היה מוקדם מדי להחמיא לגיא לוזון

פשוט לא כמוהם
פשוט לא כמוהם | צילום: ערן לוף

משחק חסר עוצמות הבהיר שמכבי חיפה עדיין פגיעה ורחוקה מקבוצות הצמרת. ו"הרוש הודף" בחיים

(גודל טקסט)

1. מאז המחזור השביעי לא הייתה מכבי ת"א צמודה להפועל ב"ש, גם אם מחר (שני, 20:30 ספורט1) ב"ש תברח לה חזרה. יש לכך משמעות פסיכולוגית, כי מכבי פערה 10 נקודות בינה לבין ב"ש בתוך שישה מחזורים והיא מחקה את הפער הזה בתוך עשרה מחזורים, למרות העונה המדהימה שנדמה היה שב"ש עושה.

 

אין לכך השפעה כזו גדולה. לב"ש הפרש שערים עדיף גם עם משחק חסר וגם אם תפסיד בעוד חודש – כנראה בטרנר – למכבי ת"א, ייתכן ותמשיך לשמור על המקום הראשון בזכות אותו הפרש שערים, אבל יש כאן מגמה והיא מתגברת. ככל שב"ש פצועה ומסורבלת יותר, מכבי ת"א משוחררת, מתואמת, משחקת בנגיעה וגם כשהיא מחמיצה וחסרת מחץ, אין לה תחרות. מכבי החזירה את אותו כוח הרתעה שבו השאלה היא לא למה, אלא כמה. זה כוח שהיה לה לפני עידן ברק בכר בב"ש. הוא עדיין שם.

 

 

שבועיים לפני ששוטה ארבלדזה הלך, ברק יצחקי חזר להבקיע שערים. אתמול הוא כבש את השישי שלו מאז. עכשיו, כשליטו יצר חמישייה קדמית והוריד את דור מיכה לעמדת קישור והחל לשחק ממש עם שלושה חלוצים, מכבי מייצרת כדורגל למכביר, ויצחקי מייצר שערים למכביר.

 


כובש למכביר, יצחקי (דני מרון)

 

2. מהדקה ה-85 עד לדקה -95 (בערך 5 דקות זמן פציעות) אתמול בסמי עופר, הייתה מכבי חיפה אמורה לא לאפשר למ.ס אשדוד אפילו לצאת מקו 30 המטרים. זה פועל יוצא של קבוצה שמפתיעה בשער, ומגוננת עליו, ומנגד קבוצה גדולה, עם סגל עמוק, איכותי ויצירתי, שגם בעשרה שחקנים מכניסה שחקן כנף במקום בלם. אבל כל מה שנאמר על חיפה בביטויים הקודמים התברר כקלאם פאדי, עורבא פרח, חארטה בארטה. אין כלום, כי לא היה כלום.

 

בעשר הדקות האלה לא רק שלא ראינו מי מועדון של 80 מיליון ומי של 20, אלא ראינו בדיוק מה ההבדל בין מכבי חיפה להפועל ב"ש ומכבי ת"א שלקחו ממנה את ההגמוניה ופשוט דפדפו אותה לארכיון ההיסטורי. מכבי חיפה לא נראית כמוהם, לא משחקת כמוהם, לא לוחצת כמוהם, לא מכניסה שחקנים לרחבה כמוהם, אין לה את העוצמות שלהן, היא לא מסוגלת לכפות מהפך, היא גם לא מסוגלת לכפות שוויון. היא נראתה בעשר הדקות האלה יותר פגיעה מהפועל כפ"ס בשבוע שעבר.

 

המדור הזה החמיא לגיא לוזון בשבוע שעבר, וכנראה שטעה. לקח שבוע בדיוק, וזו חזרה להיות קבוצה של מולנסטיין. מצד שני, לא יכול להיות שרק מאמנים זו הבעיה של מכבי חיפה.

 


אינברום, שחקן-שחקן (ערן לוף)

 

לא ברור למי לזקוף באשדוד את הניצחון אמש בחיפה – בן שמעון המורחק, יוסי מזרחי הנדחק או רוני אוואט שתמיד שם. בואו נזקוף אותו לאור אינברום. בשבוע שעבר הוא נגח בעוצמה, אתמול בעט בעוצמה. שחקן.

 

3. בדברי ימיה של הפועל ת"א נחשב הביטוי "הרוש הודף" לאחד המכוננים, כמעט לצד "פנימה עכשיו ללנדאו…אין נבדל…שעעער!" הביטוי "הרוש הודף" יכול לקבל משנה תוקף בסיום העונה הנוכחית, אם הפועל ת"א תדע לדעת למנף את העובדה כי בשורותיה משחק כרגע השוער הישראלי הטוב בליגה. לא סתם הטוב, ביי פאר.

 

הגול השני שחטף דודו גורש בחמישי באיסטנבול, עזר לשכנע אותי שלא רק שהרוש צריך להחליף אותו בעוד כמעט ארבעה שבועות בחיחון, מול ספרד, הוא יכול להמשיך ולהחליף אותו בהמשך. הרוש הודף פנדלים, הרוש הודף את הליגה הלאומית מלהתקרב לחודורוב, הרוש הודף את הביקורות, הרוש הודף גזענות ב"בית"ר טהורה לעד". הרוש הודף!

 


מרחיק את הלאומית מחודורוב, הרוש (עדי אבישי)

 

אבל זה לא מספיק. הרוש יכול להדוף עד מחר, אבל השוערים מנגד אפילו לא הודפים. אין להם תעסוקה. חוץ מהתעלות של משומר לפני שבועיים מול אשדוד, אין בהפועל ת"א שום שיפור. היא כמעט ולא מפסידה, היא בכלל לא מנצחת. משהו ייגמר בסוף: או המשבר אצל יריבותיה לתחתית או הליגה. הפועל לא עולה מעל למקום האחרון, ותיכף היא גם לא תוכל לעלות.

עוד באותו נושא:

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי