האירופית מול סביליה – אך בשניהם הפסיד. ובכל זאת, ניצני השינוי המנטלי, המחשבתי, החלו עוד במחצית השנייה של העונה שעברה. נכון שסאדיו מאנה הגיע רק העונה, אבל כל שאר חברי הלהקה ספגו את תורת קלופ היטב במהלך שנת 2016.
ההתקפה של ליברפול היא היצירתית ביותר בפרמייר-ליג (Getty)
ובאמת, המכונה של ליברפול עובדת לאורך השנה האזרחית כולה. 86 שערי ליגה ב-37 משחקים ב-2016 – זה מאזן ששתי האלופות האחרונות של אנגליה יכולות רק לחלום עליו. לסטר כבשה בעונה שעברה רק 68 ב-38 משחקי הליגה. צ'לסי הרשיתה 81 פעמים בעונת האליפות שלה לפני שנתיים. לליברפול כזכור, נותר עוד משחק אחד כדי להשלים 38 משחקים ב-2016, וכבר עכשיו נתוניה ההתקפיים בשנה הזו מרשימים במרחק רב מכל האחרות.
אבל אליפות לוקחים בעונה, ולא בשנה, ולכן 2016 תישאר רק שנה של מספרים. ליברפול כבשה 45 שערים העונה ב-18 משחקים – ממוצע של 2.5 למשחק. שבעה יותר מצ'לסי המוליכה, שישה יותר מסיטי וארסנל. ההשפעה של קלופ באה לידי ביטוי בעיקר בכמות ההזדמנויות האדירה ששחקניו מייצרים במהלך משחק.
כמו בדורטמונד גם בליברפול קלופ מתקשה למצוא פתרונות בהגנה (Getty)
הבעיה של ליברפול היא הבעיה שתמיד הייתה לקלופ: ההגנה. הוא אוהב לתקוף עם הרבה שחקנים, ולעתים יש לכך מחיר. ההגנה של ליברפול ממוקמת שמינית בליגה עם 21 שערי חובה. אפילו מידלסברו ספגה פחות. ואם מביטים אל הטבלה מגלים שני הפסדים בלבד: לברנלי ולבורנמות', שתים מהצנועות שבקבוצות הליגה. כשמביטים על התוצאות של צ'לסי, מבינים איפה קונטה מצליח ואיפה קלופ לא. חוסר הריכוז של ליברפול הססגונית מול הקטנות עלול להיות בעוכריה העונה. צ'לסי איבדה רק נקודה אחת העונה מול הקטנות, ואת שני הפסדיה חטפה מול ארסנל וליברפול. קלופ מפסיד את הנקודות שלו במשחקים שאליהם מגיעים פחות דרוכים.
המייטירדס מזכירים את התקופות היפות של סוארס וטורס (Getty)
אבל קלופ אוהב משחקים גדולים. הוא גם הפך את ליברפול שלו לאחת שלא רואה אף יריבה ממול כגדולה עליה, אחת שיודעת לנצח משחקים גדולים, או לפחות לא להפסיד. מאז שהגיע ,יש לו רק הפסד אחד ב-14 משחקים מול אחת מחמש הגדולות. בשאר המשחקים הוא סיים שש פעמים בתיקו וניצח חמש פעמים, כולל פעמיים את צ'לסי ופעמיים את סיטי, היריבה שלו בשבת.
על פי התחזיות בסוף אוקטובר, המשחק שסוגר את 2016 בין המייטירדס למנצ'סטר סיטי באנפילד (שבת, 19:30, ספורטHD2) היה אמור להיות משחק העונה. נכון לעכשיו, המפגש בין פפ לקלופ הוא קרב על מי לא תאבד נקודות במרדף אחרי צ'לסי, אבל הוא כמובן מעורר תיאבון להיות פינאלה אדיר לשנת כדורגל מלאת סיפורים והפתעות.
מה דעתך על הכתבה?