הבכורה של וידיגאל במכבי תל אביב

בכורה מוצלחת
בכורה מוצלחת | צילום: ערן לוף

המאמן לא שינה הרבה ונהנה מהפריחה של דסה וקיארטנסון. וזו בעיה לב"ש

(גודל טקסט)

1. יש דבר אחד יותר מפחיד מקבוצה דורסנית ומרתיעה שמפרקת את יריבתה – קבוצה שמפרקת את היריבה בהילוך ראשון. בסיבוב הראשון, הפועל באר שבע הציגה את הגרסה הראשונה עם חמישיות בטוטאל פוטבול. בשום שלב של העונה, היא לא הציגה את הגרסה השנייה. כשלאלופה לא הולך, היא לא מנצחת בקלות. אין לה את הילוך הביניים.

 

הקלות שבה מכבי ת"א הביסה את קריית שמונה, הייתה שליחת מסר. זה לא היה משחק מושלם, לא הצגת כדורגל יוצאת דופן. ליטו וידיגאל בעצמו עמד על מספר בעיות כמו איבודי כדור רבים במחצית הראשונה וחוסר חדות במסירה האחרונה. מצד שני, מכבי ת"א לא סבלה אפילו לא דקה אחת במהלך משחק שבסופו תבוסה של 3:0 ממש לא מקפחת את קריית שמונה.

 

 

מכבי ת"א מצאה את הקצב שלה, הסגנון שמתאים לה והאוטומטיות הזו עוזרת לה להתגבר על קשיים בלי לסבול. "אנחנו פשוט יוצרים יותר מצבים", מסכם כוכב המשחק וידאר קיארטנסון ומצביע על השינויים בין מכבי ת"א של סוף 2016 לזו של תחילת 2017. "לא כבשנו, שיחקנו בעצבים והביטחון היה ירוד. עכשיו המצב שונה לחלוטין". 

 

2. בסיום מסיבת העיתונאים, ליטו וידיגאל מרגיש צורך להתנצל על האנגלית שלו. "זה בסדר", עונה אחד הכתבים. "היא טובה יותר משל כמה מאיתנו". זה היה אולי רגע השיא בסיום המפגש הראשון של המאמן האנגולי לאחר משחק. קל לראות מיד שמדובר במינימליסט. הוא לא מדבר יותר מדי, הוא פחות "תקשורתי" מיוקאנוביץ', ארבלדזה, בוס וכמובן מג'ורדי עצמו, אלא אחד שדוגל בעבודה קשה.

 

יומרני לחפש שינויים ממאמן שהעביר שלושה אימונים לפני משחק הבכורה. אין גם מה לדבר על אפקט, כשקבוצה ממשיכה רצף חיובי של חודש וחצי. וידיגאל הבין את שני הדברים ולא כפה את עצמו. הוא לא שינה את ההרכב שניצח את מכבי פתח תקווה בליגה, אבל כן חזר ל-4-3-3 והשתמש ברובן מיקאל בעמדה מעט יותר קדמית.

 


וידיגאל, לא שינה הרבה כדי לא לפגוע (ערן לוף)

 

הוא הלך עם השחקנים החמים, ערך חילוף ראשון רק כשהמשחק היה גמור כי ראה שההתמודדות הולכת לכיוון שלו. גם בסיום הוא לא יוצא מגדרו. לא מתרגש. מציג גישה נינוחה ושקטה. מינימליסטית בדיוק כמו ניהול המשחק. בגדול, הוא היה חייב לעבור את הבכורה כדי להימנע מההשוואות לג'ורדי המאמן שהצליח. הוא עשה את זה בצורה די מרשימה ובעיקר פשוטה.

 

רק פעמיים נראה שהוא מתרגש. "עברתי הרבה בכדורגל", הוא מתגונן משאלה שמציגה אותו כמאמן של קבוצות קטנות ואחר כך הוא מתייחס לאתגר. "בכדורגל, פעם אתה מנצח ופעם אתה לא מנצח ואני לא אוהב להשתמש במילה השנייה". במילים אחרות, גם הוא יודע שבמכבי ת"א פשוט אסור להפסיד. 

