הקשב: כוכבי עבר על השירות של ברק בכר

ברק בכר. חוזר לצהל
ברק בכר. חוזר לצהל | צילום: דני מרון

אמציה לבקוביץ' ושלום אביטן מדברים על צבא, ומנתחים את סיכוייה של ב"ש בשבת

(גודל טקסט)

 ההודעה על ה"סידור" שיאפשר למאמן הפועל באר שבע ברק בכר להתגייס לשירות מילואים פעיל ולמלא את חובתו לצה"ל תפסה את אמציה לבקוביץ' ושלום אביטן חשופים בצריח.

 

המאמן המיתולוגי והחלוץ האלמותי שיתפו פעולה באליפות השנייה של ב"ש (1975/6), וההודעה הדרמטית על התיקון של בכר החזירה אותם לימים שמדי החאקי עוד היו באופנה. "לא ידעתי שבכר השתמט מהצבא", אמר אמציה, "זה בא לי בהפתעה גמורה. ממש לא ברור לי איזו דוגמה הוא יכול להוות לנערים ולחיילים שהוא יאמן. איך הם יסתכלו על זה בהמשך דרכם הצבאית?".

 

 

בכר מקווה להשוות את שיא הזכיות (שתי אליפויות ברצף) שרשמה הפועל ב"ש, הישג שעדיין רשום על שמו של אמציה. המאמן הישיש, אוטוטו בן 80, שומר על ריחוק מסוים מהיורש הדומיננטי. הוא לא יהיה מראשוני המברכים של בכר, אם וכאשר תושלם המשימה. "שיהיה בריא, קודם שיחצה את הגשר, אחר כך נדבר", מציע לבקוביץ' בטון תקיף, "עם כל הכבוד לבכר, עדיין יש הבדל בין מה שאני עשיתי לפני יותר מ-40 שנה למען ב"ש לבין מה שהוא עשה".

 

מה בדיוק ההבדל?

"בתקופה שלי, ב"ש הייתה בקצה השני של העולם. בערב היה מפחיד לנסוע מצומת קסטינה דרומה, כי הדרך הייתה חשוכה. פנס אחד עוד לא  התקינו לצד הכביש. כל האזור היה מנותק. זכור לי פעם אחת כשהגעתי לאימון ביום שני, אחרי עוד ניצחון משכנע שלנו, ואברהם נומה שאל אותי אם כתבו על זה גם בעיתון של תל אביב".

 

אתה מפרגן לבכר על עבודתו בבירת הנגב?

"אני לא ממש מכיר אותו, ולפרגן אני יכול לכל מי שעושה עבודה חשובה למען העיר באר שבע".

 


ברק בכר. לבקוביץ' מתקשה לפרגן (דני מרון)

 

את אביטן הערנו בשעת צהריים מוקדמת, והוא כדרכו הספיק מבעוד מועד להכניס את הכדורים למחסנית. "על איזה צבא של בכר אתה מדבר איתי ב-11 בבוקר?", שאל. "ועל איזה מאמן נבחרת? חשבתי שהחתימו את אלישע לעוד קדנציה. ובכלל, אני לא קובע לנבחרת, ומזמן הפסקתי לחלק פקודות בצבא".

 

אמציה ושלום תרמו בדרכם המיוחדת את תרומתם לביטחון המדינה. אמציה עבר טירונות בסרפנד (צריפין) ואת מרבית שירותו הצבאי העביר במשרדי השלישות ברמת גן. בהמשך שודרגה תרומתו, ובאמצע שנות ה-50 גייסו אותו לשירות הביטחון הכללי. במרתף אפלולי, בואכה מעבדת הצילום של השב"כ, השקיע אמציה את כל מרצו בפיתוח צילומים סודיים. "הייתי בחור מוכר, לא יכולתי לעבוד בשטח, אז מצאו לי ג'וב במקום חשוך, נסתר מהעין",  אומר א.ל בנימה מתנצלת וחושף: "בימים ההם הרוסים, הבולגרים והרומנים עשו לנו כל מיני קונצים, והיינו חייבים לשבת להם על הזנב. בחורינו המצוינים הסתובבו ליד השגרירויות בתל אביב ובמקומות אחרים ותיעדו במצלמותיהם כל מה שזז. אליי למעבדה הביאו סלילי פילם, ותחת עינם הפקוחה של מפקדי השירות פיתחתי צילומים של מרגלים".

 

בתום שירותו הממלכתי חידש אמציה את הקשר עם עולם הכדורגל, וירד דרומה כדי להעלות את הפועל ב"ש לפסגת הכדורגל הישראלי עם שתי זכיות רצופות בתואר האליפות. החיילים שעמדו לרשותו על המגרש היו ברובם צעירים בתחילת שנות ה-20, כולם שירתו שירות צבאי מלא. הכוכבים אביטן, ברד, עופר ורפי אליהו שובצו במפקדת פיקוד דרום, אי שם בעיר העתיקה בבאר שבע.

 


אמציה לבקוביץ'. רשם היסטוריה (ראובן קסטרו)

 

"באנו בבוקר, אכלנו ארוחת צהריים והלכנו הביתה", חושף אביטן את מורשת הקרב שלו ושל חבריו משנות ה-70 העליזות, "שמירות? הצחקת אותי".  

 

ומה היה תפקידך בכוח?

"היה לי תפקיד סודי, משהו מאוד בטחוני: הייתי אחראי על ערוגת הפרחים בכניסה לבסיס".

 

במשך שלוש שנים טיפלת בערוגה?

"טיפחתי את הערוגה, ובזכותה השתחררתי בדרגת סמל ראשון".

 


שלום אביטן. שירות צבאי מועיל (דייגו מיטלברג)

 

מה עשה אליהו עופר?

"הוא היה הסגן שלי, הרשיתי לו להשקות את הפרחים".

 

ואיפה שירתו שאר הכוכבים בתקופתך?

"תגיד, אתה חושב שאני עובד בלשכת הגיוס? מה שכן, שמעתי שאורי מלמיליאן ועוד כמה מכוכבי בית"ר ירושלים שירתו במחנה שנלר, בתוך העיר. מפקד הבסיס היה הנהג בוס של אורי".

 


שחקני הפועל ב"ש. אם יתכוננו טוב, הם יחגגו (דני מרון)

 

מה דעתך על ההתחמקות של בכר משירות סדיר בצה"ל?

"ההשתמטות של בכר לא פוסלת אותו כבנאדם, ואני מרוצה בשבילו שנמצאה אלטרנטיבה שתאפשר לו להשלים את החסר. זה לא סוף העולם. הוא יהודי כמוני וכמוך".

 

זה נראה לך רציני?

"בנושא של השירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים, כולם הרי עובדים על כולם, כמו שאמר דוביד שוויצר. במדינה שלנו אחד תורם בתור טייס, ואחד תורם בתור ש.ג. כדורגלן לא יכול להתנהג כמו צנחן, ואני לגמרי מבין את בכר שסירב להתפנות מהבקו"ם כששיבצו אותו לחיל השריון. בוא נהיה רציניים. בכר היה בחור צעיר שחלם להיות כדורגלן. תסכים איתי שלהיות שריונר זה יותר רציני מאשר להיות ג'ובניק בקריה בתל אביב".

 

מה יהיה בשבת?  

"מי שיכין את המיטה שלו יותר טוב ביום שישי, יישן עליה בנוחות בשבת".

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי