מעולם לא דמיינתי שאהיה במשחק הפרישה של זלאטן איברהימוביץ' מנבחרת שבדיה. בין אם כעיתונאי או כאוהד, תיקחו את זה לאן שתרצו, נסעתי 900 ק"מ ברכב מפאריס, הלכתי שעתיים תחת השמש הקופחת והכל כדי לצפות בחלוץ השבדי בהופעת הפרידה מהזירה הבינלאומית.
כבר ראיתי בעבר את זלאטן איברהימוביץ' במדי שבדיה, ולהבריק כפי שהוא עושה בקבוצותיו הוא לא הצליח, אבל תמיד בסופו של דבר מצא את הרשת – ביורו 2016 כבר היה נדמה שכוחותיו של הפנומן השבדי אזלו.
אין ברירה, צריך לומר את האמת. איברהימוביץ' לא הגיע לטורניר. כריסטיאנו רונאלדו היה במשבר עד אתמול ויצא מזה, אבל "איברה" אפילו לא התחיל אותו. 62 שערים הוא כבש ב-115 הופעות בנבחרת שבדיה, שבלעדיו ככל הנראה לא הייתה מגיעה לטורנירים גדולים וכעת גם ספק אם תגיע. סיומו של עידן.
למרות העובדה שהשבדים כלל לא כבשו ביורו למעט שער עצמי מול אירלנד, אף אחד שלבד צהוב ביציע לא העז לומר משהו רע על איברהימוביץ'. צעדתי איתם לאורך שני קילומטרים בתום המשחק, ושום מילה לא נשמעה.. את מה שהיה לשבדים לומר, הם הבהירו במגרש באמצעות שירה אדירה. שירת תודה ותמיכה.
אלפי שבדים ביציעים חיכו לשער של זלאטן (Gettyimages)
אז, באותה הליכה עם השבדים, חשבתי מה היה קורה אם ישראל הייתה עולה ליורו והכוכב הכי גדול שלה, ערן זהבל, לא היה מופיע. כמה קללות הוא היה מקבל, כמה רוע היה מופנה לעברו, כמות זעם בלתי נתפשת – ואלו גם כן סיבות לכך שכנראה לא נגיע רחוק בשום טורניר ולא ננצל אף הזדמנות.
ומילה על נבחרת בלגיה, שאוהדיה הגיעו בכמויות אדירות לצרפת. קווין דה בריינה כהרגלו היה בכל מקום והצטיין, אבל השדים האדומים עדיין לא הצליחו להוכיח שהם מסוגלים ללכת עד הסוף והיו רחוקים מלספק את הקהל שהגיע לתמוך.
הופתעתי לטובה גם מהתנהגות האוהדים אמש בניס. עשרות אלפי שבדים לבושים בצהוב שתו כמויות של בירה והתנהגו למופת, כך גם הבלגים שמלבד הקנטות קלות על פרישתו של איברהימוביץ' שמרו על רוח ספורטיבית. או כמו שאמרו אוהדי השדים האדומים – להתראות לזלאטן, שלום לשמינית הגמר.
בשבת חגיגת היורו חוזרת עם שלב 16 האחרונות (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?