ססק פברגאס חש כאילו חזר יותר מ-12 שנה לאחור. "אני מרגיש כמו נער בן 16 באימון ארסנל, מנסה להוכיח שאני צריך להיות על הדשא", הוא אומר. ואכן, מאז הצליח לשכנע את ארסן ונגר, הפך לצעיר שחקני התותחנים בהיסטוריה, וקיבע את מעמדו בהרכב בעונת 2004/05, הקשר הספרדי תמיד היה כמעט בטוח במקומו.
בארסנל הוא היה הדמות המרכזית במשך שבע עונות, והפך לימים למנהיג ולקפטן. המעבר לברצלונה התקבל בספקנות על ידי רבים, אבל גם בקאמפ נואו שיחק ססק בקביעות אצל שלושה מאמנים – פפ גווארדיולה, טיטו וילאנובה וטאטה מרטינו. ז'וזה מוריניו הציע לו לעבור לסטמפורד ברידג', וזו היתה בגידה כפולה מבחינת אוהדי קבוצותיו הקודמות – בארסנל ובברצלונה לא סולחים לו על כך. אלא שהוא פתח בסערה, יצר שיתוף פעולה מהפנט עם דייגו קוסטה, והיה דומיננטי מאוד בזכיה באליפות בעונתו הראשונה ב-2014/15.
- מוריניו מאיים: "יום אחד אפגוש את ונגר ואשבור לו את הפנים"
- ראניירי: "יונייטד? אנחנו לא מפחדים"
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1
זו היתה גם האליפות הראשונה שלו בפרמייר-ליג, כי הרי בארסנל הוא השתלב בדיוק כאשר החלה הבצורת הארוכה, שממשיכה עד היום. העונה שעברה היתה קשה הרבה יותר, וססק ספג ביקורת נוקבת על יכולת ירודה. היו שהאשימו אותו במרד כנגד מוריניו ובכך שהיה לו חלק מסוים בפיטוריו של הפורטוגלי בדצמבר. ובכל זאת, גם כאשר היה במשבר ולא היטיב לשחק, ססק היה כמעט באנקר בהרכב. הוא פתח ב-33 משחקים אשתקד אצל מוריניו וחוס הידינק.
והנה, אחרי תריסר שנים ככוכב, ססק מוצא את עצמו על הספסל. אנטוניו קונטה לא רואה בו שחקן הרכב, וזה לא היה סוד כבר מתחילת מחנה האימונים. אנגולו קאנטה ונמניה מאטיץ' מחזיקים את הקישור, אוסקר מתופקד לפניהם, והספרדי מוצא את עצמו הרחק מאור הזרקורים. בחמשת המחזורים הראשונים הוא שותף שלוש פעמים בלבד כמחליף ורשם 32 דקות בלבד במצטבר על המגרש. זה מצב חדש לגמרי מבחינתו, והוא מחייב שינוי מנטלי עצום.
"אני מעריך את המאמן. אם הוא לא נותן לי לשחק, סביר שיש לו סיבה טובה לכך. קונטה דיבר איתי מספר פעמים ואמר שהוא דורש מהקשרים להיות חזקים פיזית. אולי אני קצת התקפי מדי לטעמו, והוא רוצה יציבות מבחינה הגנתית. אני מקווה להוכיח לו שמקומי בהרכב", אמר פברגאס. אחרי שנים כה רבות בטופ, קל לשכוח שהוא רק בן 29, וזה הרי ממש לא הגיל בו צריך להשלים עם נסיגה במעמדו. הספרדי מרגיש שעונות ארוכות עוד לפניו, ואם שיתוף הפעולה עם קונטה לא ישתפר, הוא תמיד יכול לחפש קבוצה אחרת. הצעות לא חסרו גם בקיץ, אבל הוא סבר שהוא מסוגל לשנות את הגישה. עדיין מוקדם להיכנע.
קונטה. מה ססק צריך לעשות בשביל שהוא יתרשם? (gettyimages)
מזל שהאנגלים המציאו את גביע הליגה, שם מקבלים גם שחקני ספסל הזדמנות לשחק בהרכב. פברגאס שותף באוגוסט מול בריסטול סיטי, אבל הרגעים הגדולים שלו הגיעו נגד לסטר ביום שלישי האחרון. הוא לא רק פתח בהרכב, אלא היה השחקן הדומיננטי על המגרש, ובא על שכרו עם צמד נהדר בהארכה. אחרי השער בדקה ה-92, החגיגה היתה מאופקת יחסית. שתי דקות מאוחר יותר, קבע הקטלוני 2:4, והפעם יצא לגמרי מכליו, עם ריצה מטורפת לאורך המגרש. כל התסכול שהצטבר אצלו התפרץ החוצה.
האם זה ישנה משהו בתפיסה של המאמן? התגובה של קונטה היתה מינימליסטית עד כאב מבחינת פברגאס. האיטלקי בסך הכל שיבח את "התנהגותו הטובה", אך מיעט במילים ולא הדגיש את תרומתו הגדולה לנצחון על השועלים. המסקנה המתבקשת ברורה – הוא טרם השתכנע, אבל בתקשורת בהחלט כן. בימים האחרונים מנהלים לא מעט עיתונאים קמפיין של ממש להחזרתו של הקשר להרכב. נתונים סטטיסטיים לפיהם הוא תורם יותר מאוסקר בכל פרמטר מובלטים בהרחבה, גם אם הם מתבססים על גביע הליגה בלבד, ולכן אין להם חשיבות של ממש.
ססק במדי ארסנל. פעם הוא היה באנקר (gettyimages)
לא בטוח שהקמפיין הזה יצליח, אבל הבמה בשבת מרתקת. לקונטה יש הזדמנות לשלוח את פברגאס למערכה לראשונה בליגה דווקא נגד האקסית המיתולוגית, דווקא נגד המאמן שטיפח אותו והאמין בו יותר מכל, דווקא מול הקהל שזוכר לו את הימים הטובים אך מתעב אותו על הבריחה לקטלוניה ועל המעבר לצ'לסי.
יכול להיות פיקנטי מאוד אם ססק ישוב ויצטיין נגד התותחנים אותם ניצח שלוש פעמים בשתי העונות הקודמות. באוקטובר 2014, במשחקו הראשון נגד ארסנל במדי צ'לסי, הוא בישל לדייגו קוסטה ב-0:2 חלק בסטמפורד ברידג'. בספטמבר 2015, בדיוק לפני שנה, הוא אירגן שער לקורט זומה, והכחולים שוב ניצחו 0:2. הוא הצטיין כפליימייקר גם בינואר האחרון כאשר צ'לסי של חוס הידינק גברה על ארסן ונגר 0:1 באיצטדיון האמירויות. הוא רוצה להיות שם שוב, אבל האם קונטה יתן לו?
מה דעתך על הכתבה?