חדר התקשורת בסטמפורד ברידג' הוא לא הגדול בליגה. מבחינת השטח עצמו כנראה שאפילו לא בחמשת הגדולים ביותר, אבל לאורך שנים רבות הוא מחזיק במוניטין כמהנה וכמזמין ביותר. הגרסה המחודשת של טוטנהאם בביתה הנוצץ אמנם מפוארת משמעותית, וגם האמירויות מרשים בתכולתו ובעיצובו, אבל הקסם והאווירה שחדר התקשורת בסטמפורד ברידג' מקנה באופן עקבי – אין שני לו. כך גם היה במשחק הבית האחרון בעת ביקורה של ניוקאסל יונייטד בעיר: התפריט העשיר ויתר הפריטים הוצעו אמנם, כרגיל, לאנשי המדיה מגופי התקשורת השונים שהגיעו לסקר את המשחק, אולם התחושה העיקרית שאפפה את כל הנוכחים היא חוסר ודאות, שחזור של 'הסעודה האחרונה' אם תהייה ממשית: הכיצד צ'לסי מסוגלת להאכיל מאות אורחים כשכמות הספונסרים ותזרים המזומנים שלה מתרוקן דרמטית על בסיס יומיומי? האם זוהי המשמרת האחרונה של אנשי הקייטרינג, מרביתם מועסקים כבר שנים ארוכות באמצעות חברת מיקור חוץ- שעשו מאמץ עילאי לשדר אווירה של 'עסקים כרגיל' ושירתו את האורחים בחיוך סטנדרטי, על אף העובדה שקיים איום ממשי שתלוש העבודה החודשי הקרוב שלהם עשוי להיות גם האחרון?
בזמן שהאנשים הפשוטים שעובדים במערכים שמאחורי הקלעים מנסים לדבוק בשגרת יומם ולקחת כל יום עבודה כבונוס שעשוי להתפוגג באופן מיידי, עושה רושם כי דווקא קברניטי המועדון מבצעים את כל השגיאות הבסיסיות ומתקשים להתמודד באופן מושכל עם המציאות העגומה שהכתה בהם בשבועות האחרונים. כל סימפטיה שיתכן ועטפה את ציבור אוהדי הכדורגל באנגליה כלפי מצבה של צ'לסי דעכה למינימום האפשרי, לאחר הבקשה הרשמית שהגיש המועדון לקיים את משחק החוץ בשלב רבע הגמר נגד מידלסבורו מאחורי דלתיים סגורות. למועדון הוקצו כ-650 כרטיסים בלבד (מתוך 4,620 אפשריים), מה שהוביל לטענת המועדון ל-'חסרון ספורטיבי' בהתמודדות העתידית עם הסינדרלה מליגת המשנה, שהדיחה עד כה את מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם בשלבים המוקדמים של המפעל העתיק בעולם.
מידלסבורו הגיבה באופן מיידי וטענה כי הבקשה 'ביזארית', אבל מעבר לתהייה על שליחת הבקשה והתזמון שבו נשלחה, עצם הרצון של צ'לסי לקיים את המשחק ללא נוכחות קהל באופן גורף הדגיש את הניתוק העצום הקיים בין המועדון עצמו לבין הדמויות שמהוות יותר מהכל את התשתית של הבלוז מאז ומעולם: אוהדי הקבוצה. מן הרגע שבו צ'לסי פנתה רשמית להתאחדות הכדורגל האנגלית, החל בליץ תקשורתי אדיר על המהלך הבלתי-מציאותי, שגרר תגובה מיידית מארגון אוהדי הקבוצה: "משחק מאחורי דלתיים סגורות ללא נוכחות קהל לא משרת אף מועדון", ציינו בהודעה הרשמית שיושמה במהרה על ידי ראשי המועדון, אשר החליטו להסיר את בקשתם באופן מידי.
שעון החול במערב בלונדון הולך ומצטמצם, והאתגר הגדול ביותר כרגע במועדון הוא העובדה שעתידו אינו תלוי באנשים הבכירים שמנסים לייצב את האונייה הכחולה בעיצומו של אוקיינוס עמוק של חוסר ודאות. המלאכה המורכבת בבחירת הבעלים הבא של הבלוז הוטלה על הבנק האמריקאי, "קבוצת ריין", שבחן בימים האחרונים מספר הצעות ממשיות ולגיטימיות לרכישת מותג העל הספורטיבי הלונדוני. שמות כמו ניק קנדי (אוהד הקבוצה מילדות וטייקון נדל"ן), קבוצת רכישה בריטית-אמריקאית המובלת על ידי טוד בוהלי וג'ונתן גולדשטיין, אימפריית תקשורת סעודית ובעלים אמריקאיים שברשותם קבוצות ספורט מובילות החל משיקגו קאבס וניו יורק ג'טס, הם החלק מן השמות המרכזיים שהביעו עניין ותשוקה גדולה לרכוש את הבלוז בסכומים שנעים מ-2.5 ועד 4 מיליארד לירות שטרלינג.
