יום ראשון בערב, שמי אמסטרדם מלאים עננים של תקווה, של אושר. המדינה בדרך החוצה מהקורונה, ההגבלות מוסרות אחת אחרי השניה. מועדון הכדורגל המפואר של העיר ניצח וראה את היריבה הישירה מפסידה. אייאקס, שוב לעיני הקהל הביתי האוהב, פותחת פער של חמש נקודות בפסגה על פ.ס.וו. תיכף חוזרים למשחקי ליגת האלופות, בבית המוקדם כל המשחקים הסתיימו בניצחון. ואז, רגע לפני שאוהדי אייאקס נכנסו למיטה, ב-23:30 שעון מקומי, הם הרגישו שהאדמה רעדה, השמיים נפלו.
"מארק אוברמארס התפטר מתפקידו אחרי התנהלות בלתי מתקבלת ושוברת מוסכמות, בהן, לאורך תקופה מתמשכת, הטריד באמצעות הודעות עמיתות לעבודה". בהודעה שפרסמה אייאקס התנצל אוברמארס והוסיף ש"אני מתבייש בעצמי. לא הבנתי בזמן אמת מה עשיתי אבל זה הובהר לי בימים האחרונים. אני מתנצל. אדם במעמדי לא יכול להתנהג כך, אני מבין את זה כעת, באיחור".
פתאום הסיפורים יוצאים החוצה. יותר משש נשים, עמיתות לעבודה באייאקס, הוטרדו על ידי המנהל המקצועי. הוא לא אהב לדבר בשיחות פנים אל פנים, אבל כל הזמן יצר תקשורת באמצעות הווטסאפ. זו העדות שחוזרת אצל הקולגות. אוברמארס ממעט לדבר, אבל כותב המון. "מה את לובשת?", "חם לי פתאום", "אני מרגיש שמשהו גדל אצלי", אלה הודעות שנשלחו לנשים שעבדו במועדון. באיזשהו שלב אלה לא היו רק הודעות טקסט. פתאום החלו להישלח תמונות. דיקפיק, מה שנקרא בשפת האינטרנט, תמונות של אבר מינו של האיש החזק במועדון.
מעדויות עולה שהיו שני מארק אוברמארס. האחד הוא איש העסקים המוצלח, המנהל המקצועי הטוב בהיסטוריה של המועדון, האיש שמכר עבור אייאקס בעשור האחרון שחקנים במעל חצי מיליארד יורו (ורווח של כ-300 מיליון). "מארק נטו" היה הכינוי שלו על שום הסכומים הבלתי נתפסים שהכניס למועדון. הוא שבר שיאי רכש ומכר של שחקנים והביא לליגה ההולנדית הצנועה שחקני הרכב מהפרמייר ליג. הדלתות במועדוני כדורגל בעולם נפתחו עבורו כי היה שחקן נערץ אך בעיקר כי הוכיח עצמו כמנהל כדורגל אדיר. קבוצות גדולות רצו להחתימו (ניוקאסל, ארסנל, ברצלונה) אך הוא נשאר באייאקס והאריך את חוזהו פעם אחר פעם. החוזה האחרון נחתם רק לפני כחודשיים, עד 2026.
אוברמארס השני מתואר על ידי קולגות "הדוד החרמן". ישנן עדויות שכבר שנים נשים סובלות ממנו וחולקות ביניהן את סבלן. "הן לא ידעו איך להתמודד עם האיש החזק במערכת, איך להגיב להצעות שלו להיפגש, לצאת לבלות ביחד" נכתב בתחקירים העיתונאיים שמתפרסמים כעת. אייאקס מתואר כמועדון עם תרבות ארגונית מאצ'ואסטית שאפשרה את ההתנהגות הזו. העלמת עין מבדיחות סקסיסטיות, הערות מיניות לעובדות במועדון. ישנה עדות שבמסיבה של המועדון, עובד צילם עובדת בלי ידיעתה ובקבוצות ווטסאפ שותפה תמונתה עם הערות בעלות אופי מיני.
במהלך התקופה היו כמה פרשיות שהעלו סימני שאלה סביב דמותו של אוברמארס. האחרונה שבהן התפרסמה לפני כשנה. אוברמארס עבד כיועץ לחברת קריפטו שהתבררה כתרגיל עוקץ מסוג פירמידה ואנשים רבים הפסידו אלפי יורו. אוברמארס הכחיש שידע שזה העניין ועזב את תפקידו בחברה. באייאקס העלימו עין, המנהל המקצועי היה חשוב מדי ומצליח מדי עבור המועדון.
