וידאר קיארטנסון כבש בשבת את שער הליגה ה-100 שלו בקריירה ואת השער השמיני בארבעה שבועות חלומיים שבהם צמצמה מכבי ת"א את הפער מהפועל ב"ש לחמש נקודות ועלתה לרבע גמר גביע המדינה.
אבל אפילו יותר חשוב מכך: קיארטנסון – שגבות רבות הורמו על המחיר ששולם עליו, שלושה מיליון יורו וחצי – הפך לאימת הליגה וגם לאימת הפועל ב"ש, שהפער בינה לבין מכבי ת"א הוא למעשה הרבה יותר נמוך מחמש נקודות בטבלה.
האם קיארטנסון הוא יורשו של ראדה פריצה? אולי הוא מזכיר דווקא את אלי דריקס? ואולי בעצם חייבים להודות שהוא מתחיל לייצר מספרים של ערן זהבי? הדעות חלוקות. אין אחד שלא מסכים על כך שקיארטנסון הוא חלוץ רחבה שהרבה זמן לא היה כאן, כזה שצריך להגיע לכדור ובנגיעה אחת לסגור עניין. כל נגיעה נוספת מיותרת, והופכת את משחקו למסורבל. כל יציאה מהרחבה, משמעותה חוסר אפקטיביות. העובדה כי קיארטנסון מסר את הכדור שדור מיכה וטל בן חיים היו צריכים לעשות ממנו שלשום את השער השני נעלמה מעיני הפרשנים.
אלון מזרחי, למשל, היה חלוץ רחבה קלאסי. אמנם גם היום הוא מזכיר שבצעירותו הוא היה סוג של עומר דמארי ורק עם השנים התמקם ברחבה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמזרחי מיעט בתנועת מיותרות ופשוט סגר עניין בנגיעה, ולכן הניתוח שלו מעניין. "קיארטנסון הוא פיבוט", קבע מזרחי, "מחוץ לרחבה לא תראה אותו עושה דריבל או עובר את המגן ונכנס לאמצע. עד 20 מטר מהשער, הוא ישחק בנגיעה או בהורדת כדורים. ואז, כשהוא נכנס לרחבה, הוא ממקם את עצמו במקומות נכונים כדי לקבל את ההגבהה או את כדור הרוחב. והכל – בנגיעה. אין לו הרבה וירטואוזיות של חלוץ מודרני – ולא שהוא לא חלוץ מודרני – אבל לחלוץ מהסוג שלו צריך לספק המון כדורים ברחבה, כי אחרת הוא לא יעשה גולים".
*
מזרחי משתעשע בהשוואות: "ערן זהבי הוא לא, כי זהבי הוא סקנד סטרייקר שעושה תנועה נכונה לרחבה. הוא מזכיר לי את אנדז'יי קוביקה, מזכיר לי את דריקס, והכי הרבה הוא מזכיר לי את גרד מילר הגרמני, שאם היה יוצא מהרחבה לא היה יכול לעבור עמוד. ושתבין, קיארטנסון מאוד מתאים למכבי ת"א, כי יש לה שחקני כנף מצוינים וקשרים טובים, ומטבע הדברים הוא לא צריך לצאת מהרחבה אלא לחכות לכדור הנכון ולסיים. שורה תחתונה? לא שווה 3.5 מיליון יורו".
שאלת המחיר מרחפת מעל רוב הדוברים, אבל אין פה בכלל שאלה. עד היום שולמו בסך הכל על וידאר קיארטנסון 6.2 מיליון יורו, ומדובר בחלוץ בן 27 שבקושי שיחק בנבחרת, ורק לפני ארבע שנים וחצי עוד שיחק בליגה השנייה באיסלנד. החוכמה אצלו זו אותה תנועה מדהימה שהוא עושה. זהבי עשה אותה לעומק כשהוא בורח מהשומרים שלו, ואילו קיארטנסון רץ עם השומרים לתפוס מקום למסירה ארוכה ואז בורח מהם לפינה הקצרה. מכאן, כל נגיעה שלו קטלנית.
סיומת קטלנית, קיארטנסון (דני מרון)
מכונת שערים
קיארטנסון מוליך בצוותא עם טוני וואקמה את טבלת מלך השערים של הליגה עם 11 כיבושים, אבל אם נזכור שהוא הגיע למכבי ת"א אחרי שני שלישים של עונה בליגה השבדית, 14 שערים (ועוד שלושה בגביע) ומקום ראשון ללא עוררין בראש טבלת מלך השערים בשבדיה, אנחנו מקבלים שחקן עם 25 שערים ב-37 מחזורים העונה, ממוצע של 0.68 שערים למשחק. פחות מהממוצע של זהבי (0.78 שערים למשחק במכבי ת"א), אבל ממוצע מדהים שאם ישמור עליו, יכבוש עוד עשרה שערים עד סיום העונה.