לצד קבוצת הרכישה בראשות בוהלי את גולדשטיין ניצבת כפייבורטית נוספת קבוצת רכישה המונהגת בידי האצן האולימפי לשעבר (ויו"ר אולימפיאדת לונדון 2012), הלורד סבסטיאן קו, שחבר ליו"ר ליברפול בעבר מרטין ברוטון ובעלי קבוצת הכדורסל האמריקאית פילדלפיה 76, דייויד בליצר.
עוד לפני שנקבעה זהות הבעלים החדשים של צ'לסי, עושה רושם שישנו מנצח ברור בסיטואציה המורכבת שאליה נסחפה אלופת העולם בשבועות האחרונים כתוצאה מהעימות הצבאי בין רוסיה ואוקראינה – מאמן הקבוצה, תומאס טוכל. "אנחנו אוהבים כדורגל ואנחנו אוהבים את מה שאנו עושים למחייתנו. אם יש לנו מטוס – נטוס, אם לא – ניקח רכבת או אוטובוס ואם גם זה לא מתאפשר, אני אנהג בעצמי מיניבוס עם שבעה מקומות כדי שנגיע לצרפת" , ענה בהומור כאשר נשאל על הקשיים הלוגיסטיים הנלווים למסע לליל לקראת גומלין שמינית גמר ליגת האלופות.
התשובה הכנה, הצינית והאותנטית היוותה עדות נוספת לאיש כדורגל בכל רמ"ח איבריו, שניצב מול המצלמות באופן עקבי בשבועות האחרונים, נאלץ להתייחס לאירועים קשים במרחק שנות אור מהגדרת תפקידו המהותית ועושה זאת על הצד הטוב והאנושי ביותר.
מתחילת הסערה, בעקבות עזיבת רומן אברמוביץ', החשש המרכזי של אוהדי הקבוצה היה סביב נוכחות קהל ביציעים וסוגיות החוזים העתידיים של שחקני מפתח, אבל הפחד הגדול של פירוק צ'לסי מנכסיה הופך כעת למוחשי ביותר עם סיכון גדול כי לא רק מוסר התשלומים או חוסר הידיעה הפיננסית נותנים את אותותיהם: יתר מועדוני הצמרת בוחנים (ומתרשמים) מהתנהלותו של טוכל, שהיווה אי של ביטחון מתחילת התקופה המאתגרת הנוכחית, ולא מן הנמנע שבסיום העונה כאשר התמונה תתבהר ויתכן כי הבלוז יאלצו להסתגל למציאות מקצועית חדשה וזוהרת באופן פחות מהנורמות המקובלות בסטמפורד ברידג' לאורך קרוב לשני עשורים, קבוצות (מנצ'סטר יונייטד הוזכרה כמועמדת ראויה) יבחנו את האטרקטיביות של המנג'ר הגרמני בן ה-48 על סמך הישגיו המקצועיים והכריזמה שהשרה על מערכת שלמה, שבעיקר שידרה מצוקה כרונית תחת הנסיבות הקיימות.
כדורגלנים אינם חירשים למתרחש סביבם, ומהרגע שבו הודיע אברמוביץ' רשמית כי הוא עתיד להעביר את הבעלות על המועדון היה חשש מוחשי על ההשפעה המקצועית שתחלחל לחדר ההלבשה ולתוצאות על כר הדשא, אולם טוכל הצליח לשדר שלווה של 'עסקים כרגיל' וצ'לסי שמרה על מאזן מושלם של שישה ניצחונות בכל המסגרות.
תהליך העברת הבעלות על צ'לסי נכנס כעת לישורת האחרונה, אבל חוסר הודאות הכלכלי, שריחף כענן שחור על עובדי המועדון בשבועות האחרונים, חווה רגיעה מסוימת כעת: לאחר משא ומתן אינטנסיבי בין ראשי הקבוצה לממשלת בריטניה, שורה של הקלות העניקה למועדון חמצן ממשי, כאשר נודע כי הקבוצה תהיה רשאית למכור כרטיסים לאוהדיה במשחק חמי גמר הגביע האנגלי בדרבי הלונדוני נגד קריסטל פאלאס ובמשחקיה (בית וחוץ) העתידיים בליגת האלופות. הקלה משמעותית נוספת הגיעה בדמותה של אישור הזרמת 30 מיליון ליש"ט נוספים מחברת בת בשליטתו של אברמוביץ באופן חד פעמי, על מנת לאפשר לבלוז לסיים את העונה הנוכחית במלואה ולממש את כל התחייבויותיה הכלכליות בטווח הזמן הקצר.
השבועות הקרובים, בהם תתקבל באופן סופי ההחלטה מי יזכה בשרביט ההנהגה של אחד המועדונים המעוטרים באנגליה, יהיו בהחלט קריטיים לעיצוב עתידה המקצועי והתפעולי של צ'לסי, אבל טרם ההכרזה על מבנה הבעלות החדש של הקבוצה לאוהדים ביציעים יש ידיעה טוטאלית ודאית על הקווים: כל עוד תומאס טוכל ממשיך להוביל את הקטר הכחול קדימה, לקבוצה שלהם עדיין יש את העוצמה המקצועית והמנטלית להסתער על כל המסגרות הרלוונטיות בעיצומו של השליש האחרון של עונה בלתי נשכחת.
מה דעתך על הכתבה?