הנשים שקיבלו את ההודעות מאוברמארס לא עבדו בהכרח תחת המנהל המקצועי. אבל במועדון כדורגל, בטח אחד גדול, מפואר ומעוטר כמו אייאקס, ההיררכיה ברורה. זה נכון לכל עולם הכדורגל, בסופו של דבר. זה עולם של מאצ'ואים, כמעט מאה אחוז מהתפקידים הבכירים ביותר מאויש על ידי גברים: הם המנהלים האדמיניסטרטיביים, המקצועיים, המאמנים, הכוכבים.
בעולם של זכרי אלפא, שבו התחרות היא היסוד לכל, התחושה היא שהשליטים יכולים לעשות הכול לכל אחד – והשאר כאן כדי לשרת אותם. זה קורה כמובן לא רק בכדורגל: ראו את נשיא המדינה לשעבר, פוליטיקאים, מפיקים הוליוודיים, מנהלים מוזיקליים. אנשים מגיעים לעמדת כוח ולא רואים את הפגיעה באחרים וחיים בתחושה של "מי יכול עליי – אותי אף אחד לא יתפוס".
אבל אם בכדורגל אנחנו רגילים לטאטוא מתחת לשטיח של עניינים כאלה, המקרה של אייאקס מלמד אותנו שדברים יוצאים החוצה ומטופלים. חשוב להבין את הקונטקסט. בחודשים האחרונים הולנד סוערת אחרי שהתגלה שבמהלך תכנית טלוויזיה מעין כוכב נולד, משך שנים רבות, מפיקים ושופטים הטרידו מתמודדות צעירות.
התגלית הזו הביאה ארגונים לרענן את נהלי ההתמודדות עם הטרדות מיניות ומינוי אנשי אמון אליהם אפשר לפנות במקרים שכאלה. גם מנכ"ל אייאקס, אדווין ואן דר סאר, שלח בסוף ינואר מייל דומה לעובדי המועדון. "אם אדם נפגע מעובד אחר, בעל סמכות או לא, יש עם מי לדבר". נראה שהמייל הזה החל להזיז דברים, כי עובדות החליטו להתלונן על אוברמארס.
במקביל נודע שהעיתון הנחשב NRC עובד כבר שבועות מספר על תחקיר על התרבות הארגונית באייאקס בכלל וההתנהלות של אוברמארס בפרט. כלום עוד לא היה כתוב ולא היה קרוב לפרסום, אבל שילוב הדברים הוביל את אייאקס לפעול. בשבוע האחרון עומת אוברמארס עם התלונות, ובשיחות עם הדירקטוריון וואן דר סאר הובהר לו שלא יוכל להמשיך בתפקידו. אם יכלו להצילו, ודאי היו עושים הכול כדי להשאירו בתפקיד. אבל העובדה שמדובר במספר נשים, לאורך תקופה ארוכה וכי ההתנהגות בוצעה על ידי אדם בתפקיד ניהולי בכיר לא אפשרו לאייאקס לעצום עיניים. אוברמארס התפטר. זה כמובן לא יגמר בזה.
אייאקס מחוייבת לדווח על המקרים לוועדה בפרקליטות שתחליט האם יש מקום לפתיחת חקירה פלילית. אייאקס כולה עומדת למבחן: מי ידע, כמה ידעו, מתי זה נודע, מה עשו, האם יש עוד התנהגויות כאלה. על פניו נראה שהמועדון פעל כראוי. היו תלונות, חקרו את העניין ופעלו בנחרצות. גם מול אחד הבכירים ביותר במערכת. אם יתגלה שמדובר בתלונות שהיו ידועות כבר זמן רב – אוברמארס לא יהיה היחיד שישלם את מחיר מעשיו הנלוזים.
מי יתן והמקרה הזה יפתח את בעיית ההטרדות המיניות וניצול יחסי מרות בכדורגל בכלל. לכולם ברור שזה לא קורה רק באייאקס, מדובר בהתנהגות שמתרחשת בהרבה מקומות לאורך זמן רב. אם עוד מועדונים יפעלו מול מטרידים, נשים וגברים הסובלים מהם יזכו לעזרה ואולי יוכלו יום אחד לקום בבוקר וללכת לעבודה מבלי לחשוש ומבלי תחושת מיאוס, בושה ושנאה עצמית. ממש כמו הנשים באייאקס שיכולות מעתה, בתקווה, להגיע לעבודה בראש מורם.
