על רקע המתיחות הגוברת באוקראינה וההסלמה מול האיום הרוסי, שחטאר דונייצק ומנור סולומון נמצאים בימים אלה במחנה אימון באנטליה ונכון לעכשיו זה עוד לא שבים הביתה עד שתתבהר התמונה בנוגע לעימות הצבאי המסתמן. ובזמן שהוא רחוק מהבלאגן, בת הזוג שלו בשלוש וחצי השנים האחרונות, דנה וושצינה, נמצאת כבר כמעט חודשיים בישראל, ומספרת בריאיון על החיים המשותפים עם הכוכב הצעיר, הקשיים, החלומות והיעד הבא.
נראה שעומדת לפרוץ מלחמה באוקראינה. אתם מפחדים? מה אמרו לכם מטעם הקבוצה?
"חוסר הידיעה הזה מפחיד, אבל נחכה ונראה מה יהיה. הייתי אמורה לחזור לקייב בשבוע הבא כשמנור מסיים את מחנה האימונים, אבל כרגע אני פה ואחכה עם זה עד שנדע מה קורה. הוא בינתיים בטורקיה אז זה מרגיע. בקבוצה כרגע אמרו שבינתיים הכל בסדר והצפי הוא לחזור אבל נראה מה קורה".
"נשות הכדורגלנים מברזיל נשארו כרגע גם הן בברזיל, אחת חזרה לקייב והייתה שם לבד, ואז חזרה חזרה לברזיל עם הילדים כי היא פחדה. בינתיים צריך לחכות כי מן הסתם אם תהיה מלחמה לא נחזור לשם. האוקראינים שאננים, הם פחות מפחדים לדעתי כי בתרבות שם הם לא נושמים תקשורת כמונו. אני לא אשפוט כמובן כי אני נמצאת במדינה זרה ואני לא יודעת איך הם מתמודדים אבל אותי זה מלחיץ. מנור כרגע בסדר ונמצא גם הוא בחוסר הידיעה הזאת. בינתיים זה מרגיע ששנינו לא שם, נראה מה יהיה".
כולם מאד מתעניינים לדעת מה היעד הבא של מנור, הוא יעזוב בקיץ הקרוב?
"עדיין לא ידוע, אבל היעד הבא יהיה המקפצה של שנינו. אני הולכת לעבוד קשה עבור החלום שהוא להצליח בתחום התקשורת והמדיה וגם מנור יצליח לפרוץ ולשבור עוד שיאים כדי להראות לכולם מי הוא והלוואי ולהגשים את החלום הכי גדול שלו – לשחק בפרמיירליג".
איך החיים שלך השתנו מאז שאת ומנור יחד?
"מאז שעברנו לגור יחד בקייב זו רמה אחרת של זוגיות שאי אפשר להסביר. זה לחוות את הבנאדם כמעט 24/7 וזה שונה לחלוטין ממה שהיה לפני כשהייתי בצבא והתראינו פעם בחודש וחצי. אתה מכיר את הפרטנר שלך מכל הצדדים, גיליתי שיש לי בן זוג משוגע ומצחיק וזה בדיוק כמו שחלמתי. כל יום שעובר את מבינה שבחרת טוב למרות כל הקשיים, ויש לא מעט – לא רק בכדורגל גם בפן האישי שלי – בסופו של דבר אתה הולך לישון עם מישהו שאתה אוהב וכל דבר בחיים פתיר. התמיכה והאהבה זה הכי חשוב שיש וזה מאד הדדי אצלנו. מנור מפרגן לי ומאחורי בכל דבר שאני בוחרת והוא מאמין בי לא פחות ממה שאני מאמינה בו. מנור הוא בן זוג מושלם ואני מרגישה שזכינו אחד בשנייה".
מה זה אומר שהוא משוגע?
"הוא הבנאדם הכי מצחיק שקיים ואת זה לא יודעים עליו. אני יכולה לדבר איתו דקה ולהיקרע מצחוק. הוא יודע לחקות ולעשות פרצופים, עושה לי הצגות פתאום, הוא מבהיל אותי גם ועושה מלא שטויות בקיצור, שטותניק – הוא ילד. שנינו מאד בוגרים לגילנו אבל ילדים".
איך החוויה לגור בארץ זרה? את מרגישה שהתבגרת?
"מאוד. את הופכת להיות אחראית ועצמאית כי את שם לעשות את הדברים עבור שניכם. זה שם לך הרבה מראות מול הפנים כי את הרבה לבד ואת מבינה מה הדברים החשובים באמת בחיים ולומדים להעריך כל רגע. למשל, זה שיפר את היחסים שלי עם אחותי בטירוף וגם מכניס לפרופורציות".
את יכולה לספר על הקשיים שאת חווה?
"הקשיים מבחינתי הם חוסר ידיעה איפה תהיה ומה תעשה, כלפיו וגם כלפיי. הלחצים – אלה חיים בקצב אחר ממה שאנשים רגילים. אני אחת שחושבת המון על כל דבר, משפחה, סוכנים, מאמנים, יש הרבה התעסקות והכי חשוב זה איך הוא מרגיש ושאני אהיה שם בשבילו. בעבר אחרי רגעים פחות טובים מנור לא היה מדבר על הדברים והיה בורח, והיום אני לא משאירה לו ברירה. אנחנו פותרים את הדברים ומסתכלים קדימה. היום הוא הרבה יותר משתף אותי כי הוא גם מבין שיש לו פרטנרית שמבינה. אני נכנסתי חזק לעולם הזה וזה הפך להיות תחום עניין מרכזי בשבילי".
מה הדבר הטוב ביותר בלהיות אישה של כדורגלן?
"קודם כל כיף להיות לצידו ולראות כמה אנשים אוהבים אותו, שאנשים הולכים לישון וחולמים להיות מנור סולומון, ילדים קטנים מתרגשים לראות אותו ואין יותר גאווה מזה. אני רק מתארת לעצמי איך ההורים שלו מרגישים".
ומה הדבר הפחות טוב בחיים האלו?
"אנשים אוהבים לדבר. לא נתקלתי בתגובות קשות מדי, אבל אני יכולה לראות אנשים שכותבים: "מה היא מבינה, היא איתו בגלל הכסף" או כל מיני דברים כאלו אבל בסופו של דבר זה נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה. קשה כשאין פרטיות של ללכת איתו ברחוב וצריך להבין את זה. כשבן הזוג שלך הוא אדם ציבורי את צריכה לחלוק אותו וכמובן גם לקרוא דברים פחות טובים שכותבים עליו. זה משהו שהוא לא פשוט, אז צריך לנשום עמוק. לשמחתי הוא שחקן שאנשים אוהבים.
"יש תמיד צל על האזור הזה של נשות הכדורגלנים, אף פעם לא מסתכלים על איך הן עוברות את הדברים ואיך הן מתמודדות, כי תמיד בן הזוג הוא ה'אייטם הראשי'. בזמן שניסיתי להבין איך להתמודד עם זה יצא לי להסתכל מהצד על ערן ושי זהבי ועל איך שהיא עוברת איתו ממדינה למדינה, כמו גם אצל שונית חמד, וזה כיף לראות שיש אנשים שעשו את זה לפני. כל אחת והחוויה שלה כמובן, והרגעים הטובים והקשים ולדעתי זה אינדיבידואלי, את צריכה ללמוד את הדרך שלך בעצמך, בדרך הקשה, ופשוט לחוות את זה".
מה דעתך על הכתבה?