עבור כל ילד שנולד בשנות ה-80' או ה-70 המאוחרות – כמו עבדכם הנאמן – הולנד הייתה הילדה הכי יפה בכיתה. החל מרגע שהפציעה לאוויר העולם ביורו 88', ולאורך כל טורניר גדול מאז – ידעת שמשחק של הולנד אסור להחמיץ.
טוטאל פוטבול זו קלישאה על גבי פיסת עיתון. המציאות הייתה תמיד נעימה יותר. רייקארד, ואן באסטן וחוליט, ברגקאמפ ואוברמארס, קלוייברט ו-ואן ניסטלרוי, דווידס וסיידורף, האחים דה בור, ולאחרונה ואן פרסי, רובן וסניידר – הכשרונות האלה הם רק הדובדבן שזרם באמסטרדם בדור האחרון. 26 שנים של כתום ססגוני, עסיסי, שונה, מקורי.
על המורשת של קרויף וחבריו שמענו רק דרך כתבות מצולמות ואנשים שהיו שם מול הטלוויזיה בשנות ה-70' בשני מונדיאלים. הדור שבא אחר כך התחנך על האימפריות הישנות והבלתי נגמרות – ברזיל, ארגנטינה, גרמניה, איטליה. ואז הם הגיעו, בצבע תפוז.
בקיץ 2011, שנה אחרי שהנבחרת הבוגרת נוצחה בגמר המונדיאל, זכתה נבחרת הולנד עד גיל 17 באליפות אירופה. לא הפתעה גדולה מדי, זכייה די מובנת על רקע מבול הכישרונות הקיים באקדמיות השונות בארץ השפלה, ועל רקע העובדה שהולנד הבוגרת הייתה סגנית אלופת עולם. אותו דור היה אמור לשאת את שלד הנבחרת שבע שנים אחרי, כל הדרך למונדיאל ברוסיה. כאן מגיע ה"אבל".
דפאיי. מסמל את אובדן הדרך (Getty(
לפני שנה בדיוק כתבתי כאן על הכישלון ההולנדי להעפיל ליורו 2016. זה היה קמפיין חילופי הדורות בנבחרת ההולנדית. ואן פרסי, ואן דר וארט וקאוט סיימו את חלקם, רובן הפצוע לא ממש היה בנמצא, ורק סניידר נשאר לקראת סיום שלב המוקדמות עם חבורת צעירים לא מנוסה, וכנראה גם לא הכי מוכשרת ביחס לקודמיהם. מותר להיכשל פעם ב-20 שנה, אבל הבעיה שמדברים עליה בהולנד בימים אלה רצינית הרבה יותר מטורניר בודד. פתיחת קמפיין מוקדמות המונדיאל הבהירה למי שעוד היה לו ספק – הולנד היא היום נבחרת בינונית ונטולת כוכבים, עם כמה שמות גדולים על הנייר, אבל לא איכותית כמו הגדולות של אירופה, לא כמו שהולנד צריכה להיות. וזה היה ניסוח עדין מאוד לגבי המצב האמיתי של הכדורגל ההולנדי.
ממפיס דפאי הוא אולי מי שמסמל יותר מכל את אובדן הדרך ההולנדית. הוא היה הכוכב של אותה נבחרת עד גיל 17 שהזכרנו קודם. הוא קיבל את הקרדיט מיד אחרי אותו קיץ גם באיינדהובן, ויחד עם נרסינג נראו כמו הדבר הבא. היום דפאי הוא שחקן קצה הספסל של מנצ'סטר יונייטד ומייצג את הבעיה הגדולה של הכישרונות ההולנדים – היציאה החוצה בשלב מוקדם מדי.
המסלול של כוכב הולנדי היה עובר בדרך כלל דרך אחת הגדולות בליגה המקומית (אייאקס, פ.ס.וו או פיינורד), ומשם, אחרי שנתיים שלוש טובות – כולל השתלבות במפעלים אירופיים – היו מגיעים בוגרים, מנוסים ומחושלים יותר אל הקבוצות הגדולות באירופה. מרקו ואן חינקל הוא דוגמה מצוינת לחיפזון של השנים האחרונות. בגיל 20 הוא עזב את ויטסה ועבר לצ'לסי. מישהו זוכר אותו? ברור שלא. מוריניו, שלא מאמין בצ'אנסים לצעירים בני 20, נתן לילד 12 דקות בחצי עונה. ואז ואן חינקל טייל בכמה מועדונים וחזר הקיץ לצ'לסי אחרי חצי עונה באיינדהובן. שלוש שנים שהפכו את ואן חינקל – פעם יורשו הפוטנציאלי של ואן בומל – לשחקן פחות טוב, והפכו גם את נבחרת הולנד לפחות טובה בקישור האחורי.
ואן חינקל. מישהו זוכר שהגיע לצ'לסי כהבטחה? או אותו בכלל? (Getty)
במשחק מול שוודיה לפני חודש, הבינו לראשונה ההולנדים שהם הפכו להיות בעצם עוד נבחרת. הרי סיבה נוספת לכישלון המתגבש בשנים האחרונות היא העובדה שהרבה מאוד כישרונות סקנדינביים מגיעים בגיל מוקדם לאקדמיות הולנדיות ותופסים בעצם את מקומם של המקומיים. אלה לא רק סקנדינביים, אלא גם צעירים ממדינות הבלקן ומאפריקה. התערובת הזו עוזרת אולי לנבחרות אחרות, אבל בטח לא לכתומים. כל אלה מתנקזים אל הרכב שחקנים בינוני. כשמביטים פנימה אל ה-11 שפתחו מול שוודיה מגלים שאין להולנד היום אפילו שחקן אחד שמוביל קבוצה גדולה. יש כוכבי משנה סבירים, כמו בלינד, ואן דייק, סטרוטמן ובעיקר ויינלדום, אבל כאלה יש היום גם בנבחרות של שווייץ, אוסטריה וצ'כיה, שלא לדבר על וויילס, פולין ופורטוגל (וכמובן בלגיה). כל אלו הן נבחרות שעד לפני כמה שנים היו מדגדגות את קרסוליה של הולנד והיום הן טובות ממנה.
והנה עומדת האורנג' בפני סכנת הדחה מטורניר גדול נוסף. בבית א' של מוקדמות המונדיאל, צרפת נראית גדולה על ההולנדים. שוודיה , גם בלי זלאטן , שווה לה, ואפילו הבולגרים יכולים לסכן אותה. קמפיין כושל נוסף יחזיר את דני בלינד (מאמן רע שלא אשם בהידרדרות הכללית), השחקנים והאוהדים לימי המדבר של תחילת שנות ה-80 – התפר הארוך בין עידן ג'ורדי קרויף לוואן באסטן.
נבחרת הולנד נעה בצעדים מדודים לעבר הדרג שבו ממוקמות היום הקבוצות ההולנדיות בליגת האלופות – משהו סביב הטופ-16 ומטה. ויש גם באמסטרדם כאלה שאומרים שאלו לא רק התוצאות, אלא גם אובדן הדרך. הכדורגל היפה נעלם, ומאמן הישר בעיניו יעשה. עוד אומרים שם, שזה לא קורה סתם. eרויף הלך, ואתו ההשראה עד להודעה חדשה.
מה דעתך על הכתבה?