"כסף זה לא הכל. אני מחפש יציבות בחיים"

המסע של הפועל חולון לעבר שחזור ההישג מהעונה שעברה, השגת הכרטיס לרבע גמר ליגת האלופות, חייב לעבור ככל הנראה בניצחון ביתי הערב (שלישי, 19:30) על גלאטסראיי. אלא שכדי להכניע את היריבה הטורקית, הסגולים צריכים בראש ובראשונה להשכיח את תצוגת האימים מחצי גמר גביע המדינה.

כמעט חודש חלף כבר מאז התבוסה ההיא לבני הרצליה, וכריס ג'ונסון מודה שלא היה קל להותיר אותה מאחור; למרות שהמאמן וחלק מהשחקנים יצאו בינתיים לפגרת הנבחרות, ולמרות שמאז הספיקה הקבוצה לנצח בשני משחקים בליגת העל.

"היה קשה לאסוף את השברים, אבל ראית איך הגבנו", אומר ג'ונסון בריאיון בלעדי לוואלה! ספורט. "לפעמים שום דבר לא הולך, ויש ימים כאלה. הרצליה שיחקה מצוין, ואנחנו לא הצלחנו לקלוע סל".

– איזו הדחה מהגביע כאבה יותר: התבוסה להרצליה, או ההפסד בשנה שעברה למכבי תל אביב בהארכה, אחרי שהובלתם ב-17 הפרש ברבע הרביעי?

"אני חייב לבחור? האמת היא שקשה יותר להכיל את מה שקרה לנו הפעם, בגלל שפשוט לא היינו שם. יכולנו כבר להישאר בבית, כי למשחק לא הגענו. בעונה שעברה זה כבר היה בידיים שלנו, והיינו כל כך קרובים. המשחק הזה ישב עליי במשך שנה, וכל כך רציתי לסגור את המעגל הזה. אבל עכשיו אנחנו צריכים להשאיר את העבר בעבר, ולא לחשוב על מה שקרה".

לפני חודש וחצי הפתיעה חולון כשהודיעה על החתמתו של ג'ונסון לשנתיים נוספות. הפורוורד קיבע את מעמדו כאחד העוגנים בקבוצה, ונדמה היה שלקראת העונה הבאה – ככל שימשיך לשמור על כשירות ובריאות – הוא יוכל להצטרף לרשימה הארוכה של זרים שפרחו במועדון וזכו בחוזים כבדים ברחבי אירופה.

– זו הארכת חוזה עם אופציית יציאה בקיץ, כפי שעשה למשל טיירוס מגי אשתקד?

"לא, זה חוזה בלי יציאות. אני רוצה להישאר כאן, ולכן חתמתי. אני לא לוקח כמובן מאליו את מה שיש לי. אני אוהב כדורסל, ואני אוהב את ישראל. כסף זה לא הכל עבורי. אני מחפש יציבות בחיים. אני בגיל שבו אני רוצה להרגיש בנוח וליהנות יחד עם המשפחה, ומחפש יציבות בחיים. קיבלו אותי כאן באהבה גדולה בעונה שעברה. הצלחנו יחד, וזה פשוט התחבר בינינו".

– אבל העונה הזאת הולכת קשה בהרבה מקודמתה. חוויתם חילופי מאמנים, בכל חודש נוחת כאן זר חדש, מגי חזר. נדמה שאתם מתקשים לייצר את הכימיה שהייתה לכם בסגל הקודם.

"זה נכון שהכימיה שונה, אבל היא קיימת גם העונה. בקבוצה של סטפנוס דדאס שיחקנו יותר כדורסל של אחד על אחד, כשבכל פעם אנחנו מבליטים מישהו אחר. השנה אנחנו עושים דברים אחרת, משתמשים יותר בפיק אנד רול".

– יכול להיות ששילמתם מחיר על השינויים התכופים?

"אני לא חושב שהשינויים השפיעו עלינו לרעה. אנחנו משחקים הרבה זמן, לומדים אחד את השני, צופים במשחקים. אני חושב שבטווח הארוך זה רק יעזור לנו. טיירוס היה כאן בשנה שעברה, והוא ימצא דרך להשתלב בכל מקום. הוא מכניס מימד חשוב למשחק שלנו".

– מה לא עבד עם מאוריציו בוסקאליה?

"אני לא יכול לדבר על זה יותר מדי. אני חושב שהוא עשה עבודה טובה, והופתעתי כשהוא פוטר. לא ידעתי שזה יקרה ככה, באמצע סדרת הפלייאין. אבל אני מבין שכדורסל זה ביזנס. כתבתי לו הודעה, הודיתי לו על כל מה שהוא עשה ואיחלתי לו בהצלחה".

– במה גיא גודס שונה ממנו?

"הוא מאמן של שחקנים, וגם הוא היה ברמות הגבוהות ביותר. הוא מכיר היטב את השחקנים הישראלים, וגם את הזרים שכבר היו כאן. הוא חכם מאוד".

– אתה רואה את עצמך בפוזיציה שלו בעתיד, כמאמן?

"אנשים אומרים לי שאני צריך לאמן. אני רוצה יותר להיות מנטור, ללוות שחקנים צעירים ולהעביר הרצאות".

