שני האירועים המרכזיים ליד השער של ריאל מדריד במשחק הראשון מול פריז סן ז'רמן בפארק הנסיכים התרחשו כאשר קיליאן אמבפה חגג באגף השמאלי. באמצע המחצית השניה הכשיל אותו דני קרבחאל ברחבה אחרי שאיחר לסגור אותו, והאורחת נשמה לרווחה אחרי שליאו מסי החמיץ את הפנדל. קרבחאל, שהתעייף מאוד והיה מגושם אחרי ההפסקה, הוחלף על ידי לוקאס ואסקס – ואמבפה עבר אותו כאילו היה קונוס בדרך לכיבוש שער הניצחון בזמן פציעות.
מובן כי מדובר באחד הכוכבים המובילים בעולם בעמדתו, ואין הרבה שחקנים שמסוגלים לעצור את אמבפה בכושר שיא, אבל המסקנה המתבקשת בתום ההפסד הייתה די ברורה – ריאל זקוקה למגן ימני ברמה העולמית הגבוהה. קרבחאל היה כזה עד לא מכבר, אבל רצף אומלל של פציעות שהגבילו מאוד את הופעותיו בשנתיים האחרונות גרמו לירידה חדה, ובגיל 30 יש ספקות רציניים לגבי יכולתו להשתקם עד הסוף. ואסקס הוא שחקן רב גוני פנטסטי שנותן את הנשמה על המגרש, וסיפק לא מעט הופעות נהדרות גם כמגן, אך בכל זאת לא מדובר בעמדה הטבעית שלו, והוא יעיל יותר ברוטציה כקיצוני. המצב הנוכחי אינו קטסטרופלי בשום אופן, אבל בהחלט טעון שיפור, והיה אירוני לראות את השחקן האידיאלי לעמדה הזו לובש דווקא את מדי היריבה הקטארית.
אשרף חכימי, שנמצא כיום בקונצנזוס כאחד המגנים הימניים הטובים בעולם, נולד במדריד, אהד את ריאל מאז שהוא זוכר את עצמו, התקבל לאקדמיה שלה בגיל 7 ועשה את כל הדרך למעלה בקאסטייה, תוך שהוא מוגדר ככישרון יוצא דופן. הוא זוכר עד היום את ההתרגשות שאחזה בו בתחילת 2017 כאשר נכלל לראשונה בסגל הקבוצה הראשונה. "ישבתי עם חברים ליד הבית ופיטפטנו, ופתאום צילצל הטלפון ועל הקו היה זידאן. הוא אמר שאני הולך לשחק, ולא ציפיתי לזה בכלל. זו הייתה הפתעה מדהימה", הוא סיפר לימים.
אז הוא היה מאושר ליטול חלק מסוים בעונת 2017/18, עם 17 הופעות בכל המסגרות. המשחקים המרתקים ביותר מבחינתו היו כאשר עשה את צעדיו הראשונים בליגת האלופות ופגש פעמיים את טוטנהאם של מאוריסיו פוצ'טינו. התרנגולים השיגו תיקו 1:1 בסנטיאגו ברנבאו וניצחו 1:3 בלונדון בשלב הבתים, אולם המאמן הארגנטיני התרשם מאוד מהיכולת של אשרף, ובאותו קיץ הנחה את המועדון לנסות ולהביאו בהשאלה כאשר ריאל חיפשה את הדרך להעניק לו נסיון על בסיס שבועי.
זה לא הסתייע, כי ההצעה של בורוסיה דורטמונד הייתה אטרקטיבית הרבה יותר מבחינת דקות משחק, והייתה סיבה נוספת להעדפת בונדסליגה – קרבחאל עשה את הפריצה הגדולה כאשר עבר לבאייר לברקוזן ב-2012. למעשה, המצב אז היה שונה בתכלית, כי המגן הספדי נמכר לגרמניה, עם סעיף רכישה בחזרה בהפסד כספי, אשר מומש בשמחה על ידי פלורנטינו פרס בתום עונה מזהירה. הנסיקה של קרבחאל בלברקוזן היא שסללה עבורו את הדרך הישר להרכב ריאל, וזו הייתה המטרה של חכימי כאשר עבר למדים הצהובים-שחורים של בורוסיה. ואולם, גם אחרי שהצטיין במשך שנתיים במגוון רחב של תפקידים, הדרך חזרה הייתה חסומה. חכימי עשה חיים משוגעים לא רק כמגן ימני, אלא גם כמגן שמאלי, קשר, קיצוני ימני וקיצוני שמאלי, אבל במדריד אי אפשר היה להזיז את קרבחאל.
