אסי בלדוט יחל עוד עונה בליגת העל. הקשר הוותיק יהיה חלק מהפרויקט הנבנה של ברק אברמוב בבני יהודה, מועדון נעוריו. בחודש אוקטובר יהיה בלדוט בן 35, והעונה שבפתח תהיה ה־18 שלו בקריירה המקצוענית. הוא נשוי ואב לשני ילדים בני חמש ושנה וחצי, מתגורר בקריית אונו אחרי ששנים גר בדיוק מול המגרש של הפועל כפר שלם. אז איך זה מרגיש? הכל בראיון.
אסי בלדוט, ידעת שאתה עומד להתחיל את העונה כשיאן ההופעות בליגת העל מבין כל השחקנים הפעילים, או שאתה שומע את זה עכשיו בפעם הראשונה?
"עוד בעונה שעברה ידעתי שאני שני רק לאוהד כהן. אחרי שהוא פרש, אז ידעתי שאהיה ראשון".
מה אתה אומר על זה?
"כבוד גדול עבורי. להיות השחקן עם הכי הרבה הופעות בליגת העל זה בטח משהו שכל אחד חולם עליו. עוד כילד רציתי להגיע למצב שיהיו לי הרבה משחקים ברמות הגבוהות. אפשר להגיד שיש לי עוד קצת זמן כדי להגדיל את הכמות שצברתי. למרות שיכולתי להגיע לעוד קצת הישגים בקריירה שלי, אני שמח בחלקי ומאושר מאוד".
אתה יודע מה המספר המדויק?
"רון עמיקם אמר לי 418. לפי עיתון אחר יש לי 420, אבל זה באמת לא משנה".
מעל 400 הופעות, בלדוט משגיח (דני מרון)
אתה יודע מי הבאים בתור אחריך?
"תשובה לזה כבר אין לי".
אתה היחיד שחצה את גבול 400 המשחקים. יש עוד שלושה שחצו את קו ה־300: גל אלברמן עם 80 משחקים פחות ממך, חאלד חלאיילה עם 100 פחות, ומהארן ראדי עם 115 פחות. כמה שערים כבשת, אתה יודע?
"50 ומשהו, לא סופר, מרוצה ממה שיש".
כבשת 55 שערים, אתה זוכר לפחות באיזה קבוצה כבשת הכי הרבה חוץ מבני יהודה?
"כן, בהפועל ראשל"צ. אני זוכר מהעונה ההיא כל גול".
"היה לי הכי קשה לעזוב את המועדון", בלדוט (אסף קליגר)
כמה עליות וירידות ליגה יש לך?
"ירדתי פעם אחת עם בני יהודה ופעם אחת עם הפועל ראשל"צ. עליתי פעמיים עם בני יהודה".
אתה זוכר למה עזבת את השכונה?
"איך אפשר לשכוח דבר כזה? דרור קשטן לא נתן לי לשחק, הושיב אותי ביציע. הייתי בגיל שיכולתי עוד לתרום לקבוצות אחרות והחלטתי לעבור. זה היה אחד הרגעים הכי עצובים שלי בכדורגל. אתה משחק באותה קבוצה מגיל 8, ועד גיל 28 עושה כל יום את אותה הדרך למקום שהיה כמו בית עבורי. פתאום לא רוצים אותך. האימון האחרון היה קשה לי במיוחד".
בטח ראית אותו מאז. יושרו ההדורים או שעדיין יש בך טינה?
"אני לא לוקח שום דבר מהכדורגל לחיים האישיים שלי. אני רואה אותו, לוחץ לו יד ומכבד אותו. זה עולם הכדורגל. לא תראה אותי ממורמר".
רגיל לעולם הכדורגל, בלדוט על הספסל (אסף קליגר)
נכון, אתה תמיד צוחק, מאושר, תמיד נראה מיליון דולר. חוץ מתמונה אחת מפורסמת שבה אתה בוכה בזרועות היו"ר לשעבר חזי מגן.
"כן, כן. זה היה אחרי גמר גביע המדינה נגד הפועל ת"א. קיבלנו גול בדקה ה־87 והפסדנו. כשהוא בא לחבק אותי אחרי המשחק בכיתי כמו ילד קטן, משהו כמו רבע שעה. לא יכולתי לעצור את הדמעות, לא הייתה לי שליטה על זה. אבל זו באמת הייתה הפעם היחידה".
בוא נדבר על רגעים שמחים.
"בעונה שבה נבחרתי לקפטן הקבוצה שיחקנו נגד פ.ס.וו איינדהובן ההולנדית במסגרת אירופית. זה היה רגע שלא אשכח. אני, שגדלתי בבני יהודה, קפטן מול קבוצה הולנדית גדולה. הרגשתי גאווה גדולה מאוד".
אתה אחד השחקנים הכי הוגנים בליגה, אני לא זוכר שהורחקת פעם.
"אין לי כרטיסים אדומים בקריירה – 420 משחקים בלי אדום. לא שאני לא מתעצבן במשחקים, אני כן, אבל שומר על הגינות. אני עושה הכל כדי להפוך את המשחק להנאה".
לא הורחק מעולם (עדי אבישי)
למה תמיד יש לי את ההרגשה שהעונה האחרונה שלך כשחקן תהיה בהפועל כפר שלם?
"לא פוסל את זה, לגמרי לא. גדלתי על השחקנים ששיחקו שם. הייתי רואה משחקים שלהם כילד. לך תדע מה יהיה".
מי החבר הכי טוב שלך מבין הכדורגלנים?
"ברק בדש. חבר חבר. התחברנו מאז התקופה שהוא שיחק בבני יהודה. אני אוהב אותו אהבת אמת. גם אלירן עטר חבר טוב שלי. גם יאיר אזולאי, שפרש עכשיו מהפועל אשקלון, וגם משה ביטון ששיחק איתנו בבני יהודה".
מי השחקן הכי מבוגר ששיחק איתך?
"הספקתי לשחק משחק אחד עם השוער יעקב אסייג. שיחקתי גם עם קובי רפואה, יוסי אלפיה ויוסי מדר".
"אוהב אותו באמת", ברק בדש (אריאל שלום)
מי השוער הכי גדול ששיחק איתך, או ששיחקת נגדו?
"וינסנט אניימה. בפער גדול".
איזה בני יהודה נראה העונה?
"אני מאמין שטובה – קבוצה לוחמת שרוצה להצליח. אולי אני לא כל כך בתכניות, אבל אני נותן את המקסימום בכל אימון ומחכה להזדמנות, לא מתייאש. הרוח הקבוצתית שנושבת עכשיו בבני יהודה נותנת לכולם להרגיש חלק מהקבוצה".
אתה מודע לכך שאתה פוגש בכל יום אחד שיש לו כמות משחקים גדולה משלך?
"לא, מי זה?".
"השוער הגדול מכולם", אניימה (Gettyimages)
המנכ"ל שלך, כפיר אדרי. יש לו 470 משחקים. הסיכוי שתעבור אותו גדול יותר מהסיכוי שתחליף אותו בתפקיד?
"מנכ"ל זה לא בשבילי, לא חושב שאהיה. כפיר עשה קריירה נהדרת והשאיפה שלי היא להגיע לכמות המשחקים שלו".
שנה טובה אסי, אני מאחל לך שתשיג איזה תואר לפני שאתה פורש.
"הייתי בשני גמרים והפסדתי בשניהם להפועל ת"א. אין לי עוד הרבה זמן, אבל מי יודע, אולי השנה נשיג אחד כזה".
מה דעתך על הכתבה?