ג'ונסון, שיהיה בן 32 בחודש הבא, תורם העונה 14.2 נקודות ו-5.7 ריבאונדים לערב בכל המסגרות. בעבר הופיע במשך ארבע שנים בחמש קבוצות שונות ב-NBA, ונחת לראשונה בישראל כשחקן הפועל ירושלים, לפני שלוש עונות. הוא נפצע בידו, ולאחר שחזר נפגע בברך. האדומים בחרו שלא להאריך את חוזהו, למרות שלטענתו, הוא הבין מהם שהתוכניות לגביו היו שונות לחלוטין.

"הייתי אמור לחתום על חוזה נוסף בירושלים, והם הבהירו לי שהם רוצים אותי, אבל בקיץ החליטו להמשיך הלאה. הם אמרו שבגלל הפציעה אני כבר לא אותו שחקן. זה רק הגביר את הרצון שלי להוכיח את עצמי ולחזור לעצמי".

– הפצע הזה נותר פתוח? את שיאי הקריירה שלך בישראל קבעת במפגש הראשון שלך עם חולון נגד ירושלים: 28 נקודות, עשרה ריבאונדים ומדד 38.

"ברור שיש לי מוטיבציה מיוחדת כשאני משחק נגדם, אבל אני חושב שהפצע הזה נסגר. כשאני רואה את האנשים משם, אני אומר שלום. אני באמת מאמין שכל דבר קורה מסיבה מסוימת".

ג'ונסון, מעידים בחולון, גלש באופן טבעי למשבצת המנהיג ביחד עם גיא פניני ומגי המתקמבק. אלא שבניגוד לתדמית שלו מחוץ למגרש, בקבוצה מספרים כי הוא לא שקט כפי שלעיתים נראה, וגם הוא יודע להרים את קולו. "לכל אחד יש את הרגעים שלו, שבהם הוא מנסה לדבר עם כולם ולעזור לאחרים. אני לא רוצה להיראות כמו בחור רע, אבל אם שחקנים מדברים ביניהם בזמן שהמאמן מסביר משהו, אז כן, אני אעיר להם".

– בשנה האחרונה דובר לא מעט בארה"ב ובשאר העולם על התמודדותם של ספורטאים עם מצבי לחץ.

"אני לא חווה לחץ. זו כבר העונה העשירית שלי כמקצוען, ולפעמים יש לי פרפרים בבטן, אבל אני פשוט אוהב לצאת למגרש ולשחק בפני הקהל. יש אנשים שנאלצים להתמודד עם מחלות ומלחמות, אלה דברים רציניים באמת. מבחינתי הכדורסל הוא רק ברכה".

– אתה נרדם בקלות אחרי משחקים?

"לא, אני לא מסוגל להירדם לפני שלוש או ארבע לפנות בוקר, ותמיד אני אצפה בקטעים מהמשחק. אם ניצחנו, אני איהנה, ואם הפסדנו, אני אוכל את עצמי. אחרי ההפסד בנקודה למכבי, מוקדם יותר העונה, צפיתי שוב ושוב בדקה האחרונה והשתגעתי".

לאחרונה הצטרפו לג'ונסון ארוסתו ובנותיו, והוא מעיד ש"זה ממש מקל עליי. בעונה שעברה לא ראיתי אותן במשך חצי שנה, ועכשיו אנחנו מבשלים ארוחות ומבלים יחד".

– השמועה אומרת שהשם של בתך מורכב מ-17 אותיות.

"זה נכון, בערך", צוחק ג'ונסון. "ארוסתי באה מהוואי, והמסורת היא שהם נותנים שם שני מקומי. כשראיתי את הדרכון שלה, הייתי בטוח שנפלה שם טעות. אז גם לבת שלי יש שם שני, ועדיין קשה לי לאיית אותו"…

– לא תמיד הייתה לך יציבות בחיים המקצועיים, למרות שסיפרת כמה היא חשובה לך. באחת העונות ב-NBA החלפת שלוש קבוצות.

"אבל אז זה היה אחרת. הייתי צעיר יותר, הסתובבתי, חייתי את הרגע בלי לחשוב יותר מדי. הגישה שלי הייתה שונה, ולא הבנתי כמה היציבות חשובה לי. ראיתי העונה לא מעט שחקנים שחתמו על חוזים לעשרה ימים בגלל הקורונה… אני לא מקנא בהם".

– ובמשך שבועיים וחצי שיחקת עם יאניס אנטטוקומפו במילווקי.

"הו, יאניס", מחייך האמריקאי. "הוא בחור מצחיק עם חוש הומור מטורף. מדהים לראות כמה הוא התקדם ולאן הוא הגיע בשבע השנים שחלפו מאז. כשיהיה עקבי יותר בג'אמפ שוט, הוא יהיה עוד יותר גדול ממה שהוא עכשיו".

– את מי תכלול בחמישיית השחקנים ששיתפו איתך פעולה?

"בעמדת הרכז את מייק קונלי. בעצם לא, אני חייב לבחור ברייג'ון רונדו. בשוטינג גארד טוני אלן, ובסמול פורוורד גורדון הייוורד. חשבתי על זאק רנדולף לפאוור פורוורד, אבל אלך על מארק גאסול. ולצידו, בסנטר, רודי גובר".

– מבלי לזלזל בזכייה בליגה הבלקנית, אתה עוד חולם להביא תואר לחולון?

"כן. יש לי עדיין טעם מר מהעונה שעברה ואיך שהיא הסתיימה, עם המלחמה ועזיבת השחקנים. אנחנו צריכים לזכות בתואר, זו הרמה הבאה שעלינו להגיע אליה".