בקיץ 2014 חיפש דייגו סימאונה חלוץ חדש לאתלטיקו מדריד, וצ'יצ'אריטו היה אחת האופציות הבכירות ברשימה. ואולם, החלוץ המקסיקני לא מיהר לעזוב את אולד טראפורד. הוא לא ידע שלואיס ואן חאל, המאמן החדש של מנצ'סטר יונייטד, לא יספור אותו ויבריח אותו מהסגל. מריו מנדז'וקיץ' הקרואטי, שהבין היטב את מעמדו אצל פפ גווארדיולה בבאיירן מינכן, היה הסקורר שהצטרף לקולצ'ונרוס אחרי המונדיאל. צ'יצ'אריטו נשאר באנגליה עד לשעות האחרונות של חלון ההעברות, ואז הושאל בבהילות לריאל מדריד. במקום חבר, קיבל סימאונה יריב.
המאמן הארגנטינאי הצטער על כך בסופו של דבר, כי צ'יצ'אריטו הוא האיש שהדיח אותו מליגת האלופות. באביב 2015 הוגרלה אתלטיקו לדרבי מול ריאל ברבע הגמר, בשחזור הגמר מהעונה הקודמת, והיה זה מאבק מתיש במיוחד. המשחק הראשון בוויסנטה קלדרון הסתיים בתיקו מאופס, וזו הייתה התוצאה גם בגומלין בברנבאו, עד הדקה ה-88. אז צץ לפתע המקסיקני הזריז בתיבת החמש, דחק פנימה כדור שהעביר אליו כריסטיאנו רונאלדו, הכריע את ההתמודדות ויצא לחגיגות מרגשות. בדיעבד, זה היה הרגע שמנע מאתלטיקו שלוש הופעות רצופות בגמר הצ'מפיונס.
בתום העונה, לא מימשה ריאל את האופציה שהיתה לה על מנת לרכוש את צ'יצ'אריטו, והחלוץ, שרצה להמשיך לגור בבירת ספרד ממש לא התנגד לחתום באתלטיקו. גם הפעם שקל סימאונה את האפשרות בכובד ראש, כי הוא תמיד העריץ את החושים החדים של המקסיקני ברחבה, אך לבסוף בחר לא להשקיע בו. אז החלוץ מצא קבוצה קצת פחות זוהרת, אבל דווקא מתאימה יותר עבורו מבחינת הסגנון.
לברקוזן, אליה הצטרף לפני שנה וחצי תמורת 12 מיליון יורו, אוהבת חלוצים מסוגו. המאמן רוג'ר שמידט דוגל בהפעלת לחץ גבוה על מובילי הכדור של היריבה, והדבר מניב מספר לא מבוטל של מתפרצות מהירות. בתנאים אלה, שחקן שיודע להתמקם ברחבה ולסיים מהלך בנגיעה אחת שווה זהב, וזו הרי התכונה הבולטת ביותר של הכוכב המקסיקני. לא לחינם הוא הבקיע 17 שערים כבר בעונת הבכורה בבונדסליגה, ודורג רביעי אחרי רוברט לבנדובסקי, פייר אמריק אובמיאנג ותומאס מולר. לצ'יצ'אריטו הייתה תרומה עצומה לכך שלברקוזן התברגה במקום השלישי והעפילה הישר לשלב הבתים של ליגת האלופות.
דייגו סימאונה. יתחרט שלא צירף את צ'יצאריטו? (gettyimages)
אשתקד כיכב צ'יצ'אריטו גם בצ'מפיונס-ליג, וכבש חמישה שערים בשלב הבתים, אבל לרוע מזלו זה לא הספיק. בקמפיין מטורף למדי, מצאה לברקוזן את הרשת 12 פעמים, אך גם ספגה 13 שערים והסתפקה בניצחון אחד ובמקום השלישי אחרי ברצלונה ורומא. והנה לכם – העונה הייתה התמונה הפוכה. ההגרלה הייתה נוחה הרבה יותר, המקסיקני סבל מיכולת ירודה למדי בסתיו וכבש רק שער אחד, לברקוזן הסתפקה ב-8 כיבושים, אבל היא גם ספגה רק 4 פעמים. לכן היא סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, תוך שהיא מקדימה את טוטנהאם וצסק"א מוסקבה על מנת לסיים במקום השני אחרי מונאקו ולעלות לשמינית הגמר.
ההגרלה זימנה לה את אתלטיקו, וכך פוגש צ'יצ'אריטו שוב את סימאונה. הארגנטינאי רוצה להגיע לגמר שלישי תוך 4 עונות, אבל הוא מודע היטב לסכנה. "חאבייר הרננדס הוא חלוץ מיוחד. הוא נע כל כך מהר ברחבה, עד שאי אפשר לדעת איפה הוא ואיך לשמור עליו", אמר צ'ולו. שמידט מסכים לחלוטין: "צ'יצ'אריטו חשוב מאוד עבורנו כי הוא חלוץ עם יכולות נדירות. הוא חכם מאוד כדי למצוא שטחים עבור עצמו, וגם לפנות אותם לחבריו. הוא תמיד פנוי לקבל את הכדור ויודע להיות בדיוק במקום הנכון בזמן הנכון".
עכשיו זה גם נכון שבעתיים, כי אתלטיקו צריכה לעצור את צ'יצ'אריטו בעיתוי לא מוצלח מבחינתה. לא רק בליגת האלופות היתה למקסיקני תקופה לא פשוטה לפני פגרת החורף – הוא גם התקשה בבונדסליגה והבקיע חמישה שערים בלבד בסיבוב הראשון. מאז חידוש המשחקים, הוא הכפיל את הכמות הזו, והחזיר את לברקוזן לדרך המלך. הרננדס סיפק בישול בנצחון 1:3 על הרטה ברלין, הבקיע בהפסד למנשנגלדבאך, ואז הבקיע צמדים בשני המשחקים האחרונים שהניבו ניצחונות על פרנקפורט ואאוגסבורג. לפתע, העונה כבר לא נראית אבודה. שבע נקודות בלבד מפרידות בין לברקוזן השמינית להופנהיים במקום הרביעי, והפער הזה ניתן לסגירה ב-13 המחזורים שנותרו, אם הסקורר ימשיך לקרוע רשתות.
הרננדס חוגג עם החברים. בינתיים בלרקוזן נהנים (gettyimages)
ההערכה כלפיו במועדון הגרמני לא יודעת גבול, ולברקוזן אפילו ציינה כי צ'יצ'אריטו עבר כבר עכשיו את המאזן של רודי פלר. החלוץ האגדי, המשמש כיום כמנהל הספורטיבי במועדון, סיים את הקריירה עם שתי עונות בבאייר וכבש במהלכן 26 שערי ליגה. צ'יצ'אריטו הגיע ל-27 עוד לפני שעונתו השנייה הסתיימה. למעשה, הוא החלוץ שהזדקק למספר המשחקים הקטן ביותר בתולדות לברקוזן כדי לחצות את רף 25 השערים בליגה הגרמנית. הקצב שלו היסטורי, והוא עשוי להיכנס עוד השנה לרשימת 10 הכובשים המצטיינים בתולדות המועדון, אם יישאר בלברקוזן בקיץ.
במצב הרוח הנהדר הזה מארח הערב המקסיקני את אתלטיקו, נחוש לאכזב שוב את סימאונה. מי יודע, אולי הם עוד ישתפו פעולה בסופו של דבר? אולי זה יקרה באינטר? בינתיים הם יריבים, ולעורף של הקולצ'ונרוס צפויה עבודה מרובה.
מה דעתך על הכתבה?