סוכנו של חכימי האשים בזמנו את זינדין זידאן בהחלטה להיפרד ממנו, אבל המגן עצמו לא הסכים עם הקביעה בשום אופן. נהפוך הוא – חכימי היה אסיר תודה לצרפתי על כך שהיה גלוי איתו. הייתה לו אופציה לחזור הביתה למדריד בקיץ 2020, אך רק על תקן שחקן מחליף ושני הצדדים הסכימו שזה פחות רצוי. מכל האופציות שהיו על השולחן, כולל מנצ'סטר סיטי, הוא בחר אז באינטר כי היא התאימה לו יותר מבחינה טקטית, בעוד ריאל קיבלה תמורתו 40 מיליון יורו. חכימי האמין שיפרח במערך 2-5-3 של קונטה בו יוכל לדהור ללא מעצורים באגף ויממש טוב יותר את הפוטנציאל ההתקפי שלו – וכך אכן היה. אחרי מספר שבועות של התאקלמות, הוא הפך לשחקן חיוני ביותר עבור נראזורי בדרך לזכייה באליפות שקטעה עבור יובנטוס רצף של 9 תארים.
הוא היה אחד הגיבורים הנערצים בסן סירו, אבל עזיבתו של קונטה והמצב הכלכלי הרעוע של אינטר גרמו לכך שנדד שוב. לריאל הייתה אופציה לרכוש אותו – לא מוחלטת כמו במקרה של קרבחאל, אבל היא הייתה אוטומטית הראשונה בתור. גם כאן, כאשר זידאן כבר היה מחוץ למערכת, התקבלה ההחלטה לא לממש אותה, ובהתחשב במצבו הבריאותי של קרבחאל ייתכן כי שיקול הדעת לא היה נכון. "ריאל לא מימשה את האופציה שהייתה לה, ואני חושב שהיא עדיין לא האמינה בי מספיק ולא רצתה להמר עלי", אמר חכימי בראיון למארקה בחודש שעבר.
הוא לא נשמע מריר או מתוסכל, גם אם הודה שהחזרה לקבוצת נעוריו הייתה ונשארה בגדר חלום. מבחינה מקצועית, הוא פשוט בחר תמיד לעשות את הצעדים שיקדמו אותו ויעניקו לו את הבמה הטובה ביותר. בקיץ האחרון, כאשר למד שריאל לא רלוונטית, יכול היה חכימי לעבור לצ'לסי, אבל חתם בסן ז'רמן, והקטארים – שקיבלו את כל יתר הכוכבים בהעברות חופשיות – שילמו עבורו לנראזורי 60 מיליון יורו. הסיבה המרכזית הייתה פוצ'טינו. חכימי אהב את השיחות האישיות ביניהם ב-2018 כאשר הארגנטיני רצה להביאו לטוטנהאם, והשניים היו מאושרים מכך ששיתוף הפעולה התאפשר כעת בכל זאת.
אז חכימי רק בן 23, וכבר הספיק לשחק ב-4 ליגות בכירות שונות – ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת. חסרה רק אנגליה כדי להשלים את האוסף ולצהטרף לרשימה מצומצמת מאוד של שחקנים שעברו בכולן – פלורין ראדוצ'ויו הרומני, כריסטיאן פולסן הדני וסטבן יובטיץ' המונטנגרי. ויש יסוד סביר להניח שהמעבר לפרמיירליג אכן יתרחש, כי הסגנון של חכימי מתאים כמו כפפה ליד לקצב הבריטי, אבל בינתיים הוא נהנה בעיר האורות ושואף להדיח את האקסית המיתולוגית מליגת האלופות.
חכימי כבר פגש את ריאל בצ'מפיונס ליג בעונה שעברה, אז הפסיד פעמיים עם אינטר בשלב הבתים. הפעם, בעוד קרבחאל ולוקאס ואסקס התקשו מול אמבפה במשחק הראשון בשמינית הגמר, הוא נהנה ממשחק משובח ושקט יחסית, והשיג ניצחון. מתיחת שריר שספג מספר ימים לאחר מכן סיכנה את השתתפותו בגומלין והדאיגה את פוצ'טינו, אבל לפי הדיווחים האחרונים הוא חזר לאימונים מלאים, וסיכוייו לפתוח גבוהים.
המטרה היא לספק את אחד המשחקים הטובים בקריירה בסנטיאגו ברנבאו ולגרום לכל אנשי ריאל להתגעגע אליו. מצד שני, ויניסיוס בהחלט לפרק אותו לחתיכות ולהפוך את החזרה המרגשת לאיצטדיון הביתי לסיוט. דבר אחד בטוח – משעמם זה לא יהיה.
