במגרש הביתי: מאחורי החתימה של כריסטיאן אריקסן בברנטפורד

play
כריסטיאן אריקסן ברנטפורד | צילום מסך, האתר הרשמי
ההתמוטטות של שחקן נבחרת דנמרק כריסטיאן אריקסן במהלך המשחק מול פינלנד 00:57

הוא חזר למקורות, התאמן עם אודנסה ואייאקס, וחיפש את המקום הכי נוח מבחינה פסיכולוגית לקראת הקאמבק אחרי המוות הקליני על המגרש ביורו. קבוצה מלונדון, עם חברים מהנבחרת בסגל, ומאמן שהדריך אותו כשהיה נער - מה יכול להיות טוב יותר?

(גודל טקסט)

"כריסטיאן אריקסן הוא השחקן המוכשר ביותר שאימנתי", אמר תומאס פרנק ב-2011. גם היום, בחלוף יותר מעשור, הקביעה הזו לא השתנתה. בתפקידו כמאמן נבחרת דנמרק עד גיל 18, נפלה בחלקו הזכות להדריך את אחד הכוכבים הצעירים הבולטים באירופה בתקופה זו. אז נוצרה ביניהם מערכת יחסים נהדרת, וכעת – בנסיבות הייחודיות שנוצרו – בחר אריקסן לחדש אותה. הפליימייקר מצטרף לקולוניה הדנית בברנטפורד, שעלתה לפרמיירליג לראשונה בתולדותיה בעיתוי המושלם מבחינתו.

אחרי שעבר התקף לב במשחק מול פינלנד בפתיחת יורו 2020 וניצל ממוות, נאלץ אריקסן להתמודד עם השאלה הגדולה מכולן – האם הוא מסוגל להמשיך בקריירה ככדורגלן מקצועני, והאם זה יסכן מחדש את חייו? לסוגיה הזו יש היבטים רבים – לא רק רפואיים נטו, אלא גם פסיכולוגיים.

החשש מאירוע דומה בעתיד עלול ללוות את הדני עוד זמן רב, כנראה עד שיתלה סופית את הנעליים. יש אנשים שהיו עושים זאת במצבו כבר עכשיו, כי ההימור פשוט לא משתלם מבחינתם. אריקסן, שאוהב את הכדורגל הרבה יותר מדי על מנת לוותר לפני שחגג יום הולדת 30, החליט אחרת, אבל היה זקוק לסביבה תומכת ומיוחדת על מנת להתניע את החיים מחדש.

ההתמוטטות של אריקסן
| אתר רשמי, ספורט1

רצה הגורל, והוא לא יכול היה לעשות זאת בקבוצתו, אינטר. האפשרות הזו נחסמה על הסף לאחר שהושתל בגופו קוצב לב, כי ההתאחדות האיטלקית אוסרת על אנשים כאלה לעסוק במקצוע. היו בארץ המגף יותר מדי מקרי מוות של שחקנים מהתקף לב, והמקרה המפורסם והטרגי ביותר שייך לרנאטו קורי, הכוכב הגדול של פרוג'ה שהלך לעולמו ב-1977, בהיותו בן 24 בלבד.

האיצטדיון בו מת נקרא מאז על שמו, והטראומה הזו מלווה את האיטלקים ששם דגש מיוחד על הנושא. רופאי הקבוצות נושאים באחריות פלילית אם הם שוגים, והרופא של פיורנטינה נשפט לשנת מאסר על תנאי בעקבות מותו של הקפטן דוידה אסטורי ב-2018. מבחינתם, אסור לאריקסן לדרוך על הדשא, והם לא ממש מבינים מדוע במדינות אחרות מאפשרים לו להגשים את החלום.

אז הנראזורי נפרדו ממנו בצער וביטלו את חוזהו, וכך הפך אריקסן לשחקן חופשי, וכל האופציות היו פתוחות בפניו. חלק ניכר מהזמן שחלף מאז יוני בילה הקשר בביתו בדנמרק, תוך שהוא מסרב בתוקף להתראיין. באווירה רגועה ובשיחות עם חברים ישנים, הוא תיכנן כיצד צריכים להיראות מעתה חייו.

אחד המקורבים ביותר היה לארס הוג, מאמן השוערים הוותיק של הנבחרת. באוטוביוגרפיה שראתה אור בשלהי השנה שעברה, הוא כתב: "נפגשנו עם כריסטיאן מספר פעמים אחרי אליפות אירופה. פעם אחת הוא אף הגיע לביתי עם בנו הקטן, שיחקנו כדורגל בגינה ודיברנו על החיים. בכל פעם היתה לי תחושת הקלה לראות אותו, ורציתי לחבק אותו חזק יותר. אולי גם הוא מרגיש כך כלפיי".

לארס הוג מאמן שוערים דנמרק
מותו הכניס לאבל מדינה שלמה. לארס הוג | אימג'בנק GettyImages, James Williamson

הוג בן ה-62 הלך לעולמו בדצמבר אחרי שסרטן הלבלב, ממנו החלים פעמיים, היכה בפעם השלישית. מותו הכניס לאבל מדינה שלמה, אך בעיקר את אודנסה, בה קבע השוער המיתולגי שיא של 817 משחקי ליגה במשך 23 שנה. וזו תכונה אופיינית לתושבי האי פין – הם אוהבים יציבות וסביבה מוכרת. מבחינה סטטיסטית, ידוע שהם נוטים לעבור מעיר לעיר הרבה פחות בהשוואה לתושבי החלקים האחרים של דנמרק. ריכארד מולר נילסן, יליד האיזור, בילה באודנסה את כל הקריירה ככדורגלן, וגם אימן אותה במשך שתי קדנציות ארוכות.