 

3. שרן ייני הוא הדבר הכי טוב שקרה לאלי דסה. המצוקה המקצועית בעמדת המגן השמאלי בתוספת העומס שיש בשלישיית הקישור, הובילה להצבתו של הקפטן שחזר מהולנד בעמדה זרה לו. ייני חייל טוב, שחקן חכם, ממושמע טקטית, מנוסה וזה עוזר לו להתאקלם בצורה חלקה בעמדת המגן השמאלי. הוא גם מבין שאין שום צורך שיעשה דברים שהוא לא יודע לעשות וממלא את התפקיד בצורה מינימליסטית תוך שהוא מתרכז במשימות הגנתיות.

 


שיחרר את דסה (ערן לוף)

 

העובדה שיש לצהובים מגן שמאלי שלא עולה להתקפה ושני בלמים יציבים, היא זו שהביאה לפריחה ההתקפית של דסה. חופש הפעולה שלו לעלות ולתמוך בלתי מוגבל. בהתקפות מסוימות במהלך המשחק מול ק"ש אפשר היה למצוא אותו במרכז הרחבה או במרכז המגרש ולא רק חורש את הקו. שני הבישולים היו הבונוס להופעה חכמה ויעילה. "יש לו ראיית משחק אדירה ומסירות טובות. אני נותן לו את כל הקרדיט", פרגן לו האיסלנדי בסיום.

 

היכולת של דסה, יחד עם דור מיכה, ברק יצחקי והנוכחות של רובן מיקאל כמעין "מספר 10", הפכה את צד ימין של מכבי ת"א ל"צד החזק" כמו בכדורסל. הנפגע העיקרי? טל בן חיים החלוץ. קל לראות שבן חיים מקבל פחות כדורים, המשחק פחות זורם לכיוון שלו והוא כמובן לא מקבל תמיכה התקפית ממגן. בן חיים הפך פחות אפקטיבי, אבל לא פחות חיוני.

 

הנוכחות של שחקן שיכול להכריע משחק בפעולה אישית בודדת הכרחית, אבל האתגר של בן חיים עד סוף העונה יהיה להתמודד עם השינוי. זה קצת מזכיר את מה שקרה למכבי ת"א כשראדה פריצה וערן זהבי הגיעו בינואר 2013. עד אז זו הייתה הקבוצה של אלירן עטר ומאז הגעתם, המספרים שלו ירדו. מכבי ת"א עכשיו היא קבוצה שעובדת בשביל החלוץ האיסלנדי שלה.

 


עובדים בשבילו, קיארטנסון (ערן לוף)

 

4. בני יהודה בבית (אולי עם שוער נוער בין הקורות), הפועל אשקלון בחוץ והפועל חיפה בבית. זה מה שנשאר למכבי תל אביב עד תום העונה הסדירה. לבאר שבע יש משחקים קשים יותר. הפועל חיפה בחוץ, הפועל כפר סבא בבית, אשדוד בחוץ ובית"ר ירושלים בבית.

 

"אני מעריך שמחר הפער יהיה שוב חמש נקודות", אמר אתמול קיארטנסון במשפט שהוא חצי היגיון בריא, חצי מלחמה פסיכולוגית. זו הפעם הראשונה מאז המחזור ה-15 שבאר שבע משחקת אחרי מכבי ת"א ובמינוס שתיים, כל הלחץ עובר אליה.

 

הנה תזכורת לעונה שעברה: באר שבע פתחה פער חמש נקודות בתום המחזור ה-22, הוא צומק לשלוש במחזור האחרון של העונה הסדירה ולנקודה אחרי משחק הפתיחה של הפלייאוף העליון. משם, זה כבר היה משחק של עצבים וניצול הזדמנויות.

 


באיזה פער הם יגיעו לפלייאוף? (ערן לוף)

 

המטרה של מכבי ת"א ברורה. להגיע לפלייאוף העליון בפער של פחות ממשחק אחד. אבל הלקח ברור. מומנטום בשלב הזה של העונה חשוב, אבל לא קובע שום דבר. מכאן, העצבים מדברים ולפחות כרגע, מכבי ת"א נראית הרבה יותר רגועה.

 

5. שתי שאלות לפני הפועל חיפה – הפועל באר שבע: האם עדן בן בסט סופסוף יצליח להפוך ליקיר אוהדי מכבי ת"א? ואם הפועל חיפה תפתיע ותיקח נקודה או יותר, האם דני גולן יענה לקיארטנסון באנגלית?

עוד באותו נושא: ליטו וידיגאל

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי