עיתונאי וושינגטון קיבלו לפנות בוקר (שבת) הזדמנות לשוחח עם דני אבדיה בפעם האחרונה העונה, לאחר שהוויזארדס הפסידו 114:92 לניו יורק ניקס במשחק הביתי האחרון. הישראלי, שצפוי להיות אחד מחמישה שחקנים ב-NBA שהשלימו העונה 82 משחקים, אם לא יהיו הפתעות לפני הביקור בשארלוט מחר בערב, סיכם במפגש עם התקשורת את עונתו השנייה בליגה הטובה בעולם, שהישורת האחרונה שלה כללה לא מעט הופעות מעודדות לקראת המשך הקריירה.
אבדיה, שקלע 11 נקודות והוריד ארבעה ריבאונדים הלילה, התייחס תחילה להפסד מול הניקס: "הם התחממו והשלשות נכנסו להם. זה משנה משחק כשהאחוזים עולים ככה. האיבודים הרגו אותנו, לי אישית היו כמה. היו לנו מעל 20 איבודים שהפכו ל-30 נקודות, קשה לנצח ככה. ההגנה של הניקס היתה טובה, לקחו מאיתנו את המהלך אחרי החסימה בפיקנרול, את היכולת שלי לייצר עם הכדור. זה משהו שצריך לדעת להתמודד איתו".
הפורוורד הישראלי, שצפוי להופיע עם הנבחרת באליפות אירופה שתתקיים עוד כחמישה חודשים, המשיך בהתייחסות לעתידו: "יש לי כל כך הרבה מה לשפר – ואני אוהב את זה. אני לא נלחץ מזה שאני צריך לגלות עוד אלמנטים במשחק שלי. אני מרגיש שאני עושה את הכל 'בסדר' ועכשיו אני רוצה לעשות כל דבר 'טוב' ואז יותר טוב, עד שיגיע ל'מצוין'. אני מאד חיובי, יודע על מה אני צריך לעבוד וחושב שעם ההתפתחות שלי והלימוד וההתחזקות, זה יהיה אפילו יותר קל – אני מצפה לקיץ ולעונה הבאה".
אבדיה סיכם את העונה שעברה עליו: "העונה הייתה מאתגרת בשבילי כי לא היה לי את הקיץ בשנה שעברה. התייצבתי לכל משחק, גם כשהייתי חולה או הרגשתי לא טוב. זו רכבת הרים רגשית, אבל אני חושב שעשיתי צעד גדול קדימה. התבגרתי, למדתי והשתפרתי כל יום, וזו היתה המטרה. משהו שהיה מאוד חשוב לי ועמדתי בזה. יש לי המון מה לשפר. קיץ גדול ועונה גדולה לפניי. רוצה לסיים חזק את המשחק האחרון, בתקווה לניצחון, ולהישאר צנוע. הדברים החיוביים שאני לוקח הם בעיקר מנטליים – להיות יותר מעורב, אגרסיבי, פחות ביישן עם הכדור. זה הרגיש נהדר לייצר מהלכים בשביל אחרים ולעשות מהלכים גדולים ברגעי ההכרעה".
בנוסף, שחקן הוויזארדס דיבר על כך שהוא לא החמיץ משחק העונה, ועל סימן הטראש טוק שמשך תשומת לב בשני המשחקים הקודמים: "אני גאה להיות אחד מתוך חמישה שחקנים בליגה ששיחקו בכל משחק העונה, להיות שם בשביל המאמנים והשחקנים ולתת הכל בכל ערב. יש ימים טובים ופחות טובים, אבל ניסיתי לתת הכל בכל ערב. זה לא קל, כי יש גם חיים אישיים. זה לא קל להיות תמיד ממוקד ב-82 משחקים. חלק מההתבגרות זה לדעת לנקות את הראש לפני כל משחק. אני רוצה לציין גם את מאמני הכושר שטיפלו בנו והכינו אותנו לכל משחק. הגוף שלנו הכי חשוב, אז אני רוצה לתת להם קרדיט. חלק מהטראש טוק בזמן האחרון עם התנועה של 'קטן מדי כדי לשמור עליי' הוא בדיחה פנימית, לא משהו רע. סתם משהו שהוספתי שהחברים לקבוצה אוהבים בלי סיבה מיוחדת".
מה דעתך על הכתבה?