"ניימאר השתפר כל כך מאז שעבר לשחק באירופה והתבגר במשחק שלו. זו רק שאלה של זמן עד שיזכה בכדור הזהב".
את הדברים הללו אמר קאקה, הברזילאי האחרון שקיבל (ב-2007) את הפרס היוקרתי המוענק לכדורגלן הטוב בעולם, וכמוהו רבים חשבו כך ב-2015. ניימאר שיפר את המספרים שלו באופן עקבי בברצלונה, לקח את הקבוצה על הגב בהיעדרו של ליאונל מסי, היה כבר עם זכייה אחת בליגת האלופות ובגיל 23 כבר שימש כקפטן נבחרת ברזיל. אחרי המקום השלישי בכדור הזהב 2015, המקום הראשון נראה כמו שאלה של זמן.
והנה, הזמן חלף ולא סיפק תשובה. הילד בן 30 מחר (שבת) ומאז עזיבת ברצלונה רק הלך והתרחק מהאפשרות לקטוף את התואר האישי הנכסף – זה שלמענו בחר לצאת מהצל של מסי ולעבור לפריז סן ז'רמן. השחקן היקר בעולם נכנס לעשור הרביעי בחייו ומתחיל בקרב על המורשת.
ניימאר היה כוכב הרשתות החברתיות הראשון מבין הכדורגלנים. הוא גדל עם ולצד הרשתות, הביא את שמחת הילדות מסרטוני היוטיוב שלו גם למגרש של הגדולים וגרם מהרגע הראשון הנאה רבה לקהל. אחרי הפריצה המסחררת בסנטוס, הוא בחר בברצלונה על פני ריאל מדריד ונראה שהגיע למקום הנכון. החיבור עם מסי היה פנטסטי, השיפור ביכולת היה הדרגתי והאוהדים נשבו בקסם הסגנון המבריק, האלתורים והאינסטינקטים החדים שסייעו לבארסה לזכות בתארים.
למרות החברות הקרובה עם הפרעוש, ניימאר וסביבתו חשו שעליו לעשות את זה בכוחות עצמו במקום אחר, ככינור ראשון. אבל דווקא הצעד הזה – במעבר לפריז סן ז'רמן באוגוסט 2017 תמורת סכום שיא של 222 מיליון יורו – הוא זה שהרחיק אותו מהיעד.
הברזילאי נחת בפריז כדי להגשים את מטרת העל של הקטארים ולהביא להם את ליגת האלופות. זה לא קרה. ניימאר היה שותף לזכייה בשני טרבלים מקומיים, הוסיף עוד אליפות בתווך וסך הכול 10 תארים בצרפת, אבל בליגת האלופות נעצרה פ.ס.ז' בגמר ב-2020 ומאז ממשיכה במרדף, באופן דומה לזה של ניימאר אחרי תואר הכדורגלן הטוב בעולם. רק שבשנתיים האחרונות הוא חזר לחסות בצלו של כוכב, שלבטח נראה קרוב ממנו להשיג בשלב מסוים את כדור הזהב: קיליאן אמבפה.
אבל אמבפה הוא הצרה האחרונה של ניימאר. כדי לשים את החותמת הנכספת הזו על הקריירה, הברזילאי קודם כל צריך לחזור לשחק בעקביות. בכל אחת מארבע העונות שלו בברצלונה, ניימאר שותף ביותר מ-40 משחקים רשמיים. בפ.ס.ז' השיא שלו עומד על 31 משחקים (בעונה שעברה) והפעם היחידה ששותף ביותר מ-50 אחוזים ממשחקי הליגה, הייתה בעונת הבכורה 2017/18 (20 משחקים שבהם כבש 19 שערים). סך הכול, בחמש השנים שלו במועדון הופיע ניימאר ב-130 מתוך 249 משחקים – כ-52 אחוזים בלבד, והספירה נמשכת.
נכון, ניימאר סבל גם מחוסר מזל עם כמה פציעות מרגיזות, אבל בלא מעט מקרים נראה שפשוט לא בוער לו לחזור והוא תמיד יעדיף להחמיץ משחק מאשר מסיבה טובה. ובנוסף לכך, המועדון מאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. בעבר הוא קיבל אישור להישאר בפריז בזמן שהקבוצה יצאה למשחקי חוץ במקומות מרוחקים, השחרורים לאירועים אישיים הפכו לעניין שבשגרה והתחושה הרווחת היא שאף אחד לא טורח או מעוניין בכלל להציב לו גבולות. דוגמה טרייה לכך קיבלנו בעקבות הפציעה האחרונה בנובמבר, שבעקבותיה אישרה פ.ס.ז' לניימאר לשהות בברזיל עד 9 בינואר במקום לעבור את השיקום בבירת צרפת עם רופאי המועדון.
"בזמן הזה, ראינו את השטויות של ניימאר ברשתות החברתיות: משחק פוקר, מבלה במסיבת השנה החדשה", תקף הפרשן ז'רום רוטן, שחקן פ.ס.ז' בעבר. "עכשיו הוא יכין סרטונים שבהם הוא מרים משקולות כדי להראות לכולם שהוא תכף חוזר. הוא מעלה במשקל ללא הפסקה ולא חי כמו שצריך. למה אפשר לצפות משחקן שלא השתתף במחצית מהמשחקים מאז תחילת העונה, וביחס לשנים קודמות מציג את יחס השערים ובישולים הנמוך ביותר שלו? כשאתה מגיע לגיל 30, הגוף שלך לא מגיב כמו בגיל 25. ואם אתה גם עושה שטויות תוך כדי, אתה מסכן הכול".