גם במאלמו הוא התניע לאט: שישה מחזורים ראשונים שחונים, ואז שלושער מול האקן והפקק השתחרר. ב-13 משחקים הוא כבש שם 14 שערים. לפני כן בקבוצה הסינית ג'יאנג סו הוא כבש תשעה שערי ליגה ובישל עוד שבעה, וזו קבוצה שזכתה העונה בסגנות האליפות. לסין הוא הגיע בעסקת ענק במושגים של ולרנגה, זו שמכרה אותו ב-2.25 מיליון יורו לסינים. בוולרנגה הנורווגית הוא סיים כמלך השערים בליגה עם 25 שערים ב-29 משחקים, ועוד שישה בגביע ושישה בישולים. בפילקיר האיסלנדית, ממנה הגיע לוולרנגה הוא היה כמובן מלך השערים, עם 21 שערים, 13 בליגה. קיארטנסון אם כן היה מלך שערים בארבע ליגות שונות, ומעולם לא זכה באליפות (עזב את מאלמו כשהיא במקום הראשון, אבל לא סיים את העונה).
התניע לאט, קאירטנסון (דניאל סטרבורבדיס)
רונן חרזי, אחד מחלוצי העבר המפוארים של ישראל, ושחקן שהיה צריך לגעת פעם אחת בכדור כדי לכבוש, מנתח: "השער שהוא נתן נגד מכבי חיפה זה שער שאני מתרגל באימוני החלוצים שאני מעביר. מה שיפה הוא, שבזמן שדור מיכה רץ עם הכדור, השומר של קיארטנסון שם עליו שתי ידיים. התזמון של הבריחה שלו ממנו היה מדהים, שלא לדבר על הבעיטה עצמה, כשכל משקל הגוף היה על רגל שמאל. זה כמו ריבאונדר טוב שיודע לאן יגיע הכדור".
"זה חלוץ אחר. יש הרבה חלוצים טובים מבחינת יכולות, אבל לא הרבה הם סקוררים. לטל בן חיים יש איכויות טובות מזהבי, אבל כל עונה יסיים עם חצי מהכמות שערים של זהבי. את זה יש לקיארטנסון. הוא חכם בתנועה שלו", מחמיא אחד מבכירי החלוצים בתולדות נבחרת ישראל.
אלי אוחנה לא מנסה בכלל לצנן מעט את ההתלהבות מהאיסלנדי. אוחנה היה חלוץ רב-גוני בכל קנה מידה, וגם כזה שכבש בנגיעה: "הוא לא פריצה והוא לא זהבי. סוג אחר של שחקן. שחקן רחבה מצוין, יש לו משחק ראש לא רע. ההצלחה שלו היא בפשטות שלו. הוא לא מסתבך בכידרורים, וכשהוא כן מסתבך, אתה רואה את זה מיד. הכוח שלו זה ברחבה. הוא לא צריך לעצור את הכדור, הוא יודע בדיוק מה לעשות איתו. הנגיעות האלה שלו קטלניות. בשביל זה שילמו עליו 3.5 מיליון יורו. הבעיה עם הסכום הזה, הוא איך שניתחו אותו כשהוא הגיע לכאן, וניתחו אותו לא נכון. אתה לא רואה אצלו דברים יוצאי דופן, אין לו מהלכים שתזכור. הוא פשוט חלוץ שצריך לתת גולים ויודע לתת גולים". אף אחד לא יכול להכנס לנעליים של זהבי".
לא זהבי ולא פריצה, שווה את המחיר? (ערן לוף)
זהבי: "היה יכול להיות מעניין לשחק ביחד"
וזו באמת הזדמנות מצוינת לשאול את זהבי עצמו, שנמצא במחנה אימונים של גוונגז'ו R&F בבריסביין החמה והלחה, ולא כל כך ראה את המשחק מול הפועל ב"ש, אבל יש לו את התובנות ממה שכן ראה. "אני חושב שהוא חלוץ רחבה מצוין שצריך לקבל את הכדור באזורים המסוכנים, כי הוא שחקן של סיומת. צריך להכניס לו הרבה כדורים ולחפש אותו באזורים האלה", אומר שיאן השערים של ליגת העל, "הוא היה בתקופה לא טובה כמו כל הקבוצה, אבל עכשיו הוא השתפר מאוד והתחבר לקבוצה. להשוות בינינו יהיה לא הוגן מבחינתו, כי אנחנו לא אותו סוג של שחקן – הוא שחקן רחבה נטו, ואני שחקן שזז הרבה יותר לכיוונים אחרים ומגיע בזמן לרחבה. להציב לו רף כזה של מספרים יהיה יותר מדי.
"אני חושב שהיה יכול להיות מאוד מעניין אם היינו משחקים ביחד", מוסיף זהבי, "זה יכול להיות כמו השילוב ביני לבין פריצה. כרגע הוא תחליף טוב, אבל לא יודע אם הוא יגיע למספרים שהיו לי".
"יכול היה להיות מעניין לשחק איתו" (ערן לוף)
מה דעתך על הכתבה?