למאמני כדורגל בכל מקום בעולם ישנם רגעי תהילה ורגעי שפל, שאותם יזכרו לעד. והשבוע, כאשר אני קורא את הידיעה לפיה ההתאחדות האיטלקית חפצה בקלאודיו ראניירי, אי אפשר שלא לחשוב על כך.
בנובמבר 2014 אירחה נבחרת יוון את נבחרת איי-פרו במוקדמות אליפות אירופה בפיראוס. את יוון אימן אז ראניירי, והוא, בצוותא עם שחקניו חתומים על אחד מההפסדים הסנסציוניים בתבל. נבחרת איי-פרו ניצחה בשיעור 0:1 בפיראוס, וראניירי סיים את תפקידו בנבחרת. מאזנה של נבחרתו כלל אז ארבעה משחקים בהם סיימה אחד בתיקו והפסידה בשלושה. הפרש שעריה היה שלילי: שער זכות אחד לעומת חמש ספיגות.
ראניירי. מהפך ענק בתקופה קצרה (gettyimages)
אבל בכדורגל כמו בכדורגל ישנם גם ימים בהירים ושמחים. אותו ראניירי הגיע בסופו של דבר לליגה האנגלית, לקבוצת לסטר וזכה עמה העונה באליפות. זכייה סנסציונית שעוד ידובר בה שנים רבות.
זו כשלעצמה תופעה שכמובן קשה להסביר: מצד אחד המפלה מול איי-פרו, מצד שני להקדים בטבלה האנגלית, בין היתר, את טוטנהאם, ארסנל, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול וצ'לסי. השבוע, להארכת חוזהו הצפויה בלסטר סיטי, נלוותה כאמור הידיעה שבאיטליה ישמחו לראותו כמאמן הנבחרת לקראת משחקי גביע העולם 2018. המאמן הנוכחי אנטוניו קונטה כבר הודיע שלא ימשיך בתפקידו לאחר אליפות אירופה, והוא יגיע לתפקיד המנג'ר בצ'לסי.
לא פעם כתבתי או דיברתי על כך שהכדורגל דומה לתיבת הפתעות עצומה. חישבו רק על הרגע שבו ראניירי שומע את שריקת הסיום בהפסדה של נבחרת יוון לאיי-פרו. וחישבו על תחושותיו לאחר הזכייה באליפות אנגליה, כמנהל המקצועי של לסטר!
את המהפך הגדול שבין כישלון צורב להצלחה בלתי רגילה, חוו מאמני כדורגל לא מעטים. כאלה שזכו באליפות וגם ירדו ליגה. זהו גורלו של מאמן כדורגל, כי בדרך כלל הוא נשפט על פי התוצאה האחרונה שהשיג, ותמיד עליו להוכיח עצמו מיד במשחק הקרוב ביותר.
לכן לא בכדי בחרתי למאמר זה בכותרת "ראניירי נסיך הגאות והשפל". אין מתאימה ממנה כדי להביא את סיפורו כמאמן כדורגל ראשי בשנתיים האחרונות, כמי שטעם מהמר ומהמתוק.
מה דעתך על הכתבה?