בלם הפועל באר שבע מיגל ויטור פצוע אמנם אך מצא זמן להתראיין לעיתון המוביל בפורטוגל "אה-בולה". המראיינת היא לא אחרת מאשר אשתו טניה ויטור שעובדת בעיתון.
הבלם התייחס לשוני מיוון: "בישראל הכל יותר מאורגן. מענישים יותר את מי שעובר על החוקים. האוהדים מאוד מתורבתים ויש לנו אצטדיון מלא כל משחק עם אווירה נפלאה. אחד הדברים שהכי הפתיע אותי שאחרי כל משחק נשארנו חמש-עשר דקות לדבר עם אוהדים".
קשיי ההסתגלות: "החלפנו דירה ארבע פעמים בחודש הראשון. שכחתי את האור ברכב בתל אביב והייתי צריך להחליף מצבר. בלילה הראשון לא היו לנו מיטות בדירה. היו הרבה בעיות מחוץ למגרש אבל הכל טוב כעת".
פליפה מלו ואינטר: "במחצית דיברתי איתו ואמרתי לו תרגיעו, 0:2 שזה מספיק. בסיום הוא רצה להחליף איתי חולצות וזה הפתיע אותי".
האהבה בישראל: "לא דמיינתי אף פעם אפילו שאשחק בישראל. אני מרגיש שהאוהדים דואגים לי בגלל שאני פצוע כעת ומדברים עלי בחדשות הארציות. החיבה של האנשים אלי נותנת לי כוח".
"החיבה של האנשים נותנת לי כוח", ויטור (דני מרון)
עברית: "הבנות שלי לומדות בבית הספר בישראל ולומדות עברית. את לאונור הקטנה רציתי ללמד לספור עד שלוש ואז כשהגעתי לשלוש היא כבר המשיכה עד עשר".
החיילים והנשק ברחובות: "זה כבר לא מפחיד אותי. אני זוכר שבחור אחד עם נשק הסתכל עלינו באיזה חנות ורץ משם מהר. היום לא הייתי מבחין בו בכלל, כי אני יודע שחיילים בישראל צריכים לשאת נשק גם כשהם לא בשירות".
בדיקות בטיחות בישראל: "כשנכנסים כמעט לכל מקום עורכים עליך חיפוש ובכל חנייה בודקים את תא המטען ברכב. תמיד יש במקומות חשובים שמירה של אנשי ביטחון. בהתחלה הכל היה נראה לי מוגזם וזה די הפריע לי, אבל עכשיו התרגלתי לזה".
ויטור, רוצה לחזור למגרש (דני מרון)
הבדלים בין באר שבע לתל אביב: "בבאר שבע יותר דתיים ושמרנים. הם שומרים על חוקי הדת. יש כאלה שלא פותחים טלוויזיה, רדיו או מכשיר נייד בשבת. הם לא אוכלים חזיר או מאכלי ים. למזלי מצאתי חזיר בסופרמרקט רוסי. יש להם כבוד עצום לשבת שזה יום המנוחה היהודי. הכל סגור בשבת. כשהגעתי לחתום בקבוצה זה היה בדיוק בשבת ולא ראיתי אנשים ברחובות".
הפועל באר שבע: "נהנה מכל רגע ומקווה לחזור לשחק במהירות האפשרית ולעזור לקבוצה להצליח בכל המשימות".
מה דעתך על הכתבה?