הפציעה הנוכחית משמרת למעשה את הרצף של ניימאר, לפיו הוא לא שיחק אפילו פעם אחת בתאריכים סביב יום ההולדת שלו מאז שהצטרף לפריז סן ז'רמן. בעונה שעברה החמיץ בגלל כרטיסים צהובים את המשחק מול נים שהיה יומיים לפני יום ההולדת, וחזר (כמחליף) יומיים לאחר מכן. לפני שנתיים, נעדר מהמשחק מול נאנט כשהתאושש מפציעה בצלעות, אבל זה לא מנע ממנו לערוך "מסיבה לבנה" ליום ההולדת ה-28 ולהכעיס את מאמנו דאז, תומאס טוכל.
גם אם הברזילאי יחזור למגרשים כמתוכנן במהלך החודש הקרוב, חברו לקבוצה סרחיו ראמוס יודע שיש תאריך נוסף לשים לב אליו: 11 במרץ. כאשר ניימאר הוזכר כמועמד לריאל מדריד והבלם עוד לא ידע שבעתיד יחבור אליו בפ.ס.ז', הוא עקץ: "אני אוהב לשתף פעולה עם הטובים ביותר, וניימאר הוא אחד כזה. נצטרך רק לנהל משא ומתן לגבי ההיעדרות שלו ביום ההולדת של אחותו".
הסיפור הזה החל עוד בברצלונה, כאשר ב-11 במרץ 2015 ניימאר ריצה עונש הרחקה בגין כרטיסים צהובים וקיבל אישור מהמועדון לחזור לברזיל. שנה לאחר מכן, באופן נוח למדי, שוב כרטיסים צהובים ושוב טיסה חזרה הביתה. בכל זאת, האחות רפאלה סנטוס ארגנה אז "מסיבת דיסני". בפ.ס.ז' היו כבר ארבע פציעות (וקורונה אחת) בדיוק בתקופה המדוברת, ובכל המקרים הוא שהה בברזיל, כשב-2018 אף התייצב ברחבת הריקודים עם קביים.
בגיל 30, למסי היו כבר חמישה כדורי זהב ולכריסטיאנו רונאלדו שלושה. על סמך הכישרון, התארים והמעמד שהיה לו עוד בגיל 23, ניימאר אמור היה להיות כרגע לפחות עם זכייה אחת. אבל דווקא בשנות השיא בחייו של כדורגלן, ובזמן ששני הענקים נמצאים בדמדומי הקריירה, ניימאר לא באזור. הם מסמלים מקצוענות, תשוקה, יציבות נדירה ומרדף בלתי פוסק אחר הישגים ותארים, ואילו הוא נשאר קורבן לתדמית שלו. גם בגיל 30, ולמרות שלל תארים ושיאים, ניימאר הוא עדיין כישרון על שלא מיצה את מלוא הפוטנציאל שלו.
אותו קאקה שב-2015 חזה לניימאר כמה כדורי זהב עתידיים, נשמע אחרת בקיץ האחרון והסביר: "אתה לא יכול לזכות בפרס הזה לבד. מה שניימאר צריך זה הישג קבוצתי כשהוא הדמות הראשית". קשר מילאן וריאל מדריד לשעבר כיוון בדבריו לקופה אמריקה, אבל מי שהשתמש בנוסחה שלו היה דווקא מסי עם ארגנטינה.
ניימאר סיים את הגמר במרקאנה כמפסיד ולמעשה עדיין לא חגג תואר גדול עם הסלסאו. יש לו את מדליית הזהב בריו עם הנבחרת האולימפית, אך עם הבוגרת זכה רק בגביע הקונפדרציות ב-2013 ואילו בלעדיו היא השיגה את הקופה ב-2019. הוא אמור להפוך בהמשך לשיאן השערים (70 כרגע, רחוק שבעה מפלה) ולשיאן ההופעות (116 כרגע, צריך עוד 26 כדי להשתוות לקאפו) אבל מתקופת הנבחרת זכורות בעיקר הדמעות אחרי הפציעה ברבע גמר המונדיאל הביתי ב-2014.
"ויניסיוס הולך לזכות בכדור הזהב, מה שניימאר כבר לא יעשה", קבע בייאוש העיתונאי פאביו סורמאני. "ראיתם אותו פעם מתאמן בזמן חופשה, כמו הולק למשל? ראיתם אותו הולך לחדר כושר או לתזונאי? ניימאר לא לוקח את הקריירה שלו ברצינות".
הצ'אנס האולטימטיבי לשנות לחלוטין את הנרטיב, ועל הדרך גם להציג מועמדות ראויה לכדור הזהב, יהיה במונדיאל בקטאר בעוד כתשעה חודשים. לשמחת הברזילאים, הטורניר לא נופל על תקופת יום ההולדת של ניימאר או של אחותו.
הנפה שישית – 20 שנה אחרי הזכייה הקודמת של הסלסאו – ואף אחד לא יעז לפצות פה בחגיגות יום ההולדת ה-31.
מה דעתך על הכתבה?