אריקסן דומה להם באופי, ובמהלך השיקום הוא ממש חזר למקורות, כדי לפתוח דף חדש בדיוק איפה שהכל התחיל. בדצמבר, הוא התאמן במתקנים של אודנסה, קבוצת נעוריו אותה עזב בזמנו לטובת אייאקס בגיל 16. "כריסטיאן יצר איתנו קשר בעצמו, וזה טבעי בעבורו כי כאן הוא שיחק בנעוריו, והוא גר ממש מעבר לפינה.

אנחנו מאושרים שיש לנו הזדמנות לעזור לו", אמר דובר המועדון. בינואר, הגיע אריקסן גם לאמסטרדם, שם בילה פעם חמש שנים נהדרות, חתם על חוזה מקצועני ראשון, וקיבל את החשיפה הראשונה על הבמה הגדולה. הוא כאילו שיחזר את הצעדים שעשה פעם, והצעד הבא היה, כמובן, לונדון.

במשך יותר משש שנים שיחק אריקסן בטוטנהאם, ובירת אנגליה הפכה עבורו לבית אמיתי. הוא לא יכול לחזור כעת לשורות התרנגולים, אבל פרנק חיכה לו שם בזרועות פתוחות, בקבוצה הדנית ביותר מחוץ לדנמרק. הבעלים מתיו בנהאם השתלט עוד ב-2014 על מיטיולנד, אחת הקבוצות המובילות בדנמרק, וניסה בה שיטות מיוחדות לניתוחים סטטיסטיים וסקאוטינג, אותן יישם בהמשך גם בברנטפורד עצמה.

הקשר ההדוק הזה גרם לאנשי המועדון להכיר לעומק את הכדורגל הדני כולו, וכך גויס ב-2018 פרנק, שלא היה מוכר מיוחד מחוץ למולדתו עד אז. הוא חולל בה שינוי חיובי אדיר, הצעיד את הדבורים לפרמיירליג, ואת העונה החלה הקבוצה עם שישה דנים בסגל – איש מהם, באופן אירוני, מעולם לא שיחק במיטיולנד.

בחלון ההעברות הנוכחי הצטרף אליהם בהשאלה גם שוער מיטיולנד יונאס לוסל, שהיה בסגל ליורו 2020, כמו הקשרים כריסטיאן נורגור ומתיאס יינסן, והבלם מתיאס יורגנסן. עם חברים כאלה, עם מאמן מוכר עוד מנעוריו, ובעיר הכי ביתית עבורו, פשוט לא יכולה היתה להיות קבוצה מתאימה יותר לקאמבק של אריקסן. הוא לא יכול היה לבחור אלטרנטיבה טובה יותר, שלא לדבר על שקט תעשייתי מוחלט שמובטח לו במועדון שמצליח גם כך מעבר לכל הציפיות הפרועות ביותר, עם סיכוי מצוין להישאר בליגה.

אריקסן הוא, באופן טבעי, השחקן המפואר ביותר בהיסטוריה של ברנטפורד, והאוהדים נרגשים עד דמעות מעצם הגעתו. "אני מצפה לעבוד שוב עם כריסטיאן, והרבה זמן עבר מאז היה בן 16. הוא הפך לאחד הקשרים הטובים בתולדות הליגה ולמנהיג בנבחרת. זו הזדמנות מדהימה עבור המועדון שלנו להביא שחקן ברמה העולמית הגבוהה ביותר. כריסטיאן התאמן לבד, והוא במצב פיזי טוב. נצטרך להביא אותו לכושר משחק. הוא יביא איתו המון נסיון וישפיע רבות בחדר ההלבשה שלנו", אמר פרנק.

לאור מצבו הבריאותי, יחס אמפתי מובטח לו מכל הכיוונים, והליגה האנגלית מאושרת לקבל בחזרה את אחד השחקנים האהובים ביותר מבחינת הקהל הנייטרלי. אריקסן היה נערץ עוד לפני שנזקק להחייאה דחופה על המגרש אל מול המצלמות ששידרו את האירוע לכל רחבי תבל. עכשיו מעמדו ינסוק עוד יותר, וגם ברנטפורד תהנה מחשיפה מיוחדת. ורק השאלות המטרידות לגבי מצבו הבריאותי ירחפו ברקע.

גם אחרי מחקר מעמיק, טובי הקרדיולוגים בעולם לא מסוגלים להבין מה בדיוק קרה לאריקסן באותו ערב ארור בקופנהאגן. כל הבדיקות שעבר לפני הקריסה היו תקינות לחלוטין, ואיש לא יכול היה לחזות את המוות הקליני. הרופאים מקווים כי הטיפולים שעבר וקוצב הלב שהושתל מבטיחים לכוכב הדני חיים רגילים, גם על המגרש, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח לחלוטין. לנו נותר רק להחזיק לו אצבעות, ולהמתין לבכורה המרגשת.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

עוד באותו נושא: ברנטפורד, כריסטיאן אריקסן

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי