למרות ההנחה המשמעותית שקיבלה מכבי ת"א מאלופת היורוליג, שתתייצב למשחק ב-21:05 ללא שני כוכביה הגדולים, יעלו הצהובים לפרקט כשהם רחוקים מלהרגיש בטוחים בניצחונם. בנקודת הזמן הנוכחית, בעצומה של עוד סאגת החלפת מאמנים ולאחר שתי תצוגות זוועתיות מול הכוכב האדום וגלבוע, נראית צסק"א מוסקבה גם ללא תאודוסיץ' ודה קולו כמשוכה גבוהה.
מכבי ת"א הנוכחית לא הייתה אמורה לעלות כאנדרדוג מול הקבוצה של איטודיס בהרכבה החסר. הסיבות לפער העצום שנפער בינה לבין צסק"א ושכנותיה לצמרת היבשת הן לא רק הבדלי התקציב ביניהן או כשלי התקופה האחרונה הידועים לכל, אלא גם כאלה הקשורות לאסטרטגיות השונות אשר מנחות את ראשי שני המועדונים, שבעשור הקודם עוד התחרו (יחד עם פנאתינייקוס) על תואר הקבוצה הבכירה באירופה.
קחו למשל את סוגיית המאמן. בעוד שאת צסק"א יוביל כמעט תמיד מאמן על – החל מימי איבקוביץ', דרך שתי הקדנציות של מסינה ועד ימי איטודיס הנוכחיים, הרי שאצל מחזיקת הגביע שלנו התמונה שונה. ראשי המועדון חזרו לא אחת על המנטרה שאין טעם להשקיע סכומי כסף אדירים הדרושים בכדי להביא פיגורות שכאלה (ועדיף להשקיע אותם בפארמרים ו-ווימסים). מה שהם לא אמרו אבל כנראה חשבו (וחושבים) זה שאין להם רצון למנות מאמן על שיהיה פחות נתון למרותם, ואין בעיניהם הצדקה לשלם מיליונים לאדם שממילא לא יהיה זה שייקח את ההחלטות החשובות. הוא הרי יהיה רק חלק מצוות מקצועי ניהולי חכם ומנוסה, כפי שאמר דיויד פדרמן לגבי דיויד בלאט בעונת הטרבל.
ההבדלים בתוצאות נראים לעין – בעוד שצסק"א נעדרה רק מפיינל פור אחד מאז שנת 2003, הרי שמכבי בעידן פוסט גרשון ובלאט מתקשה להתרומם, ואף מדרדרת לתהומות. יתכן שאתבדה, אבל נראה כי גם מינויו הקרוב של אינארס בגצקיס יהיה חוליה נוספת בשרשרת הפלסטרים האנושיים אשר ממונים על ידי הנהלת מכבי, שרשרת מאמנים שאין להם את היכולת לעצור את הדימום המאסיבי שנוצר עקב ההחלטות שלא לקחו אך הם כן עתידים לשלם עליהן את המחיר. גם סירובה של ההנהלה לחתום עם מאמן על חוזה לטווח ארוך מצביע על צורת החשיבה שלה, שלא שמה דגש מספיק על חשיבות מינוי מאמן בכיר (ואף מאמן על לא יסכים לחתום לתקופה של חצי שנה) ועל גורם קריטי נוסף בהצלחה או אי הצלחה של קבוצה: ההמשכיות.
מסרב להמשכיות, פדרמן (אודי ציטיאט)
בעוד שהסגל הנוכחי של צסק"א כולל רק שני שחקנים שלא היו בקבוצה אשתקד, הרי שזה של מכבי כולל לא פחות משבעה כאלה. כהרגלה בשנים האחרונות מחליפים הצהובים חצי קבוצה במהלך הקיץ ומשלמים על כך את מלוא המחיר. זה מתחיל באופן טבעי עם חוסר חיבור שמוביל להפסדים, אלה גורמים למפלס הלחץ וההיסטריה בהיכל לעלות מה שמכניס את הקבוצה לסחרור, את המאמן לכוננות ספיגה ואת העונה לקטגורית האבודות. ברור שקל יותר להשאיר שחקנים לאורך זמן כשהכיסים מלאים ברובלים, אבל גם בתקציב צנוע יותר ניתן בעזרת חשיבה לטווח רחוק ליצור המשכיות. מכבי של עונת 2013/4 זכתה ביורוליג בעזרת לא מעט ניסים, אך גם בזכות קבוצה שנבנתה לאורך תקופה אליה צורפו באותה עונה שלושה שחקנים בלבד.
בשנים האחרונות מהפכה רודפת מהפכה, כוכב הולך וכוכב בא – ותוצאות אין. יתכן שהצירוף של ההרכב הרוסי החסר, רוח חג החנוכה המתקרב ואפקט החלפת המאמן הידוע עוד יסדרו לנו הפתעה הערב. אבל ללא שינוי אסטרטגי עמוק הכולל הצבת מאמן חזק בראש המערכת וריצה עם גרעין סגל לאורך מספר עונות, לא תצליח מכבי ת"א לחזור באמת לצמרת האירופית בעתיד הנראה לעין.
רק עוד פלסטר? בגצאקיס (AFP)
מה דעתך על הכתבה?