קשור בקישור: על ההופעה של חיפה

ואצק
ואצק | צילום: ערן לוף

אוזן התרשם מואצק ולביא, אבל מצביע על נקודה בעייתית. ב"ש? רק מעידה

(גודל טקסט)

במשחק המרכזי של המחזור הרביעי בליגת העל, פגשה האלופה מבאר שבע – שהגיעה עם אדרנלין בשמיים לאחר הניצחון הגדול על אינטר בסן סירו – את הכבשה השחורה שלה מכבי חיפה. איך זה נגמר כולם יודעים.

 

ברק בכר הפתיע בפתיחת המשחק כשהעדיף לפתוח עם מאור מליקסון כחלוץ מדומה, והשאיר על הספסל שני חלוצים טבעיים בדמותם של לוסיו ובן שהר. באגפים המשיכו טוני וואקמה ומאור בוזגלו שנמצאים בכושר נפלא, אך במערך הנוכחי נאלצו להיכנס יותר פעמים למרכז ותקעו את משחק ההתקפה.

 

 

בכלל, ב"ש נראתה מפוזרת, תשושה ומרוקנת אנרגיות. ג'ון אוגו נראה כבד, מרן מהראן ראדי לא הורגש ואוביידו חובאן ניסה לנוע לעומק ואף בישל את השער, אבל זה לא הספיק. השלישיה הזו הפסידה בקרב לקישור של חיפה ובעיקר לקמיל ואצק ונטע לביא, במאבק שהכריע את המשחק.

.

מולנסטיין. ניהל נפלא את המשחק (ערן לוף)

 

רנה מולנסטיין מצידו ניהל את המשחק בצורה נפלאה. הוא פתח ב 4:4:1:1, שדווקא רועי קהת מתפקד באגף שמאל, בעוד גילי ורמוט מאחורי ניקיטה רוקאביצה. במחצית הראשונה חיפה שלטה, החזיקה יותר בכדור (54%) אבל בעיקר הייתה מסוכנת בעיקר במעברים. במחצית השנייה, כשמולנסטיין הרגיש את התשישות של ב"ש, הוא עשה שלושה חילופים סופר התקפיים, עבר למערך 4:4:2 ובא על שכרו עם שער ניצחון לאחר לחץ על שער האורחת.

 

שני שחקנים זהרו מעל כולם בערב הזה. ראש וראשון לכולם הוא לביא. הכישרון הנהדר הזה, שכבר רשם הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת, נכנס לעונה קריטית בקריירה. במשחק הראשון של מולנסטיין הוא עלה מהספסל והעובדה שהובאו שלושה קשרים העונה, ששניים מהם זרים, נראתה מדאיגה מאוד מבחינתו. אבל הכישרון הצעיר חזר להרכב ונראה ששלושת השחקנים שהובאו יסתובבו סביבו ולא להפך. הוא שיחק באגרסיביות הגנתית והתקפית, חטף כדורים, יצא היטב קדימה וביטל את הקישור הדומיננטי של ב"ש. יחד עם ואצק, הוא היה הסיבה שחיפה סיפקה את משחקה הטוב ביותר העונה.

 

ואם ציינתי את הזרים שהובאו, אז לפחות על אחד מהם אין תהיות. ואצק סיפק משחק לפנתאון – חד, מדויק, חילץ כדורים, היה פיזי ואגרסיבי ולעיתים הייתה תחושה שהיו כמה ואצקים במגרש וכולם שיחקו ממש טוב. עוגן אמיתי. פגיעה בול של קרלסן.

 

לויטה. הזימון לנבחרת מתקרב? (ערן לוף)

 

עוד שני שחקנים בחיפה ראויים לאזכור: אוהד לויטה, ששוב הראה למה חיפה ויתרה על שוער נבחרת סרביה והעניקה לו את אפודת השוער הראשון. הוא מקרין הרבה שקט על ההגנה ועושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. יש תחושה שגם הזימון לנבחרת עומד בפתח.

 

השחקן השני הוא גארי קאגלמאכר, אולי  השחקן השנוי ביותר במחלוקת בסגל הירוק. הרכש מאורוגוואי כבר שיחק בחודשיים שלו בחיפה כקשר, כבלם וכמגן. לפחות על פי המשחקים האחרונים, הבעיה היא פחות בתפקיד ויותר בשחקן. גם מול ב"ש, קאגלמאכר, שתופקד כמגן ימני ואף סחט פנדל, היה החוליה החלשה בהגנה וממש לא הסתדר עם וואקמה ומליקסון. הוא גם ביע עבירה ברורה על מליקסון ברחבה שהיתה צריכה לזכות את האורחים בכדור עונשין מ-11 מטר. אין ספק שמולנסטיין יאלץ לעשות הרבה חושבים להמשך.

 

בשורה התחתונה, שוב נהנו ממשחק נהדר, קצב מצוין, אווירה פנטסטית ותוצאה מפתיעה שעושה הרבה עניין בליגה. ב"ש תצטרך להתמודד עם הקשיים של עונה אירופית ארוכה. לא פשוט להגיע לשני שיאים מנטליים ופיזיים בשבוע. אבל אין לי ספק, שברק בכר וחבורתו, ששברו כל תקרת זכוכית שעמדה מעליהם בשנה האחרונה, יתמודדו גם עם האתגר הזה וכבר בשבוע הבא נראה את ב"ש המוכרת והטובה. בהחלט יש למה לחכות.

 

בוזגלו. בהחלט יש למה לחכות (ערן לוף)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי