באופ"א לא יודו בכך, הרי כל היופי בכדורגל הן ההפתעות. כן, בטח, אם מבית 6 יעפילו לשלב הבא איסלנד, הונגריה ואוסטריה ופורטוגל תישאר בחוץ, מישהו שם יקפוץ לסיין לשחות עם הדגים. עם כל הכבוד, לא בגלל קרל ארנאסון האיסלנדי החרוץ מוכרים את זכויות השידור, אלא בגלל כריסטיאנו רונאלדו.
נסעתי ברכבת, אחרי זה באוטובוס ובסוף קינחתי בספרינט בשביל לראות שרונאלדו כשיר למשחק החשוב נגד האוסטרים. הוא בריא ושלם, התלוצץ אפילו עם מאמנו. "אין לפורטוגלים מה לדאוג", אמר לי כבר בדרך העיתונאי האוסטרי, כריסטוף גאסטינגר מהדה-פרס, שחלק איתי את מסע הכומתה, "איך שנראינו נגד הונגריה אנחנו לא מזכירים את הנבחרת שהייתה במוקדמות".
הפורטוגלים הלאימו לטובת הטורניר את המרכז הלאומי של צרפת לראגבי שנמצא בעיירה מרקוסי. גם אני חשבתי שרונאלדו חתיכת בריון עד שראיתי כמה שחקני נבחרת נוער בראגבי יורדים מההסעה. שלושה מקררים, כולל מקפיא, אין הגדרה אחרת.
רונאלדו נראה מחויך באימון. הוא עלה לדשא בין הראשונים. הריץ צחוקים עם העסקונה, קצת קריצות לחבר'ה. הוא, מוטיניו ופפה התמסרו באוויר, התחרו למי ייפול הכדור ראשון. דווקא רונאלדו פישל. הפורטוגלים מנסים לשדר שאין לחץ למרות התיקו המביך נגד איסלנד במשחק הראשון. גם את קרב ההקנטות בין כוכב ריאל לנבחרת הקטנטונת הם ביקשו להשאיר מאחור. "מה לעשות, הוא תחרותי. אף פעם לא אוהב שדברים לא הולכים", הסביר קרלוש טורש מהמגזין סבאטו.
אופ"א חייבת אותו בשלבי ההכרעה (gettyimages)
לכן העיניים מופנות קדימה לעימות הקרוב, משחק שעל הנייר היה אמור להיות המרכזי בבית, אבל אחרי ההפסד האוסטרי והתיקו הפורטוגלי, קשה לדעת למה לצפות. "עם כל הכבוד לאוסטריה המשחק תלוי יותר בנו מאשר בהם", משוכנע הבלם הוותיק, ריקרדו קרבאליו, שבגיל 38 עדיין משחק בהרכב, "חשוב לנו להיות מוכנים, כי צריך לנצח".
אחרי רבע שעה פינו אותנו מהמגרש. המאמן פרננדו סנטוס היה צריך לעבוד על תרגול טקטי. אף אחד לא לוקח בחשבון פישול נוסף כמו שאמר לי פדרו פונט מהעיתון רקורד. "כשהשחקן הטוב בעולם משחק אצלך בהרכב גם רבע גמר לא נחשב להישג".
צרפת עדיין חולמת
המשחק בין צרפת לאלבניה הראה מה המרחק בין גיבור לנבל, לא הרבה יותר מכמה מילימטרים. את המחצית השניה ראיתי בפאן-זון הענק שהוקם בפאריס למרגלות מגדל האייפל. איזור שיכול להכיל עשרות אלפי אנשים ושם אפשר לראות את ההמון שהגיע לצרפת לכבוד הטורניר. גרמנים, צ'כים ואפילו סקוטים, שכנראה נשארו בעיר ממונדיאל 98'. בקיצור, רף העצבים הלך וטיפס ככל שהדקות האחרונות התקרבו. גלוחי ראש פולנים, מאלה שאתם לא רוצים לפגוש בסמטה החשוכה, התחילו להקניט עם "אלבניה, אלבניה", ובצד חבורה צרפתית שרה בלב מלא את המארסייז, בתקווה שההמנון יעורר את התקווה.
זה נראה אבוד, אנשים החלו לעזוב ואז משום מקום בא השער של גרייזמן. תוך שניות העצב התחלף בשמחה חסרת גבולות. פריזאים, מהגרים, תיירים. ערימה של חיבוקים ונשיקות. היה רושם שזה לא ניצחון על אלבניה, אלא על ארגנטינה בגמר גביע העולם.
גרייזמן, איפשר למדינה להמשיך לחלום (gettyimages)
אנגלי, מאוכזב ושתוי, זרק לתוך הקהל החוגג כוס בירה מלאה תוך כדי שהוא צועק "פאקינג באסטרדס", אבל אף אחד לא שם לב, כולם היו שקועים באופוריה המטורפת. בסיום הרחובות הורעדו מצפצופי מכוניות, ליד שער הניצחון רקדו אוהדים עם צבעי הטריקולור והעיקר, ה"ל'אקיפ" לבש חג עם סיקור ענק לכבוד המלכים.
היום כבר אף אחד לא יזכור את הדרך הרעועה, כמו את הניצחון על רומניה שגם הוא הושג בדקות האחרונות. הצרפתים מפלסים נתיב עם הרבה מזל וצריך לזכור שעם כל השמחה והרגש אלה כולה רומניה ואלבניה, בטח לא אוזיל וגרמניה.
מה דעתך על הכתבה?